זולתעצמי הינו מונח מרכזי בפסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט. זולתעצמי הינם כל הייצוגים הפנימיים של ההיבטים של הזולת, המשרתים מטרות פסיכולוגיות משמעותיות עבור העצמי. כל האובייקטים של הזולתעצמי שאוסף האדם לאורך חייו מהווים מעין איברים פסיכולוגיים, המסייעים לו לשמר את הערך העצמי שלו ולווסת תחושות של מתח ואי נוחות. האובייקטים הראשונים המהווים זולתעצמי עבור הילד הם הוריו, שבאמצעות אמפטיה וכיוונון לרגשותיו ולצרכיו יוצרים את המבנה של העצמי, מחזקים ומשמרים אותו. צרכי הזולתעצמי ממשיכים לאורך כל החיים דרך אובייקטים רבים ומגוונים, ומשפיעים במידה רבה על תחושת העצמי של היחיד. למשל, עבור שחקן בתיאטרון, הקהל באולם מהווה זולתעצמי, היות שהתגובות החיוביות של חברי הקהל מחזקות ולעיתים אף יוצרות את התחושה שהוא עושה את עבודתו בצורה טובה. בנוסף, ייתכן שלאותו שחקן יש מעין דיאלוגים פנימיים עם זולתעצמי אחרים כגון הוריו, חבריו ועמיתיו לעבודה, שגם הם יכולים להרגיע ולאסוף אותו, או לחילופין, למתוח ביקורת ולפגוע בתחושת הערך העצמי שלו.
Baker, H. S. (1991). Short-term psychotherapy: A self psychological approach. In: P. Crits-Christoph, & J. P. Barber (Eds.). Handbook of Short-term Dynamic Psychotherapy (pp. 287-322). New York: Basic Books.
Siegel, A. M. (1996). Heinz Kohut and the Psychology of the Self. London: Routledge.
