|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע
|
|
|
לוח מודעות
|
|
|
|
|
|
|
|
כל השירותים הפסיכולוגים במקום אחד
|
|
|
|
פורום הפרעות אכילה
עקב התניות שלמדנו וספגנו מגיל צעיר אוכל הינו נושא מרכזי וחשוב עבורנו. אנורקסיה, בולמיה ואכילה כפייתית מייצגות את קצה טווח מערכות היחסים המורכבות שלנו עם אוכל. במקום קיצוני פחות על הרצף נמצא האזור אותו אנו מכנים " אכילה רגשית": בגלל החיבור הרגשי לאוכל, לעיתים כשאנו חשים בדידות, תסכול או אי שביעות רצון אנחנו אוכלים ואז מרגישים לזמן מסויים קצת פחות לבד, קצת פחות מתוסכלים או קצת יותר מרוצים. הפורום מיועד לגברים ונשים הסובלים מהפרעות אכילה ובני משפחותיהם. כמו כן הפורום יכול לסייע לאנשים החשים שברוב המקרים הם אוכלים ממקום רגשי למרות שאינם לוקים בהפרעת אכילה. ניתן יהיה להעלות דילמות, רגשות ומחשבות של המתמודדים עם הקושי שבניהול אורח חיים נורמלי בצד ההתעסקות הבלתי פוסקת באוכל, דיאטות, דימוי גוף, ציפיות החברה ועוד. אנו נשתדל להשיב לכל פונה ופונה בתוך זמן סביר, תוך גיוס מיטב ניסיוננו המקצועי. עם זאת, הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
על מנהלת הפורום:
קרול חתואל-קטלן, פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת ניסיון עשיר בטיפול במתבגרים ומבוגרים במגוון הפרעות נפשיות.
מומחית בתחום הפסיכולוגיה החיובית. פרקטיקה בתל אביב ובכפר סבא
| |
נושא |
 |
נכתב ע"י יערית ב - 27.07.10, 13:13
פסיכולוג
יש אפשרות ללכת לפסיכולוג בלי שההורים ידעו על זה?
אני כבר חצי שנה מקיאה וההורים שלי אפילו לא שמים לב!!!!! ואני גם לא רוצה שהם ידעו כי הם ממש יתעצבנו עלי
|
|
 |
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 28.07.10, 20:39
תגובה: פסיכולוג
|
|
נכתב ע"י אליעד ב - 25.07.10, 12:09
השמנה
אני בן 23 ושוקל מעל 90 קילו. כל החיים הייתי בדיאטות אבל שום דבר לא עזר, ועל ניתוח קיצור קיבה חשבתי אבל זה צעד די נואש מבחינתי ואני עדיין לא רוצה ללכת על זה. ההורים שלי רואים בהשמנה שלי קטע של פינוק אבל מבחינתי זה אולי בעיה נפשית אפילו כי אני מרגיש שאין לי שליטה בזה כשאני אפילו חושב שאני אולי מתחיל להיות רעב אני אוכל בכמויות ואם אני בתקופה לחוצה כמו התקופה של הפסיכומטרי למשל אז בכלל מדובר בכמויות של שלושה אנשים בכל ארוחה...
אני מצאוד רוצה להשתנות אבל לא יודע איך!
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 25.07.10, 20:29
תגובה: השמנה
שלום רב,
המצב שאתה מתאר קושר לפחות בחלקו לדפוסים של אכילה רגשית ולכן במצב כזה הפתרון אינו דיאטה, אשר דווקא מחמירה את המצב, אלא טיפול בבעיה עצמה- הרגשית- ולאו דווקא בסמפטום, כלומר בהשמנה.
המשך טיפול בסימפטום לבעיה ולא בבעיה עצמה- כולל ניתוח קיצור קיבה- לא ישנו את הדפוסים הבסיסיים אלא אולי ישפרו את המצב זמנית.
אנא פנה לייעוץ רגשי על מנת לעזור לך להתמודד עם הבעיה.
אם תרצה אוכל לעזור עם המלצות
בהצלחה,
קרול
|
|
נכתב ע"י מאיה ב - 21.07.10, 18:30
זלילה
כבר שנתיים אני בדיאטה וירדתי בערך חצי מהמשקל המקורי שלי. שנתיים לא נגעתי בפחמימות, מטוגן, ג'אנק פוד, שנתיים אני עושה ספורט כל יום. עד לפני חודש הייתי קצת מתחת לגבול של תת משקל אבל לא הרבה, אהבתי איך שאני נראית.לא יודעת מה קרה לי בחודש האחרון, איזה4-5 פעמים בשבוע יש לי התקפי זלילה של חיה, אני אוכלת הכל, לא רואה כלום חוץ מהאוכל, אוכלת עד שאני מרגישה שאני מתה אם אני מכניסה עןוד משהו לפה. אני שונאת את עצמי, בא לי למות מרב שאני שונאת את עצמי אני מפחדת שאני ישמין הכל בחזרה ואחזור להיות עם הירכיים והכרס המגעילה
אני לא מצליחה לעצור את עצמי ואנעי מפחדת שזה יבוא לי שוב
מה אני עושה
בבקשה עזרה הכי מהר שאפשר
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 25.07.10, 20:26
תגובה: זלילה
מאיה שלום,
לא תארת בת כמה את ובאיזה אופן ירדת במשקל וכמה.
