אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, הגדיר כהעברה נגדית מצב בו רגשות המטופל והתפקיד אותו הוא מייעד למטפל, משפיעים על רגשות המטפל למטופל. תחילה ראה פרויד בהעברה הנגדית מכשול לטיפול, עליו אמור המטפל להתגבר בעזרת מודעות לתהליך העברה הנגדית ואנליזה עצמית. בהמשך הוא הבין שההעברה הנגדית, בדומה להעברה, עשויה לאפשר למטפל גישה אל חלקים בלתי נגישים בנפשו של המטופל. לדוגמא, מטפל אשר חש צורך עז לגונן על מטופל אסרטיבי ובטוח בעצמו, עשוי להבין תוך כדי חקירת רגשותיו, כי המטופל תלותי ונזקק למרות מעטה הביטחון. בהמשך זיהו תאורטיקנים כי העברה נגדית עשויה להתרחש לא רק בתגובה לרגשות סמויים של המטופל, אלא גם מתוך אישיותו וקורות חייו של המטפל עצמו: לדוגמא, מטפל אשר המטופל מזכיר לו דמות מעברו, באופן בלתי מודע, עשוי לפתח אל המטופל רגשות אשר הופנו בעבר לעבר דמות זו.
לקריאה נוספת
קישורים נוספים באתר: העברה, העברה אירוטית, הזדהות השלכתית
