האם כאשר אנו זקוקים לעזרה עדיף להימצא בחדר מלא אנשים או בחדר עם בן אדם אחד? האינטואיציה אומרת לנו שעדיף להיות בחברת הרבה אנשים, אך מחקרים מוכיחים את ההפך.
כאשר אנו נתקלים במצב חרום, אנו לעיתים מבססים את התנהגותנו על התנהגותם של אחרים. האירוע הלא צפוי, וייתכן שאף מסוכן, גורם לנו לחפש רמזים כיצד לנהוג אצל אנשים אחרים. מאחר וכולם מסתכלים אחד על השני על-מנת להחליט איך להתנהג, כל הקבוצה משותקת ולא מתקבלת החלטה. כך, למעשה, האדם שצריך עזרה הוא קורבן של בורות פלורליסטית- המצב בו אנשים מאמינים בטעות שמחשבותיהם ורגשותיהם שונים מהכלל, למרות שכולם מתנהגים באותה צורה. בורות זו נגרמת, לעיתים, מאחר וכל אחד חושב שהאחר לא עוזר מכיוון שהוא יודע שהאירוע אינו מצב חרום המצריך מתן עזרה. אלא שבפועל, כולם מבולבלים ומהססים ומתלבטים כיצד לנהוג.
הניסוי הבא ממחיש את התופעה: נבדקים מלאו שאלונים בחדר לבד או בנוכחות שני אנשים נוספים. באמצע ניסוי עשן החל לצאת דרך פתח אוורור. מחצית מהנבדקים אשר היו לבד בחדר קראו לעזרה או עזבו את החדר תוך ארבע דקות. כעבור שש דקות (הזמן המקסימאלי של משך הניסוי, על מנת לא לגרום לנזק ממשי), שלושת-רבעי מהנבדקים שהיו לבד בחדר פעלו בדרך כלשהי על-מנת להפסיק את העשן. לעומת זאת, הנבדקים אשר היו בחדר עם עוד שני נבדקים ,כמעט ולא פעלו כלל. רק אחד פעל לאחר ארבע דקות, ורק שלושה מתוך עשרים וארבע פעלו לאחר שש דקות. זאת למרות שהעשן היה כל-כך סמיך, עד שהקשה עליהם לראות את הכתוב בשאלון. כל אחד מהנבדקים הסתכל על הנבדקים האחרים, ומכיוון שאף-אחד לא פעל באופן אקטיבי, החליטו שאין סיבה לדאגה.
בורות פלורליסטית יכולה לקרות בהרבה מצבים ולא רק במצבי סכנה. כך, למשל, כאשר נלמד חומר בכיתה שאף אחד לא מבין, עשויים כל התלמידים לחוש שהם היחידים אשר אינם מבינים את הסבריו של המורה, ולכן לא לבקש הסבר נוסף.