חלק ממנגנון הרעב והשובע בגוף מייצר את התגובה שאת מתארת.
כאשר יורדים במשקל באופן קיצוני כמו זה שאת מתארת- ללא פחממות כלל במשך שנתיים, מפליא שלקח לגוף כל כך הרבה זמן 'להתמרד'.
אני מציעה שתפני לייעוץ במהרה על מנת לעזור לך לשלוט בהתקפי הלזיזה הבלתי נשלטים על מנת לעצור את העליה במשקל וחמור מכך התפתחותה של הפרעת אכילה. אני מציעה שהייעוץ יהיה פסיכולוגי ולאו דווקא תזונתי.
בהצלחה
קרול
|
|
נכתב ע"י שירי ב - 16.07.10, 17:47
בבקשה עזרה
אחותי בת 16 ולפעמים כשהיא ממש מעוצבנת היא אוכלת כמויות אדירות. אני לא מתכוונת סתם ללאכול יותר מדי אלא ממש כמויות, כמו לאכול סיר שלם של אוכל של המשפחה לארוחת צהריים. אמא שלי (אבא שלנו נפטר) ממש מתעצבנת עליה וקוראת לה חזירה וחסרת התחשבות אבל אני חושבת שאולי יש לה בעיית אכילה....?
מה את חושבת והמ אני יכולה לעשות כדי לעזור לה?
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 18.07.10, 9:52
תגובה: בבקשה עזרה
שירי שלום,
אני חושבת שגישתך מאוד נכונה וניכר כי יש בעיה מהותית והתנהגותה של אחותך בוודאי לא נובעת מ'חזירות' אלא ממצוקה אמיתית וקושי להתמודד רגשית ע םעוצמת הרגשות שעולה בה.
לעיתים, כאשר אנו לא מצלחים להכיל רגשות עוצמתיים שעולים בנו, אנו פונים לאכילה כמנגנון התמודדות.
לא ציינת מה גורם לאחותך להתעצבן כל כך. יכול להיות שהכעס שלה ממוקד בנושאים מסויימים, עימם ההתודדות קשה במיוחד.
לא ניתן על פי המידע שנתת להחליט האם מדובר באמת בהפרעת אכילה, אולם בכל אופן נראה שהמצוקה ניכרת וכי יש להקדיש זמן על מנת להבין את הבעיה טוב יותר ולעזור לאחותך להתמודד ברמה הרגשית על מנת שהדחף לאכול באופן בו היא אוכלת כעת יפחת.
בהצלחה,
קרול
|
|
נכתב ע"י קרן ב - 11.07.10, 9:26
דימוי גוף
שלום קרול,
אני בת 24, יש לי דימוי גוף מאוד נמוך ובעבר היו לי תקופות של התקפי זלילה והקאה. למזלי הצלחתי לצאת מזה בעצמי, עם עזרה של חברה טובה, אבל היום אני מרגישה שאני על סף לחזור לזה שוב כי נורא קשה לי עם הגוף שלי, שאני מרגישה שהוא שמן ומכוער. יש לי חבר כבר חודש ואנחנו מאוד איטיים בקטע הפיסי- לא כי אני לא רוצה אלא כי אני מתביישת נורא, כאילו אם הוא יראה אותי בלי בגדים הוא יגעל ממני ויחתוך.
אני ממש מוטרדת מהמצב הזה, הפיתוי לחזור להקיא ממש גדול ממני לפעמים ואני מצליחה לעצור רק כשאני נזכרת איזה גמילה קשה זאת היתה להפסיק עם זה.
יש דרך לש]ר דימוי גוף נמוך?
תודה, קרן
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 14.07.10, 14:32
תגובה: דימוי גוף
קרן שלום,
כפי שאת מתארת נראה שישנו קשר בין המצב הרגשי שאת נמצאת בו בעקבות מערכת היחסים הזוגית לבין הדחף לאכול ולהקיא שוב. הרצון להקיא עוזר לך לשלוט כביכול בגופך, באופן אקטיבי, ול'שמור' על מצב בו גופך יראה כפי שאת חושבת שהוא צריך להראות על מנת שחברך לא יגעל ממך ויעזוב אותך, לדבריך.
