המשפחה היא אחד התאים החברתיים הבסיסיים והמשמעותיים ביותר בחיינו ובהתאם, אנו משקיעים בה אנרגיות ומשאבים נפשיים רבים. מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה הצביעו על חשיבות חוזקה ועמידותה של המשפחה על תפקודו של כל אחד מן החברים בה. בהתאם, טיפולים משפחתיים, הדרכות הורים וכן הלאה הפכו לכלים טיפוליים נפוצים שיעילותם זכתה לתמיכה מחקרית רבה. בשנים האחרונות התפתח גם תחום האימון המשפחתי- אימון המתמקד בשיפור תפקודו והתנהלותו של התא המשפחתי.
תחום האימון מיועד, במהותו, לאנשים מתפקדים אשר מעוניינים לשפר את הישגיהם וביצועיהם, ולממש את הפוטנציאל שלהם בתחום התעסוקתי, האישי, הזוגי או המשפחתי. במסגרת גישה זו מכוון המאמן את המאומן או קבוצת המתאמנים להגדרת מטרות, זיהוי קשיים ומכשולים המעכבים את השגתן ובניית תוכנית פעולה להשגת היעדים שהוצבו.
בהתאם, האימון המשפחתי מיועד לשפר את התנהלות התא המשפחתי באופן שיביא לשיפור ביחסים ובתפקוד הן של כל אחד מחברי המשפחה והן של המשפחה כולה, כמערכת. אימון משפחתי עשוי לסייע בתחומים כשיפור ההתנהלות הכלכלית, הקצאת זמן איכות, יצירת חלוקת תפקידים יעילה יותר, התמודדות עם משבר וביסוס תקשורת משפחתית חיובית ואפקטיבית. זאת, באמצעות זיהוי הגורמים החיצוניים (שעות עבודה ממושכות, קשיים כלכליים) והפנימיים (חילוקי דעות סביב חלוקת התפקידים בבית, תפיסות שונות של המודל המשפחתי) העומדים בבסיס הקשיים ובניית אסטרטגיית התמודדות עמם.
האימון המשפחתי עשוי להשתנות בהרכבו בהתאם לסוג הקשיים, גילאי הילדים והעדפת ההורה/הורים במשפחה. בחלק מן המקרים, רק ההורה/הורים פונים לאימון, אך תוכנית האימון ממוקדת בשינוי דפוסי התנהלותה של המשפחה. במקרים אחרים, עשויה המשפחה כולה לקחת חלק בתהליך, כאשר בחלק מן הפגישות תהיה נוכחת המשפחה כולה ובחלקן יפגש המאמן רק עם חברים בודדים במשפחה או חלקם (למשל, מפגש רק עם ההורים). חשוב להדגיש כי גם אימון בו ישתתפו רק ההורים עשוי להיות אימון משפחתי ולא זוגי: בני זוג המעוניינים לשפר תקשורת זוגית, לפתור קונפליקטים בקשר וכן הלאה יפנו לאימון או טיפול זוגי, ובני זוג שחשים כי מוקד הקושי הוא בהתנהלות התא המשפחתי- יוכלו להגיע לאימון לבדם אך להתמקד באספקטים המשפחתיים.
מתי יש לפנות לאימון ומתי לגישור משפחתי או טיפול משפחתי?
האימון המשפחתי, כאמור, מיועד למשפחות מתפקדות אשר מתמודדות עם קושי נקודתי או היבט בעייתי ספיציפי בהתנהלות המשפחה (לדוגמא, משפחה הנקלעת לקשיים פתאומיים עקב פיטורין של אחד ההורים, קונפליקטים סביב תפקידי ואחריות הילד במשפחה).
מאחר וכך, קשיים משפחתיים מסוימים מצריכים פנייה לעזרה של טיפול משפחתי או גישור משפחתי, ולאו דווקא לאימון.
גישור משפחתי מיועד בדרל כלל לזוגות או משפחות הניצבות אחרי או לפני גירושין ומעוניינות לשפר את היחסים או לבצע את תהליך הגירושין באופן חלק ובריא יותר. גישור משפחתי מסייע לצדדים להגיע להסכמה סביב קביעת הסדרי ראייה, משמורת, חלוקת רכוש וכד', תוך שמירה על האינטרסים של כל הנוגעים לעניין ומתוך מטרה למנוע מהלביא את הסכסוך לדיון משפטי. כמו כן, הגישור עשוי לסייע לבני זוג גרושים אשר מעוניינים לפתור מחלוקות ולשפר את תפקודם המשותף כהורים.
הגבול בין אימון משפחתי לבין טיפול משפחתי הוא גבול דק יותר, ובחלק מן המקרים עשויות משפחות להיעזר הן בטיפול והן באימון המשפחתי. עם זאת, ניתן לומר כי במקרים של תפקוד משפחתי לקוי, בעיות חמורות או ממושכות (ילד אלים או נערה המתדרדרת לעבריינות), התמודדות עם הפרעות נפשיות במשפחה (הפרעות אכילה של ילד, דיכאון של הורה), מצבים קיצוניים (אלימות במשפחה, התמכרות לחומרים) וכן הלאה- יש לפנות למטפל משפחתי מוסמך או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. זאת, מאחר והכשרתם של מאמנים אינה מקנה להם ידע בתחומי בריאות הנפש או הכרות מעמיקה עם מודלים משפחתיים וזוגיים.
