גודל גופן  

אורי קשת

רואה בטיפול הזדמנות למפגש אמיתי. מאמין שסביבה בטוחה ומיטיבה מאפשרת העמקה של...

הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע
  לוח מודעות

חשיפה ממושכת- טיפול בהפרעה פוסט טראומטית - PE- Prolonged exposure

לאחר מלחמת העולם הראשונה הבחינו רופאים ואנשי צבא כי תפקודם הפסיכולוגי של חלק משורדי הקרבות נפגע באופן משמעותי: חיילים אלו סבלו מסיוטים ופלשבקים של הקרבות בהם השתתפו, מדריכות מוגברת וחרדה. הפגיעה התפקודית יוחסה ל"הלם קרב" אך עם הזמן זיהו פסיכולוגים ופסיכיאטרים כי סימפטומים דומים מופיעים אצל אנשים אשר חוו אירועים טראומטיים אחרים כאונס, תאונה קשה וכן הלאה. לאורך השנים הוצעו טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים שונים לסימפטומים הפוסט טראומטיים, כאשר אחד היעילים בהם הוא הטיפול בחשיפה ממושכת אשר יוסד ע"י עדנה פואה, פרופסור לפסיכולוגיה.





מהי הפרעה פוסט טראומטית?

הפרעה פוסט טראומטית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ומתייחסת לסימפטומים המופיעים בעקבות חשיפה לאירוע הכולל סכנת חיים או פגיעה משמעותית באדם עצמו או באדם אחר. אדם הלוקה בהפרעה פוסט טראומטית מפתח סימפטומים כזיכרונות חודרניים של האירוע הטראומטי (סיוטים, פלשבקים), הימנעות מגירויים הקשורים באירוע, דריכות וחרדה מוגברים וכן הלאה (לקריאה מורחבת על הפרעה פוסט טראומטית והטיפול בה לחץ כאן).

רקע תיאורטי לטיפול - תיאורית העיבוד הרגשי

תיאורית העיבוד הרגשי Emotional processing Theory)) היא תיאוריה המשלבת עקרונות מהתחום ההתנהגותי, האישיותי והקוגניטיבי ומהווה את הבסיס התיאורטי למודל הטיפול בחשיפה ממושכת. על פי תיאוריה זו, הפרעה פוסט טראומטית היא מצב בו החוויה הרגשית הנלווית להיזכרות באירוע הטראומטי אינה נחלשת עם הזמן, כבתגובה נורמטיבית, אלא נותרת עוצמתית ומאיימת. לדוגמא, חייל אשר שרד קרב קשה עשוי לחוש עצב ותסכול כאשר הוא נזכר בחבר שאיבד בקרב, אך חייל הלוקה בהפרעה פוסט טראומטית יחווה באופן חי ומציף את תחושות הפחד וחוסר האונים אשר חווה בקרב.

 ע"פ תיאוריית העיבוד הרגשי, קיומם של סימפטומים פוסט טראומטיים מעיד על היעדר עיבוד מספק לאירוע הטראומטי ועל היווצרות תבנית פחד פתולוגית הכוללת ארבעה רכיבים:

  • תגובתיות מוגזמת: תגובות עוצמתיות ומגבילות לגירויים הקשורים באירוע הטראומטי כהימנעות (למשל, סירוב לעלות לאוטובוס אחרי תאונה) או עוררות פיסיולוגית (התעלפות בכל פעם שאוטובוס עובר ברחוב).
  • ייצוגים ותפיסות לא מציאותיים: אירועים טראומטיים רבים עומדים בסתירה לאופן בו אנו רגילים לתפוס ולחוות את העולם, ואנשים הלוקים בפוסט טראומה נוטים לשנות את אמונותיהם באופן התואם את האירוע הטראומטי, אך אינו תואם את חיי היום יום: כך, למשל, עשויה נערה שנאנסה לאבד את אמונה בכל הגברים ואדם שנכח בפיגוע עשוי להסיק שהעולם הוא מקום מסוכן ויש להימנע ממנו ככל האפשר.
  • הימנעות מגירויים נייטרליים: חוויה טראומטית עשויה להביא לקישור בין גירויים ניטרליים לבין החוויה הטראומטית באופן שיגרום להימנעות מאותם גירויים. לדוגמא, אדם אשר נפגע בפיגוע בבית קפה (גירוי נייטרלי) עשוי להימנע מכניסה לבתי קפה מאחר והישיבה בהם תלווה בפחד ואי נעימות.
  • דימוי שלילי: רבים מהלוקים בפוסט טראומה סובלים מהערכה עצמית נמוכה המלווה בתחושת חוסר אונים והיעדר יכולות התמודדות.

כמו כן, מלווה תבנית הפחד הפתולוגי בתחושה שהתמודדות עם הגירויים מעוררי החרדה תביא לנזק פיסי או פסיכולוגי (שיגעון, התקף לב).

הטיפול בטכניקת החשיפה הממושכת מבוסס על תיקון תבנית הפחד הפתולוגית ע"י הפעלה מכוונת ומבוקרת של תבנית הפחד והוספת מידע הסותר את המרכיבים המוטעים הכלולים בה.

