קשיים בתחום המיני היו קיימים מאז ומתמיד, אך בעבר הפנייה לטיפול המיני נעשתה בסודיות והייתה מלווה ברגשות של בושה. החופש המיני המאפיין את תקופותינו נותן לגיטימציה לפנות לעזרת טיפול מיני ולהודות בנחיצות ובחשיבות של סוג טיפול זה. רוב ההפרעות המיניות הן פסיכו-גניות ועל-ידי טיפול מתאים ניתן להביא לשיפור משמעותי.
טיפול מיני מתרחש במתכונת אישית או זוגית במטרה להביא לשיפור בתפקוד המיני. כאשר יש בן-זוג קבוע הטיפול מערב את שני בני הזוג, ולא רק את הסובל מהקושי, מתוך ההנחה שהבעיה נוצרת על רקע האינטראקציה בין בני הזוג. במקרה כזה, טיפול מיני הוא סוג של טיפול זוגי ממוקד. ישנם מספר גורמים העלולים להביא ליצירת הפרעות מיניות, כגון חינוך מיני לקוי, חוסר ידע לגבי מין, קבלת מסר כפול כלפי מין וגישה פוריטנית ומדכאת מיניות היוצרת רגשות של פחד, אשמה, גועל ובושה כלפי מין. מטרת הטיפול היא להפחית חרדה באופן כללי ובפרט חרדת ביצוע, שינוי דפוסי התנהגות מינית, התניה לתגובה נכונה לדחפים המיניים הטבעיים וחיי מין חופשיים ומהנים.
למי מתאים טיפול מיני?
טיפול מיני מתאים לאדם אשר מתלונן על קשיים כחוסר יכולת לספק את צרכיו או את צרכיו של בן-זוגו, חוסר תשוקה מינית וחוסר הנאה מינית. גברים ונשים כאחד סובלים מבעיות בתפקוד המיני, אך הבעיות משתנות בהתאם למין.
נשים: נשים מתלוננות בעיקר על העדר אורגזמה או על קושי רב בהגעה לאורגזמה, כאבים בעת קיום יחסי המין (למשל וגיניסמוס או וסטבוליטיס) ורגשות שלילים כלפי מין (כגון הרגשת גועל, חרדה ופחד). כאשר קשיים אלו נמשכים תקופה ארוכה, הם עלולים לגרום להפחתת התשוקה המינית, או לאובדן התשוקה המינית כלל.
גברים: גברים מתלוננים בעיקר על אימפוטנציה המתבטאת בחוסר זקפה, הפסקת הזקפה מיד עם החדירה או זמן קצר לאחריה ובשפיכה מוקדמת או מאוחרת מדי של זרע. בנוסף, חלק מהגברים מדווחים על רגשות שלילים כלפי אבר המין הנשי או יחסי המין. בדומה לנשים, כאשר קשיים אלו מתמשכים, הם עלולים לגרום להפחתת או אובדן התשוקה המינית.
כל הקשיים המוזכרים, הן של הגברים והן של הנשים, עשויים להיות מוגבלים לעיתים לפרטנרים מסוימים או רק במקומות או מצבים מסוימים. ההפרעות עשויות להופיע באופן חלקי, שלם, לסירוגין או לאורך זמן ממושך. ההפרעה יכולה להיות ראשונית - יחסי המין מעולם לא היו מספקים, או משנית - לאחר תקופה של יחסי מין מספקים מתפתחת ההפרעה.
טיפול מיני - סוגי טיפול
טיפול מיני המשלב טיפול פסיכולוגי התנהגותי וטיפול פסיכודינמי עשוי להביא לשיפור משמעותי בתפקוד.
טיפול מיני התנהגותי: המטפל מציג לבני הזוג גישה ליברלית וסובלנית כלפי מין. בשלב הראשוני מתבקשים בני הזוג שלא לקיים יחסין מין על-מנת להפחית חרדה. לאחר מכן המטפל מלמד את בני הזוג לתת ולקבל גירויים מיניים באופן הדרגתי. הזוג מדווח למטפל על התקדמותו, כאשר ההצלחה וההתקדמות החיובית מקנים לבני הזוג בטחון ואת ההנאה מיחסי המין. במקביל חשוב למנוע מבן הזוג המתפקד, אשר שיתוף הפעולה שלו משמעותי להצלחת הטיפול, להגיע לרמות תסכול גבוהות. בנוסף, עבור חלק מההפרעות המיניות נראה שיפור משמעותי בשיטת הטיפול ההתנהגותית ביופידבק - נשים הסובלות מוגיניסמוס, למשל, לומדות להרפות את שרירי פתח הנרתיק.
טיפול מיני פסיכודינמי: בגישה זו מתרכזים בהיבטים פסיכודינמים של הפרעה. הדגש הוא על מקור היווצרות ההפרעות - העבר של המטופל ומערכות היחסים המשפחתיות והזוגיות. מחקרים מראים שטיפול מיני המבוסס על טיפול דינאמי ללא שימוש בטכניקות התנהגותיות מוביל לתוצאות פחות טובות ומהירות.
