פרויד, אבי הפסיכואנליזה, זיהה כי אנשים נוטים להשתמש במנגנוני הגנה- מנגנונים שמפעיל האגו על מנת למנוע הכרה בתכנים מאיימים המעוררים חרדה, בושה או אשמה, אותן אין ביכולתנו לשאת.
אחד ממנגנונים אלו הוא ההכחשה: מנגנון הגנה בו התוכן המאיים עולה למודעות, אך האדם מבטל אותו וטוען שאינו נכון או אינו קיים. דוגמא להכחשה היא אדם אשר מוצא מכתב אהבה לאשתו מגבר זר, אך מעדיף לומר לעצמו כי "זה שום דבר" ולא לעמת את אשתו עם הגילוי. מנגנון זה נחשב למנגנון הגנה פרימיטיבי ולא יעיל, מאחר והוא מונע התמודדות עם המציאות באופן שעשוי להיות הרסני. מנגנון זה מאפיין פעמים רבות מצבים טראומטיים, בהם מוצא את עצמו האדם במצב רגשי שהוא אינו יכול לשאת (למשל, אונס או קרב עקוב מדם), ולכן "מתנתק" באופן רגשי ומכחיש את המאורע כולו.
ביבליוגרפיה
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