מבנה הטיפול

הטיפול בחשיפה ממושכת הוא טיפול קצר מועד, המורכב מעשר פגישות מובנות הממוקדות בהפחתת סימפטומים פוסט טראומטיים כסיוטים, פלשבקים, דריכות מוגברת והימנעות מגירויים הקשורים באירוע הטראומטי.  הטיפול מבוסס על ניסיון לעיבוד מחודש של החוויה הטראומטית ע"י חשיפה מבוקרת לגירויים מאיימים ולזיכרונות הטראומטיים.

הבחירה בטכניקת החשיפה מבוססת על האמונה כי חשיפה בסביבה טיפולית מוגנת מאפשרת למטופל להשיב לעצמו את תחושת השליטה ויכולת ההתמודדות ולבחון הנחות לא מציאותיות הקשורות באירוע ("כל נסיעה היא מסוכנת", "האונס התרחש באשמתי"). כמו כן, ההתמקדות באירוע הטראומטי מאפשרת למטופל ליצור הפרדה בין חווית הטראומה הממשית לבין חווית הפחד המתעוררת בתגובה לגירויים ניטרליים הקשורים בטראומה.

הטיפול בחשיפה ממושכת כולל שימוש בארבע טכניקות מרכזיות:

  • השכלה פסיכו-דידקטית: המטפל מסביר למטופל מהי הפרעה פוסט טראומטית ומזהה עמו את הסימפטומים מהם הוא סובל.
  • למידת טכניקות הרגעה עצמית: המטופל לומד טכניקות הרפיה ונשימה המקלות על התמודדותו עם החשיפה לגירויים המאיימים. 
  • חשיפה חיה: המטפל והמטופל בונים ומדרגים רשימת מצבים מאיימים ולאורך הטיפול מתבקש המטופל להתנסות בהם באופן הדרגתי (אדם אשר חווה תאונה קשה, למשל, ייחשף תחילה לנסיעה עם אדם אחר,  בהמשך לנהיגה עם מלווה במגרש חניה, לאחר מכן לנהיגה בכביש מהיר וכן הלאה).
  • חשיפה בדמיון: בכל אחד מהמפגשים הטיפוליים מתבקש המטופל לספר על האירוע הטראומטי בגוף ראשון ובלשון הווה ("הוא מכוון אלי את הרובה...") תוך אזכור פרטים רבים ככל האפשר והתמקדות במחשבות, הרגשות והתחושות אשר ליוו את האירוע. סיפורו של המטופל מוקלט והוא מתבקש להאזין לקלטת בין המפגשים הטיפוליים.

מלבד המפגש הראשון, בו ניתנת השכלה פסיכו-דידקטית ונלמדות טכניקות ההרגעה העצמית, מתקיימים מרבית המפגשים הטיפוליים במתכונת דומה: המטפל והמטופל מקיימים דיון בהתנסויותיו של המטופל בחשיפה החיה במהלך השבוע והמטופל מתנסה בחשיפה בדמיון.

ביבליוגרפיה
  1. חשיפה ממושכת- המדריך לטיפול בהפרעה פוסט טראומטית/ עדנה פואה, מיקי דורון ואלנא ידין, הוצאת המרכז לשעת חירום, 2006.
  2. Kaplan & Sadock's Synopsis of psychiatry, Behavioral science/ Clinical psychiatry, Tenth Edition, 2007.
  3. Prolonged Exposure Counter conditioning (PEC) as a Treatment for Chronic Post-Traumatic Stress Disorder and Major Depression in an Adult Survivor of Repeated Child Sexual and Physical Abuse, Nenad Paunovic, Clinical Case Studies, Vol. 1, No. 2, 148-169 (2002).
  4. Cognitive Behavioral Therapy for Posttraumatic Stress Disorder in Women, Schnurr, Friedman, Engel, Foa, Shea, Chow Resick, Thurston, Orsillo, Haug Turner Bernardy, journal of the medical American association.
מושגים קשורים
טיפול זוגי לזוגות חד מיניים‏ , העצמה אישית‏ , ריפוי בעיסוק‏ , טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית ‏ , בית חולים לבריאות הנפש‏ , טיפול תרופתי‏ , ריפוי בעיסוק למבוגרים‏ , שיטת אימגו לטיפול זוגי‏ , פראפיליה‏ , טיפול בדיכאון אצל ילדים

ראה מטפלים בתחום

בת שבע רקנטי
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

בת שבע רקנטי
איזור בארץ: יהודה ושומרון, ירושלים והסביבה
שפה: עברית

לפרטים נוספים

ד
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

ד"ר מיכל בן צבי זומר
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, אנגלית

ההחלטה לפנות לטיפול, היא החלטה לא קלה. רובנו חווים רגשות מעורבים ובילבול כשאנו...
לפרטים נוספים

יגאל שרון
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

יגאל שרון
איזור בארץ: השרון
שפה: עברית, אנגלית, גרמנית

בעל תואר שני MSc (מוסמך) בטיפול נפשי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). בעל ניסיון...
לפרטים נוספים

דר' יאיר פלגי
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

דר' יאיר פלגי
איזור בארץ: צפון, גליל תחתון ועמקים
שפה: עברית, אנגלית

פסיכולוג קליני בכיר. מומחה מדריך בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה מטפל משפחתי...
לפרטים נוספים