פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הניח כי איננו מודעים לרבים מהתכנים שבנפשנו והציע את קיומם של מנגנוני הגנה, המסווים מאיתנו משאלות ודחפים פנימיים אסורים. מרבית המנגנונים אכן פועלים למניעת המודעות לתכנים מאיימים, אך אחד מהמנגנונים המשמעותיים הללו הוא מנגנון ההפנמה, בו אדם משייך לעצמו עמדות או רגשות של הסביבה החיצונית. מנגנון זה ממלא תפקיד חשוב בלמידת ערכי החברה וההתנהגות המקובלת בה: בגיל צעיר לומד הילד להתנהג כראוי כדי שלא להיענש או להינזף ע"י הוריו ("אם תרביץ לאחותך אני אשלח אותך לחדר"). חשש מעונש אינו מכוון את התנהגותנו לאורך כל החיים, מאחר ולאורך ילדותנו והתבגרותנו אנו מפנימים איסורים וערכים חברתיים ולומדים לשייך אותם לעצמנו. כך, למשל, רובנו איננו אונסים ורוצחים לא רק בשל חשש מעונש, אלא גם מתוך תחושה פנימית שמעשים אלו אינם תואמים את מערכת הערכים שלנו.
ביבליוגרפיה
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
