במהלך ויכוח שהתנהל בתוך קבוצה טיפולית לסכיזופרנים אותה ניהל הפסיכיאטר רונלד לאינג, אמר מטופל אחד לשני: "אתה מתווכח איתי במטרה לנצח; אני מתווכח במטרה לשמר את קיומי". אמירה זו מייצגת את אחת החרדות האופייניות לסכיזופרנים, אותה כינה לאינג חרדת היבלעות.
הפסיכיאטר הבריטי רונלד לאינג מתאר בספרו "האני החצוי" את חוויית הפסיכוזה דרך עיניו של האדם הסובל עצמו. הוא טוען שאת החרדות הקיומיות של הסכיזופרן ניתן לחלק ל-3 סוגים עיקריים: חרדה מסוג היבלעות, היפרצות ואיבון ודפרסונליזציה. חרדת היבלעות הינה מצב שבו אי הוודאות של האדם בנוגע לעצם קיומו חושפת אותו לאימה שמא יאבד בקשר את זהותו ואת עצמאותו. הדרך העיקרית להתמודד עם מצב זה הוא באמצעות התבודדות והימנעות מכל מגע עם אנשים אחרים, דבר המאפיין חלק מהסכיזופרנים וכן אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית.
