לידה פסיכולוגית הוא מונח מרכזי בתיאוריית הספרציה-אינדיבידואציה, תיאוריה התפתחותית אותה הגתה הפסיכואנליטיקאית מרגרט מאהלר. מאהלר טענה כי בעוד שלידתו הפיזית של התינוק מתרחשת עם יציאתו מרחם אמו, הרי שלידתו הפסיכולוגית מתרחשת מאוחר יותר, בסביבות השנה השלישית לחיים. פירושה של הלידה הפסיכולוגית היא ההבנה המתפתחת אצל הילד כי הוא סוכן עצמאי בעולם, כי הוריו הם אובייקטים משמעותיים עבורו אך עם זאת נפרדים ממנו וכי יש לו זהות משלו, המתעצבת לאורך השנים. מאהלר תיארה בפרוטרוט את השלבים ההתפתחותיים שהילד נדרש לעבור על מנת להגיע למצב זה ואת הכשלונות בהם, הנובעים הן מגורמים גנטיים של הילד (מזג קשה, בעיות רפואיות), והן מגורמים סביבתיים, כגון הורים שאינם קשובים מספיק. במצבים כאלה, טענה מאהלר, הלידה הפסיכולוגית מתעכבת, וניתן למצוא ילדים אשר אפילו בגילאי 3-4 לא מסוגלים ליצור קשר עם אף דמות אנושית, ומציגים התנהגויות אוטיסטיות או פסיכוטיות.
ביבליוגרפיה
ברמן, ע. וכספי-יבין, י. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 10: תיאוריות על האישיות). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Mahler, M. S. (1968). On Human Symbiosis and the Vicissitudes of Individuation. New York: International Universities Press.
