זמרים, רקדנים ואנשי במה נוהגים, פעמים רבות, להשיג את  תשומת לב הציבור ע"י שימוש בביגוד נועז ועיצוב הופעות פרובוקטיביות ומיניות. הבחירה באלמנטים דרמטיים אלו עשויה לשרת היטב מטרות שיווקיות, אך אנשים  אשר התנהגותם היומיומית מאופיינת בדרמטיות, פתיינות וצורך עז בתשומת לב עשויים לסבול מקשיים חברתיים ותפקודיים משמעותיים ולסבול מהפרעת אישיות היסטריונית.

אנשים רבים נהנים להיות מפעם לפעם במוקד תשומת הלב, ונבדלים זה מזה בכמות המשאבים שהם מוכנים להשקיע בכך. אצל חלקם, מביאה הכמיהה העזה לתשומת לב להתנהגות מוחצנת, רגשית ודרמטית: הם מונעים ע"י צורך חזק להיות במרכז ההתרחשות ועשויים להגיב בזעם ובכי כאשר אינם זוכים ליחס מספק, בחווייתם. בעלי אישיות היסטריונית נוטים  להתנהגות פתיינית אשר לעיתים מכסה על דיספונקציונאליות מינית, ומאופיינים בהפגנת חשיבות עצמית והצגת מערכות יחסים שטחיות כאינטימיות ועמוקות.

אבחנת אישיות היסטריונית ניתנת כאשר מתקיים דפוס קבוע של חיפוש תשומת לב ואמוציונאליות מוגזמת אשר מתקיימת מהבגרות המוקדמת, מתקיימת בטווח מצבים נרחב ומתבטאת בחמישה או יותר מהקריטריונים הבאים:

• חוסר נוחות בסיטואציות בהן האדם אינו נמצא במוקד תשומת הלב.
• התנהגות פתיינית או מינית באופן שאינו תואם באינטראקציות בין אישיות.
• הצגת מצבי רוח שטחיים המשתנים במהירות
• שימוש בהופעה חיצונית למשיכת תשומת לב.
• סגנון דיבור מופשט באופן מוגזם ודל בפרטים.
• הבעת רגשות באופן דרמטי, תיאטרלי ומוגזם.
• נטייה לסוגסטביליות-  השפעה בקלות ע"י אחרים.
• הערכת יחסים כקרובים מכפי שהם באמת.

אין נתונים מחקריים מבוססים על שכיחות ההפרעה, אך נראה כי שכיחותה היא 2-3% מכלל האוכלוסייה, כאשר נשים לוקות בה יותר מגברים.

הגורמים להיווצרות אישיות היסטריונית לא נחקרו דיים, אך נהוג לקשר בין ההפרעה לבין חוסר ביחס ואמפתיה בילדות. חסר זה גורם לילד לקנא באחרים הזוכים ליחס ולפתח סגנון דרמטי ומוקצן המאפשר השגת תשומת לב.

הצורך העז בתשומת לב, הכאב הנגרם מאי קבלתה וקשיים ואכזבות במערכות יחסים מביאים למצוקה רבה, המתבטאת לעיתים במשברים, חרדה ודיכאון. השתתפות בטיפול פסיכותרפי עשויה להקל על קשיים אלו מאחר וטיפול מאפשר שיפור משמעותי של מיומנויות חברתיות, הפחתת התנהגויות לא תואמות  והקלה על התמודדות עם משברים. 

• טיפול פסיכותרפי: בד"כ ממוקד הטיפול בהתמודדות עם קשיים ביומיום ובחידוד הבנתו של המטופל את רגשותיו והתנהגותו. הבנה זו מאפשרת פיתוח סגנונות התמודדות אשר יחליפו את ההתנהגות הפתיינית והדרמטית וישרתו את המטופל באופן יעיל יותר. הטיפול יעיל בפורמט פרטני וקבוצתי, ונראה כי גם טיפולים זוגיים ומשפחתיים עשויים לשפר ולהעמיק את מערכות היחסים הקרובות של הלוקים בהפרעת אישיות היסטוריונית.
• טיפול תרופתי: טיפולים אנטי חרדתיים ואנטי דיכאוניים יעילים בתקופות משבר, אך מאחר ומדובר בדפוס אישיות היוצר קשיים כרוניים, כדאי לשלב את הטיפול התרופתי עם פסיכותרפיה.

• לקריאה מורחבת על טיפולים מקובלים להפרעה: טיפול פסיכותרפי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול משפחתי, טיפול זוגי, טיפול קבוצתי