תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Narcissism - נרקיסיזם

נרקיסיזם מתייחס לאהבה עצמית מוגזמת, אשר באה על חשבון ראיית האחר או ראיית היבטים שליליים בעצמי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד הפסיכולוגיה רואה נרקיסיזם ועל דרכי הטיפול.

אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טבע את מונח הנרקיסיזם בהקשר הנפשי-פסיכולוגי. יחד עם זאת, מושג הנרקיסיזם הינו מרכזי בגישות פסיכולוגיות שונות, ותיאורטיקנים שונים פיתחו את המונח ואת ההתייחסות אליו.

נרקיסיזם מתייחס לאהבה עצמית מוגזמת, אשר באה על חשבון ראיית האחר או ראיית היבטים שליליים בעצמי. מקור המונח מגיע מהמיתוס היווני המספר על נרקיסוס, נער יפה תואר אשר דחה ברוע לב את חיזוריהן של כל הנערות אשר חשקו בו. על כן, גזרו עליו האלים להתאהב בעצמו, וכך היה מעביר ימיו מהופנט אל השתקפותו שבאגם, עד שמת מרוב רעב, צמא והשתוקקות אדירה לעצמו. לאחר מותו, האלים הפכו את גופתו לצמח הנרקיס.

נרקיסיזם בראייה פסיכודינמית

בתיאוריה הפסיכואנליטית, התייחס פרויד רבות לנרקיסיזם, גם לפן ההתפתחותי הנורמטיבי שלו וגם לנרקיסיזם פתולוגי. בהיבט ההתפתחותי, פרויד שינה את ההתייחסות שלו אל נרקיסיזם לאורך השנים אך ראה בו שלב התפתחותי נורמטיבי, אשר מומר בהמשך לאהבת אובייקט חיצונית. במאמרו, "הצגת הנרקיסיזם" (2007), זנח פרויד את הקשר הראשוני בין נרקיסיזם להומוסקסואליות אך עדיין המושג לא היה די מגובש ובהיר. בהמשך, התייחס פרויד לשלב הנרקיסיסטי בהתפתחות כאל כזה בו התינוק מספק צרכיו בעצמו, ובכך מקיים יחסים עם האגו שלו. לבסוף, שינה את החשיבה שלו על נרקיסיזם והתייחס לחרדת סירוס כמבטאת פגיעה נרקיסיסטית, כך שאותו נרקיסיזם ראשוני התפתחותי מוכל באיד.

בהיבט הפתולוגי, השתמש פרויד במונח זה על מנת לתאר מטופלים שלא הצליחו לפנות מקום לאהבת אובייקט אחר ולכן הם אינם מסוגלים לראות את האחר. למעשה, כלל האנרגיה הנפשית, הליבידו שלהם, מושקע בעצמם בלבד. פרויד לא עסק רבות בדרכי הטיפול בנרקיסיזם שכן לפיו, מדובר במטופלים קשים מאד לטיפול, כיוון שהם מתקשים לראות את המטפל וליצור עמו יחסי העברה.

הוגים פסיכודינמיים מאוחרים יותר, אשר הכירו בחשיבות הקשר הראשוני בהתפתחות האנושית, ראו בנרקיסיזם מעבר לקיבעון של התינוק בשלב סיפוק צרכיו. לתפיסתם, נרקיסיזם פתולוגי הינו תוצר של חסכים, אכזבות וכשלים שהתקיימו בתחילת החיים, במסגרת קשרים ראשוניים מהותיים. מודלים טיפוליים המתבססים על הקשר יותר מאשר על הקונפליקט הפנימי של המטופל, סייעו בהתפתחות גישות טיפוליות להתמודדות עם מטופלים נרקיסיסטיים.

התפתחות המושג – נרקיסיזם תקין ואף הכרחי

מי ששינה באופן מהותי את החשיבה הפסיכואנליטית על מושג הנרקיסיזם היה היינץ קוהוט, אשר ערך הבחנה בין נרקיסיזם בריא לפתולוגי. לדידו, שלב נרקיסיסטי הינו שלב התפתחותי תקין ונורמטיבי, המתאפיין באמונה אומניפוטנטית – אמונה שאני כל יכולה. בניגוד לפרויד, הילד אינו צריך "להתגבר" על שלב זה, אלא דווקא לקבל אישור, חיזוק והערצה לשלב זה. זאת, באמצעות "זולתעצמי" – אחר משמעותי המאפשר להפנים באופן בריא ונורמטיבי תחושות גדלות ואהבה עצמית.

למשל, ילד עוטה גלימה של סופרמן ומתחיל "להתעופף" בבית. במידה והוריו לא יתערבו בכך שיעמידו אותו על "טעותו", התוצאה תהיה שמידה מסוימת של תחושת גדלות, הנקראת גם נרקיסיזם בריא, תלווה אותו לאורך חייו ותאפשר לו להתמודד בהצלחה עם משימות מורכבות וקשיים. לעומת זאת, חסכים בילדות אשר מנעו את ההפנמה של אותן תחושות גדלות בריאות, מובילות לתחושת עצמי פגועה ושבירה.

לעיתים, אותה תחושת עצמי פגועה עלולה להוביל לניסיון מתמשך למלא את הערך העצמי באמצעות האדרה עצמית בלתי מציאותית מחד, וכן הפחתת ערכם של אחרים מאידך. כאשר בעיה זו הינה חמורה ומרכזית בחייו של האדם, באה לידי ביטוי לאורך תקופה ארוכה ופוגעת בתפקודו הבינאישי, התעסוקתי, הזוגי וכו', יאובחן אדם זה כסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

טיפול בנרקיסיזם

קיימות גישות שונות לטיפול בנרקיסיזם, כאשר כולן מכירות בצורך בטיפול ארוך טווח וסבלני. על פי קוהוט ופסיכולוגיית העצמי, טיפול בנרקיסיזם דורש אמפתיה, קבלה והכלה של המטופל. כלומר, להישאר בחוויית המטופל. מנגד, על פי קרנברג, יש לעמת את המטופל הנרקיסיסט עם הגרנדיוזיות שלו באופן עקבי, כמובן ברגישות ובטאקט טיפולי.

על פי תקציר הפרק "האישיות הנרקיסיסטית" של ננסי מקוויליאמס, "המרכיבים המשותפים לכל הנרקסיסטים הם תחושה פנימית של חוסר ערך או אימה מפני תחושה זו, לצד חוויה של בושה, חולשה ונחיתות. ההתנהגות המפצה על תחושות אלה יכולה להיות מגוונת, אך דומה כי היא נובעת מאותם מנגנונים של עיסוק משמעותי בחרדה הפנימית."


מקורות

אופנהיימר, א. (2000). היינץ קוהוט. תל-אביב: תולעת ספרים.

ברמן, ע. וכספי-יבין, י. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 10: תיאוריות על האישיות). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.

רולניק, ע. (2007). הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה: רסלינג. 

צוות בטיפולנט. (2016). תקציר הפרק "האישיות הנרקיסיסטית" מספרה של ננסי מקוויליאמס. בטיפולנט.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה