לא פעם אנו רואים בסרטי קולנוע את התמונה הבאה: אם צעירה ויפה, מותשת לאחר הלידה אך מחייכת וקורנת מאושר, מחזיקה את הרך הנולד ומביטה בו בעיניים דומעות מאהבה. שכיחותה של תמונה זו בתרבות הפופולרית עומדת בניגוד לחוויתן של נשים רבות: לאחר הלידה, נשים רבות סובלות ממצבי רוח משתנים, בכי, אי שקט ואף בעיות נפשיות העשויות להפוך כרוניות.

דיכאון לאחר לידה מאופיין בתחושות חרדה ו/או דיכאון המופיעות לאחר הלידה ומלוות בתחושות אשמה, חוסר אונים ופסימיות, הפרעות שינה ואכילה, הפרעות פסיכו-מוטוריות, תשישות, ומחשבות אובדניות. תסמינים אלו יוצרים פער משמעותי בין ציפיות היולדת והקרובים לה לבין חוויתה של היולדת בפועל, ובהיעדר טיפול עשויה האפיזודה הדכאונית להפוך לדיכאון כרוני.

כ-20-80% מהנשים חוות לאחר הלידה מלנכוליה קלה (או ,Baby blouse בשפה היומיומית) המאופיינת בסימפטומים כגון בכי, חרדה , בלבול, אי יציבות רגשית, הפרעות בשינה ומצב רוח דכאוני. תופעות אלו חולפות ואינן משפיעות משמעותית על תפקוד האישה. 15% מהנשים חוות דיכאון שלאחר לידה, הנחשב להפרעה נפשית ופוגע בתפקוד באופן משמעותי.

על מנת לאבחן אישה כסובלת מדיכאון שלאחר לידה חייבים להופיע בארבעת השבועות שלאחר הלידה חמישה או יותר מהסימפטומים הבאים במשך שבועיים רצופים, כאשר לפחות אחד מהם הוא מצב רוח ירוד או חוסר עניין והנאה:

• מצב רוח מדוכא מרבית שעות היום, כמעט בכל יום.
• חוסר עניין והנאה  כמעט בכל פעילות לאורך היום, כמעט כל יום.
• אובדן או העלאה לא מכוונים במשקל, או תיאבון מוגבר או מופחת החלים כמעט בכל יום.
• אינסומניה (אובדן שעות שינה) או היפרסומניה (עודף שינה) המופיעים כמעט בכל יום.
• תנועתיות מוגברת או איטיות יתר המופיעים כמעט בכל יום.
• עייפות או חוסר אנרגיה כמעט בכל יום.
• תחושת חוסר-ערך או אשמה.
• במרבית הימים,חוסר יכולת להתרכז או לחשוב בבהירות .
• מחשבות נשנות על מוות, על התאבדות, או ניסיון התאבדות.

הגורמים להופעתו של דיכאון שלאחר לידה אינם ידועים בוודאות, אולם ההנחה היא שהוא קשור לשינויים ההורמונליים המתרחשים לאחר הלידה ומשפיעים על מצב רוחה של האישה  (ירידה חדה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון, שינויים במערכת הסרוטונרגית וברמת הקורטיזול, שינויים בתפקיד בלוטת התריס). 

אם זאת, נשים הסובלות מהפרעות נפשיות קודמות, ונשים בעלות קווים אישיותיים חרדתיים וכפייתיים, יחסים משפחתיים מעורערים והיעדר תמיכה מהסביבה פגיעות יותר לפיתוח ההפרעה.

נשים הסובלות ממלנכוליה קלה לאחר הלידה אינן נזקקות, בד"כ לטיפול מאחר והתסמינים חולפים באופן ספונטני. הטיפול בדיכאון שלאחר לידה דומה לטיפול בדיכאון קליני וכולל טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SSRI ,טיפול פסיכותרפי או שילוב של שני הטיפולים. כמו כן, הסבר על התופעה וגיוס מערכת תמיכה לטיפול באם ובתינוק נמצאו כיעילים. מאחר וטיפולים תרופתיים מסוימים אינם מומלצים בעת ההנקה, יש לקחת בחשבון את חומרת ההפרעה הנפשית ואת רצונה של האם להיניק בעת קביעת הטיפול המתאים.