הזדהות השלכתית (גם: השלכה הזדהותית) היא מונח שטבעה הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין כהרחבה למושג ההשלכה שטבע פרויד: פרויד ראה את ההשלכה כמנגנון הגנה בו מתקיים שיוך דחפים פנימיים לאדם אחר ("הוא רוצה לפגוע בי" במקום "אני רוצה לפגוע בו"). לדבריה של קליין, בהזדהות ההשלכתית מתרחש שיוך של חלקי עצמי שלמים לאחר, מאחר והמשליך אינו רוצה בחלקים אלו אך רוצה "להישאר עמם בקשר" בכדי לשלוט בהם. האחר, עליו מושלכים חלקי עצמי אלו, מזדהה עם החלקים המושלכים עליו ונוהג בהתאם להם. דוגמא לתהליך של הזדהות השלכתית היא מצב בו אדם מגיע לטיפול עקב נטייתו לאגרסיביות, אך מנגנון ההזדהות ההשלכתית מביא אותו להשלכת האגרסיביות על המטפל. במידה והמטפל מזדהה עם האגרסיביות המיוחסת לו ונוהג באגרסיביות כלפי המטופל, מתקיימת הזדהות השלכתית.
לאורך השנים, תיאורטיקנים שונים פירשו, ניסחו מחדש והרחיבו את מונח ההזדהות ההשלכתית של קליין וכיום הוא בעל משמעויות קליניות ותיאורטיות שונות.
