זיכרוננו מאפשר לנו להחזיק בכמויות אדירות של מידע : היום הראשון בגן, השחרור מהצבא, שמו של ראש הממשלה, איך לרכב על אופנים וכן הלאה. עצרתם פעם לשאול את עצמכם- איך מידע זה מאורגן במוחנו והיכן הוא מאוחסן?
מחקרים בנושא טוענים שיש לנו שני סוגים של זיכרונות- זיכרונות מרומזים וזיכרונות מפורשים.
הזיכרון המפורש כולל מידע עובדתי, כגון מה שמה של מלכת אנגליה, מהי השנה הנוכחית, מה תאריך יום הולדתך ועוד. הזיכרון המרומז כולל כישורים כגון רצף הפעולות הנדרשות לצורך נהיגה ברכב, קילוף תפוח, שריכת נעליים ועוד.
כאשר אנו נזקקים למידע השייך לזיכרון המפורש אנו משתמשים בו באופן מודע (למשל, מחפשים בזכרוננו מה עיר הבירה של סין). לעומת זאת, כאשר אנו נזקקים לזיכרון השייך לזיכרון המרומז אנו "נזכרים" באופן אוטומטי ולא מודע. למשל, אין אנו חושבים על כך שעל מנת לעצור את הרכב יש ללחוץ עם הרגל השמאלית על הברקס, אלא עושים זאת באופן אוטומטי. הזיכרון המרומז מורכב למעשה מיכולות מוטוריות, קוגניטיביות או תפיסתיות אשר רכשנו. אנו משתמשים ביכולות אלו מבלי להיזכר באופן מודע במידע אשר למדנו על מנת לבצעם. למשל, מרגע שלמדנו לרכב על אופניים, אנו רוכבים עליהם מבלי להיזכר באופן מודע ברצף הפעולות שיש לבצע על-מנת להשיג שיווי משקל.
ההוכחה שישנן שתי מערכות של זיכרון מומחשת בעיקר אצל הלוקים באמנזיה. פעמים רבות אנשים אלו סובלים משכחה לגבי פרטים בעברם ואינם מסוגלים לזכור מידע חדש אך מסוגלים ללמוד ולזכור כישורים מטורים ותפיסתיים. דוגמא לכך היא מחקר בו לימדו נבדקים לקרוא בכתב ראי, יכולת אשר ניתן לשפר בעזרת אימון. הנבדקים הלוקים באמנזיה הראו שיפור בקריאה בדומה לנבדקים בריאים, אך לא יכלו להיזכר בשיעורים בהם למדו לקרא בכתב ראי. כלומר, הפרוצדורה נלמדה אך תהליך הלמידה נשכח.
את הזיכרון המפורש נהוג לחלק לזיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי. הזיכרון האפיזודי מכיל אירועים שהם בעלי משמעות אישית עבורנו כגון, הנשיקה הראשונה שלנו, מה עשינו אתמול בערב וכדומה. הזיכרון הסמנטי מכיל עובדות ואמיתות כלליות שאנו זוכרים כגון שם המטבע בו משתמשים באירופה, מי גילה כי כדור הארץ עגול וכן הלאה.
ביבליוגרפיה
שבעת החטאים של הזיכרון: איך המוח זוכר ושוכח/ דניאל ל. שכטר, הוצאת אריה ניר 2008
Atkinson & Hilgard's Introduction to Psychology ,14 edition: Wadsworth Publishing, 2002
