העצמי הינו מושג שטבע הפסיכואנליטיקאי קארל גוסטב יונג, והוא מאגד בתוכו את כל הארכיטיפים המרכזיים (אנימה, אנימוס, פרסונה וצל). העצמי מייצג את הגרעין האישיותי של האדם שנועדנו להיות, בתהליך שמטרתו הסופית היא הגשמה עצמית. תהליך זה מתרחש ובאופן אידיאלי גם מושג אחרי היווצרותם של מרכיבי האישיות האחרים, במהלך אמצע שנות החיים. יונג כינה את העצמי "האלוהים שבתוכנו", אם כי חשוב לציין שלא מדובר על המציאות המטאפיזית של קיום האלוהים או שלילתו, אלא על קיומו הפסיכולוגי בתוכנו כבני אדם. כמו כל הארכיטיפים, גם העצמי מיוצג בתרבות במגוון של צורות, אך המייצג המובהק ביותר שלו היא המאנדאלה, סמל של צורות גיאומטריות המייצגות שלמות ואיזון. בנוסף, ארכיטיפ העצמי מיוצג בתרבות גם באמצעות דמויות היסטוריות שהגיעו לשלמות עצמית כגון ישו, בודהה וקרישנה.
