חזרה כפייתית הינה מונח בתיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. מטרתו של המונח הוא לתאר את התופעה שבה בני אדם חוזרים באופן לא מודע שוב ושוב על חוויות, פעולות ואירועים שגרמו להם לסבל בעבר. מטרתה הלא מודעת של החזרה הכפייתית היא שחזור חוויה ילדית מכאיבה מתוך מטרה לתקן אותה או להביאה לפתרון מוצלח יותר. למשל, אישה שאביה היה מרוחק ומנוכר בילדותה עשויה להינשא לגבר בעל תכונות דומות מתוך תקווה שהקשר עמו יהפוך לאוהב ומספק.
לדבריו של פרויד, אחת המטרות של הפסיכואנליזה היא להוביל את המטופל להיזכר בחוויות המהוות את המקור לחזרה הכפייתית ולדבר אותן בטיפול במקום לפעול אותן בחייו.
הפסיכואנליטיקאי רונלד פיירברן הסביר לפי עקרון החזרה הכפייתית את התופעה לפיה ילדים שעברו התעללות מידי הוריהם אינם מפתחים כלפיהם שנאה, אלא מחפשים ללא הרף את קרבתם. כמו כן, כאשר גדלים ילדים אלו, הם מחפשים כאב כצורה מועדפת של קשר עם אחרים (למשל, באמצעות יחסים סאדו-מזוכיסטיים).
