הגנה מאנית היא מונח שטבעה הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין בהתייחס לאחד ממנגנוני ההגנה בהם משתמש התינוק בגילאי חצי שנה עד שנה.

קליין הדגישה את חשיבותה ההתפתחותית של שנת חייו הראשונה של התינוק וחילקה אותה לשתי עמדות בסיסיות בהן הוא מחזיק בתקופה זו: העמדה הסכיזואידית- פרנואידית והעמדה הדכאונית. כל אחת מהעמדות הללו מאופיינת בשימוש במנגנוני הגנה המסייעים לתינוק להתמודד עם החרדות הטבעיות העולות בכל אחד מן השלבים.

בסביבות גיל חצי שנה נמצא התינוק בעמדה הדכאונית בה נתפסת האם כאובייקט שלם, אשר אינו נמצא עוד בשליטתו הבלעדית. מתוך תפיסה זו, התינוק חש שאין תחליף לאמו וחווה תלות בה. תחושת התלות מאיימת מדי עבור התינוק ולכן הוא משתמש בהגנה המאנית שמשמעה הכחשת התלות באם וחוויה של היעדר צורך באדם אחר.