נשמע שהקושי שיש לך עם הגוף שלך מתחבר לקושי נרחב הרבה יותר שקשור במערכת היחסים עצמה וליכולת שלך להיות בתוך קשר ולהרגיש שם נח. אם תחשבי על תקופת ההקאה בעבר, בטוחני שתמצאי כי גם תקופה זו הייתה מורכבת עבורך, רגשית, מסיבות שונות.
דימוי הגוף שלנו מושפע מגורמים שונים והופך להיות נושא חשוב ומורכב כאשר נמצאים בתוך מערכת זוגית. ניכר כי את קושרת בין חוויתך את גופך לבין הדחף לשלוט בכמויות האוכל שאת מכניסה לגוף, דרך הקאה.
הפתרון הינו באמת כפי שאת מציינת, לנסות לברר את נסיבות דימוי גופך הנמוך ולהבין אותן לעומק וכך לעזור לך להרגיש נח יותר. הטיפול בסיבה לאי הנוחות -חששותייך בהקשר של הזוגיות המתפתחת- הינו הכיוון הנכון להבנת הבעייה וכמובן להבנת הדחף המתעורר להקיא- שהוא כנראה הביטוי לאי הנוחות המדוברת.
בהצלחה
קרול
|
|
נכתב ע"י אנונימי ב - 05.07.10, 0:04
הפרעות במחזור
שלום,
אני נערה בת 16,עוסקת בפעילות ספורטיבית-תחרותית אינטנסיבית (3-4 שעות ביום).
בזמן האחרון,התחלתי בדיאטה והפחתי בצורה משמעותית את הפחימות בארוחה.
ואי לכך,המחזור לא-סדיר.
**יש לציין שלפני כשנה הייתי במשטר אימונים קפדני במיוחד לקראת תחרות בינלאומית חשובה,ובעקבות המאמצים וחוסר האכילה(כפי שאני רגילה לאכול ביומיום) לא קיבלתי כ-5 חודשים. ביקרתי אצל רופאת נשים אשר נתנה לי גלולות לתקופה מסוימת.כעבור זמן קצר,(לתקופה בת 4 חודשים ,המחזור נהיה סדיר.
וכעת,התופעה חזרה שנית.
מה לעשות???
אני מקווה לתשובה בהקדם :)
האם אתה יכול להמליץ לי התפריט
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 06.07.10, 10:04
תגובה: הפרעות במחזור
שלום,
כאשר ישנה הפסקת מחזור, זו דרכו של הגוף לסמן לנו על ליקוי משמעותי בתפקוד.
ביקור אצל רופאה ונטילת גלולות מטפלים בסימפטום של הבעיה ולא בבעיה עצמה.
ניכר כי עם רמת פעילות כל כך אינטנסיבית, גופף זקוק לליווי תזונתי צמוד ומקצועי מאוד על מנת שלא תתפתחנה בעיות מהסוג המדובר שהשלכותיהן לעיתים ארוכות טווח.
אני לא עוסקת בהמלצות על תפריטים ומציעה כי בעזרת ההורים תערכי בירור מקיף על אנשי מקצוע המלווים ספורטיאים תזונתית וקבעי פגישה.
מדובר בחלק מאוד חשוב (לא פחות חשוב מהאימון עצמו) שכן מזונך הוא ה'דלק' שלך ומאפשר תפקוד מירבי, באם הוא מותאם בצורה הטובה ביותר לתפקודך. על כן נראה כי הליווי צריל להיות בצורה תהליכית ולא נקודתית, בעתות משבר, דוגמת זו שאת מתארת.
בהצלחה
קרול
|
|
נכתב ע"י אמא דואגת ב - 04.07.10, 12:03
שקרים
בזמן האחרון ביתי בת ה12 מרבה לשקר ולבלף בנוגע לדברים שקשורים לאכילה. למשל אני שואלת אותה אם הסנדביץ' לבית ספר היה טעים והיא אומרת כן ואחרי זה אני רואה אותו בפח. היא ילדה שמנמונת אבל מאוד יפה, מקובלת חברתית ותלמידה מצטיינת. מדאיגה (ומכעיסה) אותי ההתנהגות הזאת, זאת ילדה שגדלה על אמון ועל כנות, לא על שקרים.
מה אני עושה מכאן?
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 06.07.10, 10:00
תגובה: שקרים
שלום לך,
הצורך לשקר לא מתעורר סתם.
ניכר כי היא מרגישה שיש פער בין מה שהיית רוצה לשמוע ממנה לאיך שהייתה רוצה להתנהג בפועל. יכול להיות שיש מקום לברר איתה את הצרכים היותר מדוייקים שלה ולהבין למה היא משקרת. אולי לא מתאים לה לקחת סנדביץ, אולי יש נורמות חברתיות מסויימות של מפגש בקפיטרייה ע החברים? ישנן הרבה מאוד אופציות.
