אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, האמין שעל מנת ליצור שינוי בחייו של המטופל יש לעבור עמו תהליך נפשי ממושך, שעשוי לארוך אף מספר שנים. מאז תקופתו, קמו תיאורטיקנים וגישות טיפוליות חדשות אשר ביקשו לקצר את משך הטיפול, כתלות באופיו של המטופל ובטיב הקשיים עימם הוא מגיע לטיפול. טיפול נפשי קצר מועד הינו פופולארי מכיוון שהוא משיג תוצאות בתקופת זמן קצרה (עד 30 פגישות טיפוליות). כמו כן, בשנים האחרונות ישנה נטייה הולכת וגוברת לקיצור טיפולים במרפאות הציבוריות בישראל, על מנת לחסוך בעלויות ולצמצם את זמן ההמתנה לטיפול. הטיפול הקצר עוזר לא רק להתמודד עם משברים ובעיות חיים עכשוויות- ניתן לטפל בעזרתו גם בהפרעות רגשיות שונות כגון דיכאון וחרדה. לרוב, הטיפול הינו יעיל יותר כאשר המטופלים הם בעלי מוטיבציה גבוהה ונכונות לעבוד בטיפול, כולל עבודה עצמית מחוץ לזמן הפגישה.

 

אחד הנסיונות הראשונים לקיצור משך הטיפול נעשה בידי פרויד עצמו. ב-1895 פרסם פרויד את תיאור המקרה של "קתרינה", אישה צעירה אותה הצליח לשחרר מהסימפטומים הנוירוטיים שמהם סבלה אחרי פגישה אחת בלבד. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הציעו פסיכואנליטיקאים כגון שאנדור פרנצי ופרנץ אלכסנדר מודלים שונים לטיפול פסיכואנליטי מוגבל בזמן. עלייתה של הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-ההתנהגותית משנות ה-50 ואילך סיפקה אף היא תרומה ניכרת לתחום הטיפול קצר המועד. טיפולים אלו נבנו מלכתחילה להיות קצרים וממוקדים בבעיה, ומטרתם שינוי ממשי ומוגדר מראש באופני חשיבתו ודרכי התנהגותו של המטופל. כיום, וריאציות של טיפול קצר קיימות כמעט בכל הגישות הטיפוליות. ניתן לחלק את הטיפולים הקצרים למספר קטגוריות: טיפול דינאמי קצר מועד, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בינאישי וטיפולים ספציפיים המתאימים לבעיות מסויימות.

 

בדומה לטיפול הדינאמי שאינו מוגבל בזמן, טיפול זה מבקש לשפר את תפקודו של המטופל דרך הגעה לתובנה על המקורות ההיסטוריים של קשייו כיום. ההנחה הבסיסית המשותפת לטיפולים אלו הינה שנפש האדם כוללת רבדים לא מודעים, אשר משפיעים על ההתנהגות בדרכים מגוונות. תנאי מרכזי להצלחה בטיפול הינו היכולת של המטופל להכיר בדחפים הלא מודעים שלו, ובמנגנוני ההגנה בהם הוא נעזר כדי להתמודד עם החרדות שדחפים אלו עשויים לעורר. לאורך השנים גובשו כמות גדולה של מודלים לטיפול דינאמי קצר מועד, אשר נמשכים לרוב בין 10 ל-30 פגישות. העקרונות המשותפים לרוב המודלים הללו הינם: קריטריונים להתאמת מטופלים לטיפול, בחירת מוקד טיפולי ודגש על הברית הטיפולית בתחילת הטיפול ובמהלכו.

• מודלים נבחרים של טיפול דינאמי קצר מועד: טיפול דינאמי קצר מועד על פי פרנץ אלכסנדר ותומס פרנץ'; טיפול מוגבל בזמן בשיטת ג'יימס מאן; טיפול קצר מועד מעורר חרדה על פי פיטר סיפנאוס.
• לקריאה נוספת: טיפול דינאמי, טיפול דינאמי קצר מועד, טיפול פסיכולוגי.

