מה עושים אם הילדה בת ה-14 מסרבת לחזור הביתה בשעה שנקבעה? איך מתמודדים עם ילד בן 8 שמכה את אחיו הקטן? כיצד מגיבים כאשר הילד מתעקש שלא ללכת לבית הספר, מסרב לקחת תרופות קריטיות לבריאותו או נתפס גונב מחנויות? וכשהילדה סובלת מחרדות ופחדים?
הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו מונחים הורים לילדים ומתבגרים כיצד לשפר את תפקודם ההורי ולהתמודד עם אתגרים שמעמידה בפניהם ההורות.

בתקופתנו הורים רבים נתקלים בקושי משמעותי בהצבת גבולות לילדיהם, ונאלצים להתמודד עם בעיות התנהגות, חוסר שיתוף פעולה, אלימות וכד'. כמו כן, מתמודדים הורים רבים עם קשיים רגשיים של ילדיהם כחרדה, דיכאון וכן הלאה, או עם תחושה כללית כי אינם שבעי רצון מאופן התנהגותם כהורים ("אני תמיד נכנעת"; "אני מתעצבן ומעניש בצורה לא הגיונית"). 

הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו רוכשים הורים לילדים ובני נוער מיומנויות להתמודדות עם קשיי הילד והאתגרים היומיומיים שמייצרת ההורות. במרבית המקרים מומלץ כי שני ההורים ייקחו חלק בתהליך ההדרכה כדי לסייע ביצירת קו אחיד בהתמודדות. עם זאת, ההדרכה עשויה לתרום גם כאשר רק אחד מן ההורים משתתף בה.

 

השלב הראשון בהדרכת ההורים הוא הערכת הבעיות והגדרת מטרות. ההורים מגדירים את ההתנהגויות הבעייתיות (שלהם או של הילדים) ומגדירים מטרות לשינוי. בהתאם למטרות אלו נבנית תוכנית התערבות המתמקדת במתן כלים פרקטיים להתמודדות עם נקודות הקושי.

כלים אלו מותאמים לקשייו של הילד. הורים לילדים המתמודדים עם קשיים רגשיים (דכאון, חרדה) או בריאותיים יונחו כיצד לתמוך בילד ובו זמנית לקדם אותו ולסייע בהתפתחותו הנורמטיבית. לדוגמא, הורים לילד הסובל מסוכרת יונחו כיצד לספק תמיכה ואמפתיה לקשיים ובו זמנית לא לפנק את הילד כדי לפצות אותו, כביכול, על הסבל הנגרם לו. הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות (אלימות, חוסר ציות, עבריינות) מתמקדת בזיהוי התפיסות המגבילות את יכולת ההורים להציב גבולות ("הוא מאיים בבריחה/התאבדות", "הוא מרביץ לאחים כי הוא נורא סובל"), ובמתן אמצעים להצבת גבולות וחיזוק הסמכות ההורית. אמצעים אלו מותאמים לקשייו הספיציפיים של הילד, לגילו ולהעדפות ההורים ועשויים לכלול בניית תוכנית חיזוקים, יצירת עמדה אחידה ותיאום בין ההורים ומתן כלים להצבת גבולות והפגנת נוכחות הורית (למשל, עירוב גורמים משפיעים נוספים, טלפונים לחברותיה של ילדה שנעלמת מהבית וכד').  

 

הדרכת הורים עשויה להינתן כתוספת לטיפול פסיכולוגי בילד או בנפרד. כאשר ילד צעיר מגיע לטיפול אישי עקב קשיים רגשיים או חברתיים, מרבית המטפלים ימליצו להורים להשתתף גם בהדרכת הורים במקביל לטיפול, כדי לתמוך ולשפר את ההישגים. כאשר הילד צעיר מדי, מסרב להגיע לטיפול או מפגין בעיות משמעת והתנהגות- הדרכת הורים תתרום גם ללא השתתפות הילד בטיפול.

ישנם מספר מצבים מרכזיים בהם מומלץ לפנות להדרכת הורים:

• בעיות התנהגות: הילד מרביץ, מקלל, מסרב לציית להוריו, משקר, נעדר מבית הספר או עוסק בפעילות עבריינית כגניבה ושימוש בסמים.
• חוסר שיתוף פעולה: הילד אינו משתף פעולה באופן שפוגע בתפקודו הנפשי או הבריאותי. לדוגמא, ילדים המסרבים לקחת טיפול תרופתי למרות מחלה כרונית וילדים אשר אינם מוכנים להגיע לטיפול נפשי למרות מצוקה פסיכולוגית הנובעת ממצבי דיכאון וחרדה.
• שינויים ומשברים בחיי הילד ו/או המשפחה: אירועים משמעותיים כגירושין, פטירת הורה, מחלה וכן הלאה מערערים את עולמו של הילד ומעמידים הורים רבים בפני תחושה כי אינם יודעים כיצד להכין את הילד לשינוי ואיך לתמוך בו אחריו. כאשר הפנייה להדרכה נעשית בעקבות גירושין מושם דגש משמעותי גם על יצירת שיתוף פעולה הורי.
• תחושה סובייקטיבית של ההורה: גם כאשר הילד אינו מפגין התנהגות בעייתית מובחנת, עשויים הורים לחוש חוסר שביעות רצון מתפקודם ההורי ולקבל הכוונה ותמיכה סביב נושאים כיצירת זמן איכות ושיפור התקשורת עם הילד, חלוקת תפקידים בין ההורים, חיזוק הסמכות וההשפעה על חיי הילד ועוד.

הבחירה בין טיפול להדרכת הורים נובעת בעיקר מהעדפות ההורה, אך באופן כללי מוטב כי כל טיפול פרטני בילד צעיר ילווה בהדרכת הורים או לכל הפחות במעורבותם במתרחש בטיפול. כאשר מדובר בבני נוער אשר מעוניינים בטיפול ומשתפים עמו פעולה, מעורבות ההורים קריטית פחות, כל עוד אין מדובר במצבים בהם נשקפת לילד סכנה.  

לרשימת מדריכי הורים בכל רחבי הארץ לחצו כאן