אנו רוצים להאמין שבעת משפט מכריע השופט אינו מושפע מסדר הטיעונים המוצגים בפניו, ושכאשר אנו שומעים את נאומיהם של שני מועמדים לנשיאות, נשקול בכובד ראש את דבריהם, ללא קשר לסדר הצגתם. אלא שבפועל לעיתים התזמון הינו הדבר החשוב מכל.
על- פי אפקט הראשוניות למידע המוצג בתחילה יש השפעה גדולה יותר, מאשר למידע המוצג לאחר מכן. אך על פי אפקט האחרונות למידע המוצג בסוף יש יתרון רב יותר. שני הטיעונים נשענים על הנחות מבוססות: מצד אחד רושם ראשוני הינו גורם משמעותי, אך מצד שני אנשים נוטים לשכוח את רוב המידע שהם שומעים ולזכור רק את הטיעון האחרון ששמעו בעת קבלת ההחלטה.
במחקר שנערך על מנת להכריע בסוגיה זו הסתבר שהגורם המשפיע הוא הזמן: במשפט שהתנהל הוצגה עמדתה של התביעה ועמדתה של ההגנה, כאשר רק לאחר שחבר המושבעים שמע את שני הצדדים התקבלה החלטה.
בתנאי אחד של הניסוי עמדת התביעה וההגנה הוצגו אחת אחרי השנייה, ללא מרווח זמן ביניהן, וחבר המושבעים קבל את החלטתו שבוע לאחר מכן. במקרה זה התקיים אפקט הראשוניות, מפני שהזיכרון של שני הטיעונים התפוגג באופן שווה, כך שרק האפקט של הרושם הראשוני נשאר, והצד שהוצג ראשון זכה.
בתנאי השני צד אחד הציג את עמדתו שבוע לאחר הצד הראשון, וחבר המושבעים קבל את החלטתו מייד לאחר ההצגה של הצד השני. במקרה כזה התקיים אפקט האחרונות, מפני שזיכרון העמדה שהוצגה שנייה היה טרי יותר, ולכן הצד שהוצג שני זכה במשפט.
