הפרעה דו-קוטבית/מאניה דפרסיה - Bipolar Disorder

בספרה "נפש לא שקטה" מתארת ג'יימיסון, פרופסור לפסיכולוגיה בעלת שם עולמי, את התמודדותה עם מצבי רוחה הסוערים: תקופות של אושר ויצירתיות המלוות בחוסר שינה ותוקפנות, לצד תקופות של ייאוש, דיכאון וניסיונות אובדניים.

תנודתיות רגשית זו אינה תכונת אישיות אלא תוצאה של הפרעה בי פולרית, הנקראת גם הפרעה דו קוטבית ומאניה דפרסיה- הפרעה מקבוצות הפרעות מצב הרוח המאופיינות בתנודה בין דיכאון לבין מצבי רוח מרוממים המלווים באנרגיות ויצירתיות, אך גם בהיעדר שיפוט אשר יכול להביא להתנהגות בזבזנית, חסרת אחריות והרסנית.

מרבית האנשים חווים תקופות מאושרות יותר ופחות ונבדלים זה מזה בעוצמות רגשותיהם במהלך תקופות אלו. בדומה, הסובלים מהפרעה בי פולרית חשופים לטווח רגשות חיוביים ושליליים, אך עוצמת רגשותיהם קיצונית בצורה הפוגעת בתפקודם והם חווים תנודתיות במצב הרוח אשר אינה מושפעת מאירועים חיצוניים. ההתמודדות המורכבת עם מצבי הרוח העוצמתיים מביאה להתנהגויות קיצוניות אשר עשויות להביא לפגיעה בקריירה, לקושי ביצירת יחסים יציבים ולגירושין, לפגיעה כלכלית עקב חוסר שיפוט ובזבוז כספים, לשימוש לרעה באלכוהול וסמים ולהתאבדויות (עד 15% מהלוקים בהפרעה).

קיימים מספר תתי סוגים של ההפרעה הבי פולרית, הכוללים הרכבים שונים של אפיזודות בהן מצב הרוח מרומם או ירוד בצורה משמעותית:

• אפיזודה דכאונית מאז'ורית: שבועיים ומעלה בהם מופיעים חמישה ומעלה מהסימפטומים הבאים: מצב רוח מדוכא, היעדר עניין והנאה,  שינויי תיאבון והעלאה או הפחתה בלתי מכוונים במשקל, אינסומניה (אובדן שעות שינה) או היפרסומניה (עודף שינה), תנועתיות מוגברת או איטיות יתר המופיעים כמעט בכל יום, עייפות וחוסר אנרגיה, תחושת חוסר-ערך או אשמה, קשיי ריכוז, מחשבות נשנות על מוות, על התאבדות, או ניסיון התאבדות (לקריאה מורחבת על דיכאון מאז'ורי).
• אפיזודה מאנית: באפיזודה מאנית מופיעים במשך שבוע ומעלה לפחות 3 מהסימפטומים הבאים: מצב הרוח מרומם או רוגזני, תחושת ערך עצמי מוגזמת, מיעוט בשינה, דיבור רב ומהיר מהרגיל, 'מרוץ מחשבות' המתבטא בחשיבה מהירה מהרגיל, ריכוז לקוי, הופעת אי שקט פסיכומוטורי, עיסוק נמרץ ביוזמות לימודיות, עסקיות או מיניות והשתתפות בפעילויות מהנות בעלות פוטנציאל הרסני בעתיד (יחסי מין בלתי מוגנים, הימורים).
  במצב מאני בולט חוסר השיפוט אשר עשוי להגיע, לעיתים, עד מצב פסיכוטי.
• אפיזודה היפומאנית: בהיפומאניה מופיעים סימפטומים הדומים לסימפטומים מאניים אך משכם קצר יותר (כ-4 ימים) ועוצמתם פחותה, כך שאינם מביאים למצוקה, פגיעה תפקודית משמעותית או פסיכוזה.
• אפיזודה מעורבת (mixed): שבוע ומעלה בו כמעט בכל יום מתקיימים הן סימפטומים דכאוניים והן סימפטומים מאניים המביאים למצוקה ופגיעה תעסוקתית, חברתית וכד'.

עד 2.4% מהאוכלוסייה לוקים במהלך חייהם בהפרעה בי-פולרית מסוג I ועד כמעט 5% מהאוכלוסייה לוקים במהלך חייהם בהפרעה בי-פולארית מסוג II. אחוז הנשים והגברים הלוקים בהפרעה בי-פולארית מסוג I זהה, אך ביניהם יהיו אלו הנשים שיחוו יותר אפיזודות דכאוניות ואילו הגברים יותר אפיזודות מאניות. גיל פריצת המחלה עשוי לנוע בין גילאי הילדות לעשור השישי לחיים, אם כי גיל הפריצה הממוצע הוא 30.

• הפרעה בי-פולארית I: אבחנה זו ניתנת כאשר מובחנת אפיזודה מאנית, גם אם לפניה לא אירעו אפיזודות אחרות של הפרעת מצב רוח (כדוגמת דיכאון או היפו מאניה). יחד עם זאת, במהלך המחלה יתכנו גם אפיזודות מעורבות, היפומאניות או דיכאוניות. חשוב לשלול שההפרעה נובעת משימוש בחומרים, משימוש בתרופות או כתוצאה ממחלה גופנית, כמו גם לשלול שהשינויים במצב הרוח אינם אלא חלק מהפרעה נפשית אחרת כדוגמת הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה וכו'.
• הפרעה בי-פולרית II: אבחנה זו ניתנת כאשר קיימות (או היו בעבר) הן אפיזודה דכאונית והן אפיזודה היפומאנית, אך מעולם לא הייתה אפיזודה מאנית מלאה. כמו כן, ניתנת ההפרעה כאשר קיימות פגיעה תפקודית ומצוקה נפשית משמעותיות. וההפרעה אינה נובעת משימוש בחומרים או תרופות, או כתוצאה ממחלה גופנית.
•  הפרעה בי-פולרית III: אבחנה זו אינה מהווה 'אבחנה לפי הספר' ולא כלולה ב- DSM. זוהי אבחנה שנותנים הקלינאים למצבים של מאניה או היפומאניה כתוצאה משימוש בתרופות אנטידיכאוניות. בחלק מן המקרים נובעת המאניה או ההיפומאניה מהשימוש בתרופה, אך לעיתים מהווה השימוש בתרופה רק זרז לפריצת ההפרעה הבי פולרית.

להפרעה זו מיוחסים גורמים ביולוגים, גנטיים, ופסיכולוגיים, כאשר ישנם גורמים גנטיים וביולוגיים נחשבים לגורמים המרכזיים ביצירת ההפרעה.

• גורמים ביולוגיים: הסובלים מהפרעה בי פולארית מאופיינים בשינויים ברמות ובפעילות ביו-כימית מוחית, שינויים במאזן ההורמונלי בגוף, שינויים בדפוסי השינה.
• גורמים גנטיים: לתורשה תפקיד משמעתי, וידוע כי במקרים בהם קרוב משפחה לוקה בהפרעה בי-פולארית גדול הסיכוי ללקות בהפרעה זו, אך גם בהפרעה אחרת של מצב הרוח.
• גורמים פסיכולוגיים: תיאוריות דינאמיות שונות ניסו להסביר את ההפרעה, אך הידועה בהן היא 'תיאורית ההגנה המאנית' הרואה במאניה מנגנון הגנה המפצה על רצון לפגיעה עצמית, דיכאון וחוסר אונים.

הפרעה בי פולרית עשויה להביא לפגיעה משמעותית בתפקודו התעסוקתי, המשפחתי והחברתי של האדם. עם זאת, טיפול מתאים וקבוע מאפשר קיום אורח חיים נורמטיבי ומאוזן.

היעדר תובנה והכחשת קיומה של מחלה מאפיינת חולים מאניים רבים, ועל כן מומלץ שילוב של טיפול תרופתי אשר מאזן את מצב הרוח עם טיפול פסיכותרפי המגביר את המודעות למחלה.

• טיפול תרופתי: הטיפול מורכב מטיפול אקוטי בהחרפות דיכאוניות או מאניות ולטיפול כרוני אחזקתי: מייצבי מצב רוח (כליתיום, טגרטול, דפלפט) ותרופות אנטי פסיכוטיות (כריספרידל, זיברקסה) מווסתים את התנודות הרגשיות ומתמודדים עם סימפטומים פסיכוטיים.
• טיפול פסיכותרפי וטיפול קוגניטיבי:  טיפולים אלו יעילים בהתגברות על הנטייה להכחשת המחלה, נתינת חיזוק ותמיכה בהתמודדות עם השלכותיה הפסיכוסוציאליות, עזרה בזיהוי סימנים מוקדמים להופעת מאניה או דיכאון ומסירת מידע לגבי נחיצות ההתמדה בלקיחת טיפול תרופתי.
• נזעי חשמל (ECT): נמצא יעיל במקרים של אפיזודות מאניות או דכאוניות עמידות לטיפול, או במידה ומתעוררות תופעות לוואי קשות לתרופות.

• למידע נוסף  על סוגי הטיפולים היעילים להפרעה בי פולרית: טיפול תרופתי, טיפול  פסיכותרפי, טיפול קוגניטיבי, טיפול בנזעי חשמל (ECT).