אני חשה כי מאז שאני בגיל המעבר יש שינוי בזוגיות שלי ושל בעלי. יתכן שזה בגלל תופעות שעוברות עליי כמו שינויי מצבי רוח וחוסר כוח. איך אני יכולה להתמודד עם זה?

הי, אני בת 23 , בן זוגי מזה 9 חודשים בן 30 גרוש טרי 2+ . נכנסתי אל הקשר הזה בידיעה ברורה לגבי מצב הגירושים, מובן לי הקשר האינסופי לילדים שלו ובכל זאת קיבלתי את זה באהבה ואני מעריצה את דמות האב שלו. באופו כללי אנחנו מאוד מסתדרים, מאוד קשורים, המון ביחד, המשפחות מעורבות וכן נותנות תמיכה. כשטוב - זה מושלם! אין מילה אחרת. וכשרע - זה ריבים ללא כל הגיון בריא. אני מרגישה שלכל אורך הדרך אני אוזן קשבת, כתף תומכת ובאותה מידה גם "שק חבטות". הקשר שלו עם גרושתנו התבסס על אלימות מילולית ועד היום השיחות בינהם מורכבות מקללות. זה משהו שמקומם אותי. אני דוגלת בכבוד בין בני זוג, ואני רחוקה מלקבל אותו בזמן ריב. הוא נהפך לאדם אחר, הוא לא מפסיק לצעוק ולקלל ותוך שניה אחרי שהוא מבין מה הוא עשה, הוא בוכה ומתנצל. נמאס לי לסלוח על זה, אני מרגישה שאני מאבדת את העקרונות שלי, אני באמת אוהבת אותו וקשה לי המחשבה לפרק את זה, סלחתי אין ספור פעמים, אנחנו כן חושבים על עתיד משותף על לעבור לגור ביחד זה הפרק הבא, אבל אם הוא ככה עכשיו זה ישתנה? בכל פעם שאני מדברת על חתונה הוא מתעצבן ואומר שזה יקרה בדד ליין שהוא קובע- עוד 5 שנים. אני בדילמות מאוד רציניות לגבי הקשר, לגבי הריבים ולגבי העתיד. אני צריכה להשאר שם? אשמח לתשובה. תודה.

שלום רב

אנחנו נשואים 17 שנה בתחילת שנות ה 40 שלנו , ב5 שנים האחרונות , חל שינוי גדול מאד בהתנהגות של בעלי ובעצם התנהגותו עונה על מאפייני הפרעת האישיות הנרקסיסטית , אינני נוטה להדביק תווית ואינני פסיכולוגית אבל 5 שנים של חפירות ונסיונות להבין , הביאו אותי למסקנה שבכך כנראה מדובר, הוא מרוכז בעצמו והיחסים נעימים רק אם צרכיו מתמלאים , גם בנושא הסקס הוא פשוט מחכה תמיד שאני אזום ומתלונן על המינון שאכן נמוך מכיוון שאין לי שום חשק להיות זאת שצריכה ליזום , אני אשה ורוצה יחס של חיזור וכד' ...אין ביננו אינטימיות (נשיקות ליטופים ) מכיוון שהוא טוען שאם אין זה מוביל לסקס הוא לא מעוניין, אינו מודה בטעויות  ומנחם ניחום פיזי כשנדרש לעיתים כמו כשאני חשה ברע וכד'..

אציין כי ההפרעות החלו לאחר שנחשף לאירוע טראומתי שם הוא פשוט הפך לאיש אחר , אינו מגלה אמפתיה , עצבי מותח ביקורת ובכלל לא נעים , לא מתפקד כחלק מצוות בזוגיות שלנו....

שאלתי האם בכלל  זהו מצב שאפשר לתקן?


מיואשת  ועצובה

שלום,

לפני כשלושה חודשים נפרדתי מחברה שלי אחרי כמעט שנתיים ביחד, אני מתלבט מה לעשות היום ולא לגמרי מצליח להבין מה אני מרגיש ורוצה.

אני בן 24 והיא בת 22, עדיין צעירים מאוד אבל הקשר היה מיוחד ולכן חשוב לי לראות שאני לא עושה טעות. עבדנו יחד בכל זמן הקשר, מה שידוע שבהרבה מקרים עושה רע באמת גרם לקשר שלנו להיות מאוד אינטנסיבי ובנוסף לכך אנחנו היא גרה רחוק מאזור המרכז בו אנחנו עובדים מה שגרם לכך שבמהלך השבוע היינו ביחד לפחות 3 ימים במשך כל היום וגם ברוב מסופי השבוע. אני חייג להסתייג קצת ממה שאמרתי, כי למרות שבמשך כל התקופה הזאת היינו המון אחד בתוך התחת של השניה, מעולם לא הרגשתי שהקשר הזה חונק אותי - היה לנו מאוד טוב למרות כל זה! (יכול להיות שהאינטנסיביות של הקשר פגעה בדברים למרות שככה הרגשתי?)

חשוב לי לציין שלמרות שהקשר היה מצויין תמיד הרגשתי שאני לא מספיק אוהב אותה, לא כמו שהיא אוהבת אותי ולא כמו שאהבתי בקשר שהיה לי לפניה (יכול להיות שזה בגלל שבקשר הקודם עשו לי חיים קשים יותר? שהכל היה יותר קשה?)

לפני כשלושה חודשים החלטתי שאני רוצה שנפרד, חשבתי שאם אהיה בלעדיה אוכל להבין מה בדיוק אני מרגיש ואם הקשר איתה זה הדבר הנכון או לא, היינו מאושרים ביחד ויכלתי להמשיך בקשר איתה עוד המון זמן, אבל עדיין עם ההרגשה הזאת בלב שמשהו שם לא מספיק ולכן העדפתי לחתוך את זה עכשיו כדי להבין מה בדיוק אני מרגיש ורוצה וגם אז ההרגשה שלי הייתה שאין דבר שאני רוצה יותר מלגרום לקשר הזה להצליח, אבל בשביל שהוא יצליח אני צריך להרגיש יותר וזה לא משהו שאפשר לגרום לו לקרות (או שאני טועה?).

היום לא טוב לי, אני חושב על הקשר שלנו כל הזמן ומרגיש שהייתי רוצה להיות איתה אבל אני לא מרגיש שאני מתגעגע אליה בטירוף אלא יותר לקשר שלנו יחד. בנוסף בגלל שהקשר שלנו היה כל כך טוב אני מרגיש שיהיה קשה למצוא קשר שיגרום לי ולבת זוג שלי להיות כל כך מאושרים ולכן אני מפחד שאני זורק פה משהו מאוד טוב לפח.

כמה שבועות לאחר שנפרדנו היא הציעה שננסה לחזור ולעבוד על הדברים שאולי מעט הפריעו, אבל אני הרגשתי שזה עדיין לא הזמן הנכון. היום אני מתלבט האם כדאי לנסות שוב, אבל מפחד מאוד שלאחר שנחזור אגלה שוב שאני לא אוהב אותה מספיק ואפגע בה שוב אם נפרד.

האם יש טעם לנסות? יכול להיות שאם ננסה שוב ואולי ננסה להוריד את האינטנסיביות של הקשר זה יעבוד? האם זה יכול לגרום לי להרגיש דברים שלא הצלחתי להרגיש אליה מעולם? האם יש דברים אחרים שאנחנו יכולים לנסות כדי לגרום לקשר הזה להצליח?

אשמח אם יהיו לך שאלות נוספות לגבי הקשר שלנו כדי להכווין אותי למעשה הנכון,

תודה רבה!

לפני כ 3 חודשים לאישתי היה קשר רומנטי ואינטימי עם גבר. לאחר שהדבר התגלה הופסק הקשר אולם האיש נשאר חבר שלה בפייסבוק ולעיתים מתקבלות בטלפון הנייד שלה התראות על מיקומו  לאחר  שהוא מעדכן זאת בפייסבוק.למרות שהבעתי את התנגדותילדבר ובקשתי ממנה להסיר אותו מרשימת החברים היא מסרבת בעקשנות לעשות זאת ומציינת כי אינה בקשר איתו והסרתו תגרום לפרובוקציה מיותרת מצידה.האם לקבל זאת או לדרוש ניתוק כל קשר אפשרי?

שלום,
אני בת 35 רווקה, אני יוצאת עם גבר גרוש +2 המשפחה שלו גרה בחו״ל.
אנחנו יוצאים כשנה וחצי, הבעיה העיקרית היא שהורי מתנגדים לקשר בגלל היותו
גרוש עם ילדים.
פעם ראשונה נפגשנו עם הורי בבית קפה יחד איתו והם התרשמו לטובה ואז התהפכו.
הוא מעולם לא היה בבית שלי כי בהתחלה ההורים התנגדו, ואז הם הסכימו, ושוב
התנגדו,כל הזמן עליות וירידות.
הוא השכיר בית שנעבור לגור יחד.. וההורים שלי כמובן לא קיבלו זאת בעין יפה.
הם טוענים שאני מבזבזת זמן במקום לחשוב על העתיד שלי ולהתחתן.
אני ישנה אצלו מידי פעם והוא טוען שאני לא רצינית ובטוחה בכדי לעשות צעד
ולגור איתו.
הוא מעוניין בפרק ב ומאוד רוצה להתחתן.
הפרש הגילאים ביננו 11 שנה, מה גם שזו סיבה נוספת להורי להתנגד.
אני עוברת תקופה מאוד קשה, וכבר לא יודעת מה לעשות.
נכון שהורי רוצים בטובתי, אבל כל היום ישנם מריבות בבית סביב הסיפור הזה.
הם כל הזמן טוענים שהוא לא בשבילי מכל הבחינות ופשוט כבר הורידו לי את החשק.
יש ביננו אהבה עצומה, אך גם המון מריבות.
אני כבר לא יודעת מה לעשות? האם אני טועה? לסיים את הקשר? להמשיך? ללכת
לגור איתו רשמית?
אשמח לשמוע את דעתך...
תודה
 

שלום ימית
חסר נתונים רבים כדי להשיב לך, הגילאים שלכם, העיסוק, מקומות המגורים (ועם מי). מה יש בקשר שלכם ומה אין בו.
האם בעבר חוית קשרים כאלה שאת חשה שאת רוצה קשר יותר קרוב מאשר החבר (או אולי חברים או אחרים משמעותיים). האם יש לך יכולת לנהל איתו שיחה פתוחה ולשאול מדוע הוא נעלם לכמה ימים ו"מסנן" אותך. במה הוא כל כך עסוק והאם את רוצה להיות אם אדם שכשהוא עסוק, אז כנראה אינו מעונין להיות בקשר איתך. ואם את חשה כה פגועה, מדוע את נשארת בקשר הזה?
אם תרצי, את מוזמנת לחזור ולשאול עם פירוט רב ואשמח לענות לך.

בברכה
נתי רוזנבלום
מטפל אישי, זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום
אני ובעלי נשואים 8 שנים. אנחנו לא מקיימים יחסי מין בתדירות גבוהה, שנינו היינו רוצים יותר אך מסיבות שונות לא יוצא. בזמן שאנחנו שוכבים שנינו מאוד נהנים ומרוצים.
לפני כמה ימים בצהרי היום בעלי שכח לסגור חלון במחשב כשפתחתי ראיתי אתר של פורנו וממש נגעלתי ממה שראיתי, נפגעתי עוד יותר שהוא ראה את זה רגע לפני שהילדים חזרו והם גם יכלו בטעות לראות את הגועל הזה.
לאורך השנים תפסתי אותו רואה פורנו ופעם אחת מאונן בזמן צפייה.
הוא תמיד טוען שהוא לא רואה על בסיס קבוע, שזה נורמלי, כל הגברים רואים ואני ממש מגזימה.
מה דעתך? האם אני מגזימה? בעני זה דבר לא מקובל ופוגע בבת זוג.

שלום נתי,

אני בת 28, בחורה רצינית עם כוונות רציניות, אך מעולם לא 'הצלחתי' להחזיק בקשר מעל חודשיים.
אני מאוד רוצה קשר, אבל איכשהו לא מוצאת אף פעם את הבחור המתאים. לרוב אני פוסלת בחור אחרי פגישה אחת
או שאני כבר באה לפגישה בידיעה שכנראה זה לא יעבוד. תמיד מנחה אותי המחשבה שאני רוצה כבר קשר שיוביל לחתונה
ואם זה לא זה-אין מה להמשיך, מה שעשוי כביכול להיות חשיבה נכונה, אך זה תוקע אותי מאוד.  הייתי תקופה ארוכה בטיפול
פסיכולוגי ונגענו גם בנושא הזוגיות אך אני מרגישה שלא היתה התקדמות בתחום. כרגע זה הנושא שהכי בוער לי בחיי והייתי רוצה לעשות משהו בנדון. אשמח לשמוע עצה ממך.
תודה

בוקר טוב
ראשית תודה על התייחסותך להודעה הראשונה ובהמשך לתגובתך כמובן שמדובר בנשיקות בפה והמחשבות של חברה שלי ם נורא פשוטים שהיא רוצה להיות איתי ולהתאהב בי .
לפי שיחה שלי בנושא איתה (התקשורת בנינו מעולה וגם פתיחות אין בכלל סודות בנינו) על המשיכה שאלתי אותה שוב איך יכול להיות שאת לא נמשכת אם את מתנשקת אז היא טענה שהיא קצת נמשכת אלי אבל זה לא משהו חזק כרגע ולדעתה אחרי שאני ארזה ואחרי שהיא תסיים את הפסיכומטרי קיימת האפשרות שהיא תתאהב ותמשח אלי  הבעיה העיקרית שלי כרגע והפחד הוא אם בכלל יכול להיות קשר לחוסר ההתאהבות שלה כלפי בגלל לימודים ואם בכלל מה לעשות כדי שכן תוכל להתאהב בי ??
אנחנו למען האמת גם לא הרבה זמן ביחד סך הכל שבועיים וחצי ביחד והכרנו כידידים בסביבות 4 חודשים במסגרת ידידים לעבודה אולי גם לזה יש השפעה לעניין בנוסף חשוב לי להעלות את כל הפרטים ואחד מהם הוא שיצא לנו להכנס לאיזה וויכוח מסויים ולאחר הוויכח הזה היא חד וחלק אמרה לי שהיא לא מוכנה לוותר עלי וזה מאוד מאוד חשוב לה ושוב שהיא רוצה להתאהב אבל נכון לכרגע זה לא !
ועוד דבר קטן היה לנו אחד מהפעמים שנפגשנו היה לה הרגשה ממש ממש טובה ושהיא הרגישה רגש חזק ומאז זה לא חוזר לה
ודבר אחרון רק מקווה שהפרטים האלו יעזרו
עד לפני 4-5 ימים לפעמים היה לה בלבול היא הרגישה שאנחנו ידידים ולפעמים חברים עד ששמתי לב לזה שבימים האחרונים כבר יותר התייצבה על חברים= בני זוג . אני יודע ששבועיים וחצי זה פרק זמן מאוד קצר אבל באמת שהיום היא נכנסה לי מאוד מהר לרגש ואני ממש רוצה איתה עתיד משותף אבל מצד שני גם מפחד להפגע וכל עוד זה ההתחלה אם בכלל להמשיך את זה כדי לא להפגע

אודה לך על התייחסותך
תודה מראש

שגיא