מבחן בנדר הוא מבחן פסיכולוגי המתייחס ליכולות מוטוריות, קוגניטיביות ולאלמנטים השלכתיים. המבחן פותח במקור ב- 1938, ע"י לורטה בנדר, לחקר התפיסה והכישורים הויזואליים-מוטוריים. המבחן המקורי כלל תשעה כרטיסים, שעל כל אחד מצויירת צורה. הנבדק מתבקש לצייר את הצורות על דף, כשהארגון על הדף והדיוק בהעתקה משקפים את סגנונו הייחודי, ומרמזים על אישיותו. ההנחה היא שישנו קשר בין תפיסה לתפקוד מוטורי, ולעיוות בתפיסת המציאות יהיה במבחן ביטוי מוטורי. העיוות יכול להיות מסיבות נפשיות או נוירולוגיות. מבחן זה רגיש במיוחד לבעיות נוירולוגיות, התפתחותיות, פגיעות מוחיות ופסיכו-פתולוגיות. יחד עם זאת ההתבוננות הקלינית היא גם על הרמה הסמלית, וישנה הסקה מתוצאות המבחן לגבי נטיות, עמדות וקונפליקטים של הנבחן. ביקורת על המבחן היא קודם כול על יכולת ההסקה של תכנים השלכתיים מתוך תוצאות המבחן, משום האופי המובנה והקוגניטיבי של המטלה. שנית, לעיתים קשה להבחין בין סממנים רגשיים לאורגניים מתוך תוצאות המבחן.
