"מאיפה הוא למד להתנהג ככה?!" עשויים הורים המומים לתהות אחרי ששמעו את בנם הצעיר מקלל, "אצלנו בבית הוא בטח לא שמע כאלה מילים..." ואכן, התנהגויות רבות נלמדות בדרכים עקיפות, ולא באמצעות הוראה מכוונת.
חיזוק עקיף הינו מונח יסוד בתיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של הפסיכולוג האמריקאי אלברט בנדורה. בנדורה האמין שחלק ניכר מהלמידה בחיינו מתבצע בדרך של צפייה וחיקוי: רכישת התנהגויות ומיומנויות פשוטות ומורכבות באמצעות התבוננות באחרים, המכונים מודלים. חיזוק עקיף הינו כינוי לאופן שבו חווה האדם את התוצאה המתקבלת על התנהגות מסויימת שביצע מודל שבו הוא צפה. חיזוק זה יכול להיות חיזוק חיובי עקיף או עונש עקיף: כאשר התוצאה על ההתנהגות של המודל הינה חיובית, הדבר יגביר את ההסתברות לביצוע אותה ההתנהגות אצל הצופה. לעומת זאת, אם המודל מוענש על ההתנהגות שלו, הסיכוי שיבצע הצופה את אותה ההתנהגות פוחת. למשל, מלצרית מתחילה שרואה חברה לעבודה מקבלת טיפ שמן מהסועדים לאחר שחייכה אליהם ודיברה עימם בנעימות, צפויה ללמוד כי התנהגות זו מובילה לתוצאות חיוביות, ולבצע אותה בעתיד.
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Hjelle, L. A., & Ziegler, D. J. (1992). Personality Theories: Basic Assumptions, Research, and Applications. New-York: McGraw-Hill.
