היפרסומניה היא הפרעת שינה, שהסובלים ממנה חשים עייפות כרונית ונטייה להרדמות במשך היום, למרות שעות שינה מספיקות בלילה. בהפרעות של יתר-שינה העייפות הבלתי פוסקת והנטייה להרדמות גורמות למצוקה משמעותית, ופוגעות בתפקוד האדם בחיי היומיום. התלונות קיימות במשך חודש אחד לפחות, ומלוות בתופעות כמו חוסר ריכוז, חוסר מרץ, מצב רוח לא טוב והתנהגות המזכירה את התנהגותו של אדם הסובל מדיכאון. כדי לתת את האבחנה של היפרסומניה חשוב לבדוק שהמצב אינו מוסבר ע"י הפרעות שינה אחרות, הפרעה נפשית או רפואית אחרת, או שימוש בחומרים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית (תרופות, סמים, אלכוהול וכדומה). בנוסף, אין מדובר באנשים הנוהגים לישון שעות רבות, אשר שנתם היא נורמאלית ויעילה ומאפשרת תפקוד סביר במשך שעות הערות. כמו כן אין הכוונה לאנשים שמתלוננים על תחושת עייפות לעיתים קרובות, אך ללא ממצאים על הרדמות באמצע היום, או על הגבלה כלשהי בתפקוד.
השימוש בתרופות ממריצות, כמו לדוגמה אמפטמין, עוזר לסובלים מהיפרסומניה. בחלק מהמקרים יעיל השימוש בתרופות נוגדות דיכאון, שאינן מהסוג המרגיע, כמו מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRI).
לקריאה נוספת
הפרעות שינה נוספות המאופיינות ביתר שינה: דום נשימה בשינה, נארקולפסיה, תנועות רגלים מחזוריות בשינה ויקיצות פרוקסימאליות משינה.
קישורים נוספים באתר: שינה, הפרעות שינה, נרקולפסיה, דום נשימה בשינה, אינסומניה.
ביבליוגרפיה
פ. לביא (1993), עולמה הקסום של השינה , הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד