פעמים רבות פוליטיקאים דבקים בעמדותיהם גם כאשר מסתמן שדרכם שגויה, מאמני כדורגל שומרים על אסטרטגיות ישנות כאשר קבוצתם מפסידה, וחוקרים מתעקשים שהתיאוריה שלהם נכונה, גם כאשר מוצגים להם ממצאים מנוגדים. למרות המידע הסותר הם מצליחים לדבוק בדעתם באמצעות תופעה הידועה בתור הטיית האישוש: הנטייה לחפש, לפרש וליצור מידע שמאשש אמונות קדומות.
הניסוי הבא ממחיש את התופעה: נבדקים התבקשו להעריך את יכולותיה הקוגניטיביות של ילדה בת תשע בשם חנה. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: לקבוצה אחת טיפחו ציפיות גבוהות לגבי יכולותיה של חנה- נאמר להם שחנה באה מסביבה עשירה ושהוריה פרופסורים מלומדים. בקבוצה השנייה, לעומת זאת, טיפחו ציפיות נמוכות לגבי יכולותיה של חנה- נאמר להם שהיא באה משכונה לא טובה, ושהוריה חסרי השכלה. כמצופה, הנבדקים בקבוצה עם הציפיות הגבוהות היו אופטימיים יותר בהערכותיהם לגבי הצלחתה של חנה.
לאחר מכן הוקרנה קלטת לשתי הקבוצות בה נראתה חנה פותרת מבחן, כאשר ביצועיה בו היו בינוניים. לאחר הצפייה בקלטת התבקשו הנבדקים שוב לדרג את הערכותיהם לגבי יכולותיה של חנה. למרות שהנבדקים ראו את אותה קלטת, כל קבוצה ביססה את עמדתה בכיוון של הערכתה הראשונית: בעלי הציפיות הגבוהות דרגו את יכולותיה כגבוהות יותר מהערכותיהם הראשונות, לעומת בעלי הציפיות הנמוכות שדרגו את יכולותיה כנמוכות יותר מציפיותיהם הראשונות. מסתבר שהצגה של מידע אמביוולנטי לא גרמה לנבדקים לערער על הערכתם הראשונית, אלא לפרש את המידע כתואם לציפיותיהם.
התופעה מתרחשת גם כאשר מציגים לאנשים מידע אשר סותר את הנחותיהם הראשוניות. מסתבר שכאשר אנשים משתכנעים בעקבות הסבר הגיוני, קשה להם לוותר על צדקתו. הדעה שהם רכשו מושרשת בתודעתם, ולכן קשה להפריכה.