אני בטוחה כי אם התנהגות זו מסתכמת בשקרים בלבד ולא מסתתרתת מאחוריה בעיה מהותית ועמוקה יותר- כמו הפסקת או צמצום אכילה משמעותי- הנגישות שלך אליה והנכונות להבין את צרכיה השונים ולעבוד עימם, תביא לשינוי.
זמי פגישה עימה והעלי בכנות את הבעיה. נסי להימנע מבקורתיות או שיפוט והתכווני לשמוע את צרכיה של ביתך כך שתבין שאת בצד שלה ולא נגדה.
בהצלחה רבה
קרול
|
|
נכתב ע"י רונית ב - 27.06.10, 16:58
תודה ועוד שאלה
הי קרול, זו רונית מהשאלה הקודמת, לא ראיתי איך ממשיכים את השרשור.
יש לי עוד שאלה בקשר לטיפול- יכול להיות שפסיכולוג יכריח אותי לאכול כדי להתקבל לטיפול? שמעתי מבנות שיש פסיכולוגים שלא מסכימים לטפל במי שנמצאת במשקל נמוך מדי.
תודה רבה
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 27.06.10, 17:08
תגובה: תודה ועוד שאלה
רונית,
יתכן. הדבר תלוי בגישת העבודה של הפסיכולוג. ישנם כאלה שחלק מתנאי הקבלה לטיפול הינם דיבור וסיכום בנושא האכילה כתנאי לעבודה.
אני באופן אישי פחות עובדת בגישה הזו משום שאני מאמינה ביכולת למצוא את הסיבה והמניע למצב ופחות בשינוי התנהגותי מיידי, שלרוב אינו אותנטי. אם הטיפול יעיל ולא מדובר במקרה חרום, עם התקדמות הטיפול, תושג גם המטרה של חזרה לאכילה מסודרת. אולם ישנם מקרים, בייחוד כשמדובר בהפרעות אכילה חמורות שהדבר מתבקש.
מנסיוני הרב אני יודעת כי אם מטופל/ת בוחר שלא לאכול ומכריחים אותו כחלק מטיפול, הדבר מייצר לעיתים חוסר כנות במרחב הטיפולי ואין התקדמות. השיטה הזו כן יעילה בטיפול במחלקות בבתי החולים, אז המצב כל כך חמור ואין ברירה.
בהצלחה רבה בהתמודדות!
קרול
|
|
נכתב ע"י רונית ב - 26.06.10, 10:50
שאלונת
הגעתי למסקנה שיש לי סוג של הפרעת אכילה וקיבלתי המלצה על פסיכולוגית.השאלה היא אם כל פסיכולוג יכול לטפל או רק מי שיש לו התמחות ספיציפית בתחום?
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 27.06.10, 10:45
תגובה: שאלונת
רונית שלום,
מומלץ לפנות לפסיכולוג מומחה בתחום.
הדבר מקביל לפנייה לרופא. כאשר את סובלת מבעיה ספציפית תפני לרופא מומחה בתחומו- למשל לא לרופא עניים עם בעיית עור וכו'.
פסיכולוגים מומחים בתחומם מכירים ובקיאים בשיטות התערבות ספציפיות ועל כן הטיפול ממוקד יותר.
אם את זקוקה להמלצות, אשמח לעזור.
קרול
|
|
נכתב ע"י פיצי ב - 24.06.10, 17:24
קלוריות
אכיהל של 800 קלוריות ליום יכולה לפגוע במחזור שלי (בת 15)?
|
|
|
נכתב ע"י קרול חתואל-קטלן ב - 25.06.10, 17:09
תגובה: קלוריות
בגיל ההתבגרות ישנה התפתחות פזיולוגית מאסיבית ועל כן תחזוקת הגוף תחת חסך קלורי יכולה בהחלט לפגוע.
בין שאר התסמינים הבולטים לטווח הארוך בנערות שאינן אוכלות מספיק, יכולה בהחלט להתרחש הפסקת המחזור החודשי.
אם הדבר קורה, הגוף מסמן על נזק מאוד משמעותי שכבר התרחש.
מומלץ לצרוך את כמות הקלוריות המומלצת, ביחוד בתקופת ההתפתחות הכל כך קריטית המתרחשת בגיל ההתבגרות.
מעבר לכך, כדאי כמובן להבין עותר לעומק את המצורך לאכול כל כך מעט ולטפל בשורש הבעיה.
יום נעים
קרול
|
|
|
מדריך לבחירת
איש מקצוע
|
|
|
|
|
|
|
|