 

הטיפולים הללו מבוססים על גישות קוגניטיביות והתנהגותיות לאישיות אשר התפתחו במרוצת המאה ה-20. המשותף לשתי הגישות הינו הדגש על מציאות חייו העכשווית של המטופל ונסיון להגיע להפחתה בסימפטומים שלו ולשיפור ממשי באיכות חייו. הגישה ההתנהגותית מתמקדת בהתנהגות הגלויה, ובהשפעה הדו צדדית בין ההתנהגות לסביבה. הטענה המרכזית של גישה זו היא שמצוקה נפשית נובעת מלמידה לקויה של תגובות בלתי רצויות. לפיכך, מטרתו של הטיפול הוא להכחיד התנהגויות אלו וללמוד מחדש התנהגויות מסתגלות יותר. הגישה הקוגניטיבית שמה את הדגש על ההשפעה של דפוסי חשיבה לקויים ובלתי יעילים על מצוקה נפשית. מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי הוא לעורר דיון באמונות השליליות והבלתי מסתגלות של המטופל ולהציע לו דרכי חשיבה אחרות, יעילות יותר. כיום, רוב הטיפולים משלבים בין טכניקות קוגניטיביות לטכניקות התנהגותיות. למשל, בטיפול בדיכאון, יבדוק המטפל ביחד עם המטופל את המחשבות האוטומטיות השליליות שלו ("אין לי מקום בעולם", "שום דבר שאני עושה לא מצליח לי") ובמקביל יעודד אותו לצאת מהבית ולעסוק בפעילויות המסבות לו הנאה (למשל, בילוי עם חברים).

הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים הם טיפולים קצרים, אשר יכולים להימשך בין מספר פגישות בודדות ל-30 פגישות. המטפל לוקח חלק אקטיבי בטיפול בהגדרת הבעיה וניסוח הדרכים לפתרונה. ברוב הטיפולים המטופל נדרש לעבודה ("שיעורי בית") בין הפגישות. הפרעות המתאימות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי הן הפרעות דיכאון והפרעות חרדה כגון הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת פאניקה ופוביות ספציפיות.

• מודלים נבחרים של טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים: טיפול קוגניטיבי בדיכאון על פי אהרון בק; הקהייה שיטתית; טיפול דיאלקטי; חשיפה ממושכת.
• לקריאה נוספת: גישה התנהגותית וקוגניטיבית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

   

זהו טיפול קצר מועד לדיכאון מז'ורי אשר פותח בשנות ה-70 והוכח כיעיל במספר מחקרים. בטיפול זה, הדגש הינו על ההשפעה של דפוסי היחסים הבינאישיים של המטופל על היווצרות הסימפטומים הדכאוניים והשתמרותם. המטרה הינה לשפר את איכות חייו של המטופל באמצעות שיפור יחסיו עם האנשים הקרובים לו והעלאת התפקוד החברתי הכללי שלו.

הטיפול הבינאישי אורך בין 12 ל-20 פגישות וכולל 3 שלבים מרכזיים: זיהוי הבעיה המהווה את סיבת הפנייה לטיפול; אימון המטופל באסטרטגיות תוך-אישיות ובין-אישיות להתמודדות עם הבעיה; ולבסוף, דיון במיומנויות שנלמדו, בהישגים הטיפוליים ובבניית תוכנית עבודה שבאמצעותה יוכל המטופל להמשיך בטיפול בכוחות עצמו.

• לקריאה נוספת: דיכאון; תרפיה בין אישית לדיכאון.

 

כאמור, ישנן גישות טיפוליות נוספות אשר דוגלות בהגבלה מראש של מספר הפגישות. ביניהן ניתן למנות את הטיפול הפרדוקסלי, בו מעודד המטפל את המטופל דווקא להמשיך בהתנהגות הסימפטומטית, או להימנע באופן מכוון מהשיפור המתבקש ממנו; EMDR, שהינה גישה שנויה במחלוקת לטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית באמצעות החייאה מחדש של הטראומה תוך תנועות עיניים המדמות את אלו המתרחשות באופן טבעי בזמן חלימה; והתערבות במשבר, שמטרתה לספק הקלה וסיוע מיידי לאדם אשר עבר או עודנו עובר סיטואציה מלחיצה במיוחד, כגון גירושין או אובדן של אדם אהוב.

 

קישורים נוספים באתר: טיפול נפשי, טיפול דינאמי, טיפול דינאמי קצר מועד, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, תרפיה בין אישית לדיכאון.