"האני החצוי" הוא שם ספרו החשוב והמפורסם ביותר של הפסיכיאטר הבריטי רונלד לאינג, אשר פורסם בשנת 1960. נקודת המבט של לאינג הינה אקזיסטנציאליסטית והוא נסמך על תורתם של פילוסופים כגון סרן קירקגור, מרטין היידיגר וז'אן פול סארטר. בדומה לרעיון ה"מנוס מחופש" של הפסיכואנליטיקאי אריך פרום, בונה לאינג את תורתו על התפיסה לפיה האדם הינו יצור חופשי, וחופש זה מעורר בו חרדה גדולה. הקושי הזה גורם לו להסתיר את האותנטיות שלו, להתיישר על פי ציפיות החברה ולהסתפק בתפקוד יומיומי דל ושגרתי. מושג "האני החצוי" מתאר את הפער בין האני האמיתי, שהינו הגרעין הפנימי האותנטי שלנו, לבין האני השקרי, שהינו המסכה שאנו מציגים כלפי חוץ. פער זה קיים אצל כולנו במידה זו או אחרת, אבל מה שמוביל את רוב בני האדם להידמות לזולתם ולוותר על ייחודיותם, הופך בלתי נסבל עבור אנשים מסויימים. אלו הם אנשים אשר העולם החיצוני מהווה עבורם איום שאותו הם אינם יכולים לשאת. ה"אני השקרי" שאותו הם מפתחים משתלט עליהם כליל, הם הופכים כל כולם למסכה, על מנת שלא ניתן יהיה לגעת או לפגוע בחלק האמיתי והאותנטי שלהם.

 

על פי לאינג, חרדותיהם של אנשים סכיזואידים וסכיזופרנים נחלקות ל-3 סוגים עיקריים:

• 1) חרדה מהיבלעות: החשש של האדם שיאבד את זהותו דרך היבלעות או היטמעות בתוך אדם אחר. הפתרון: התבודדות.
• 2) חרדה מהיפרצות: החשש שהריקנות שנמצאת באדם תאפשר לאחרים לחדור לתוכו ולאבד את זהותו.
• 3) חרדה מאיבּוּן ומדפרסונליזציה: החשש שיפסיקו להתייחס אליו כאל אדם ייחודי בפני עצמו, וכך הוא יהפוך לסוג של חפץ.

באמצעות העקרונות שלעיל ניתן להבין תופעות האופייניות לסכיזופרניה כגון הלוצינציות (שמיעת קולות שאינם קיימים), דלוזיות (מחשבות שווא של גדלות, רדיפה ועוד) והסתגרות חברתית.

 

קישורים נוספים באתר:  רונלד לאינג, הארי סטאק סאליבן.