כפי שכל הורה יודע, פעולת האכילה אינה בעלת ערך תזונתי בלבד: יכולתו המוטורית של התינוק מתפתחת והאכילה מלווה באינטראקציה עם ההורה המאכיל. עם זאת, עבור תינוקות הסובלים מהפרעת העלאת הגירה, הופכת האכילה למוקד של קושי.

העלאת גירה הינה הפרעת אכילה של הילדות המתבטאת בלעיסה ובליעה חוזרת של אותה כמות אוכל, כאשר תופעה זו נמשכת חודש אחד לפחות, לאחר תקופה של תפקוד נורמאלי. הילדים הלוקים בהפרעה אינם סובלים מבחילות או מהפרעה גופנית במערכת העיכול, אך בעקבות ההפרעה הם עלולים לאבד ממשקלם ולא לעלות במשקל כמצופה, דבר אשר עלול לפגוע בהתפתחותם. בזמן העלאת הגירה התינוק מרוכז מאוד, גבו מקומר, ראשו נוטה לאחור והוא בוהה. כמו כן, בזמן העלאת הגירה נראה כי התינוק נהנה מהפעולה, אך בין ההתקפים התינוק נראה עצבני ורעב.

ההפרעה נדירה, והיא שכיחה יותר בין גיל שלושה חודשים לשנה.

האבחנה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

• העלאת גירה ולעיסה חוזרת של אוכל במשך חודש אחד לפחות, לאחר תקופה של תפקוד נורמאלי.
• ההפרעה לא נגרמת עקב בעיות הקשורות לקיבה או למעיים או מצב רפואי כללי אחר (למשל ליקוי בתפקוד הושט).
• ההפרעה אינה מתרחשת רק בזמן אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה.
  אם הסימפטומים מתרחשים רק בזמן פיגור שכלי או הפרעה התפתחותית מתמשכת,  המצב חמור מספיק כדי לדרוש תשומת לב קלינית.

במידה והתינוק סובל מפיגור שכלי, סביר להניח שההתנהגות היא סוג של גירוי עצמי. במידה ולא, ההסבר להפרעה שנוי במחלוקת, וישנן כמה השערות להתפתחותה:

• תיאוריות פסיכודינאמיות: על פי תיאוריות אלו ההפרעה נובעות עקב קשר לא תקין בין האם והתינוק. האם מתאפיינת בדרך כלל בהתנהגות בלתי בוגרת, ואינה מספקת לתינוק תשומת לב ראויה. כתוצאה מכך התינוק אשר אינו מגורה ומסופק רגשית דיו, מנסה לספק את עצמו ע"י העלאת הגירה.
• תיאוריות למידה: על פי תיאוריות אלו ההנאה מהגירוי העצמי ותשומת הלב שההתנהגות מושכת מחזקות את התנהגות התינוק, כך שהתינוק רוצה לחזור על  הפעולה.
• גורמים ביולוגים: מספר מחקרים מצביעים על כך שייתכן וההפרעה נגרמת עקב תפקוד לקוי של  מערכת העצבים האוטונומית .

ההפרעה עלולה להיות מסוכנת ובמקרים קיצוניים אף לגרום למוות, לכן חשוב לטפל בה בהקדם. טיפול המשלב טיפול התנהגותי ופסיכותרפי מביא לשיפור משמעותי בתפקוד:

• טיפול פסיכותרפי: במהלך הטיפול האם מקבלת הדרכה ותמיכה רגשית, על-מנת לתקן את הקשר בינה לבין התינוק ועל מנת ליצור לתינוק סביבה תומכת ואוהבת.
• טיפול התנהגותי: מתן גירוי בלתי נעים (לדוגמא, טפטוף של מיץ לימון לפה) בכל פעם שהעלאת הגירה מתרחשת מביא להפסקת ההתנהגות. התינוק מקשר בין העלאת הגירה לתחושה בלתי נעימה ולכן אין הוא רוצה לעשותה. כמו כן, ניתן להפסיק את התנהגות גם ע"י משיכת תשומת לבו של התינוק בכל פעם שההתנהגות מתרחשת, בדרך שמפריעה לו לבצע את העלאת הגירה.

• לקריאה מורחבת על שיטות הטיפול הקיימות:  טיפול פסיכותרפי, טיפול התנהגותי. 
• קישורים נוספים באתר: סירוב לאכול, פיקה, הפרעות אכילה של הילדות, לא על השוקולד לבדו (הרגלי אכילה של ילדים).
• פורום  רפואת ילדים ופגים: http://www.pilpelim.co.il/LiveForum.asp?strSearch=&Fnumber=81&page=29