10.01.16
צוות בטיפולנט
עדי נתפס על ידי חבריו כ"רווק מושבע", "מתהולל", "דון ז'ואן", אשר עובר מבחורה לבחורה ולא מעוניין למצוא את האחת ולהתמסד. החברות של הילה כבר התייאשו ממנה, כי היא תמיד ממוססת אפשרויות לדייטים ולא מפגינה כל מוטיבציה להירשם לאתר ההיכרויות. גם עדי וגם הילה הם צעירים אינטליגנטיים ומוכשרים המצליחים בתחומי חיים רבים, ולבני משפחתם וחבריהם קשה לדמיין שמקור הרווקות המתמשכת שלהם הוא בקושי בתפקוד מיני בקשרים שאינם סטוצים במקרה של עדי, ובחרדה עזה ממין במקרה של הילה.
קשיים בתפקוד המיני הם קשיים נפוצים מכפי שאנו רגילים לחשוב: אנשים רבים מתביישים ומסווים את קשייהם בתחום המיני ומתקשים בעצמם להבין מדוע כל כך קשה להם בתחום בו נראה שאנשים אחרים מתפקדים באופן זורם ונינוח. בכתבה זו נדון בקשיים בתפקוד המיני ובמקורם ונציע כיצד להתמודד עמם.
קשיים בתפקוד המיני - למה זה קורה?
קשיים בתפקוד המיני עשויים להיגרם על ידי בעיות רפואיות שונות אך במרבית המקרים הגורמים להם יהיו רגשיים. היכולת לקיום יחסי מין תקינים ומספקים אינה יכולת פיסיולוגית בלבד אלא גם יכולת המושפעת מהיבטים פסיכולוגיים כדימוי עצמי-גופני, יכולת הרפיה, אמון בבני אדם אחרים, יכולת לאינטימיות רגשית וכן הלאה. כך, למשל, גבר בעל דימוי עצמי נמוך עשוי לפתח חרדת ביצוע אשר תמנע ממנו לקיים יחסי מין תקינים ואישה שאמונה בגברים ויכולתה לקים איתם אינטימיות רגשית פגועה, עשויה לחוות את אקט החדירה כמאיים ופולשני ולהתקשות להגיע לאורגזמה. במובן זה, רבים מהאנשים המתמודדים עם קשיים בתפקוד המיני מתמודדים למעשה לא עם בעיה מינית אלא עם קושי רגשי הבא לידי ביטוי בסימפטום מיני.
למרבה הצער, בלבול זה בין ההיבט המיני להיבט הרגשי יוצר פעמים רבות מעגלי השפעה שליליים אשר מחמירים את הקשיים. רבים מהאנשים המתמודדים עם קשים בתפקוד המיני מאמצים אסטרטגיות התמודדות בעייתיות שביניהן הימנעות מכניסה לקשרים אינטימיים, הזנחה עצמית אשר הודפת פרטנרים/יות מיניים פוטנציאליים, שימוש בתרופות וחומרים פסיכואקטיביים (סמים, אלכוהול) להקלה על סימפטומים בתחום המיני, ריבוי פרטנרים והימנעות ממערכות יחסים קבועות. אסטרטגיות אלו מצמצמות את המגע של האדם עם הקושי שלו בתפקוד המיני ועשויות להביא להקלה בטווח המידי, אך בטווח הרחוק עשויות להיות להן השפעות שליליות משמעותיות. כך, למשל, עם השנים האדם הולך ומגבש זהות עצמית של מי שאינו מסוגל ליצור קשר זוגי או מיני (ה"רווקה המושבעת" או ה"דון ז'ואן" שעובר בין קשרים אך לא מסוגל להתאהב), ותפיסה עצמית זו עשויה להעצים את החרדה מהתחום הזוגי-מיני, להביא להשקעת יתר בתחומי חיים אחרים (פיתוח וורקוהוליות, למשל) ואף להביא להתפתחות בעיות רגשיות נוספות כסימפטומים של דיכאון או חרדה. כמו כן, לא פעם הקשיים המיניים מביאים להיווצרות פערים משמעותיים בין יכולותיו המיניות-זוגיות של האדם לבין אלו של בני גילו, ואלו עשויים להביא להגברת החרדה והנטייה להימנע ממגעים מיניים פוטנציאליים. כך, למשל, בתול בן 35 עשוי להימנע מיצירת קשרים מתוך תחושה שאינו מסוגל "לספק את הסחורה" בתחום המיני.
התמודדות עם קשיים בתפקוד המיני
הבנת קשיים בתחום המיני כקשיים שמקורם בתחום הרגשי ולאו דווקא בתחום הגופני מרמזת על הצורך לטפל בהם מפרספקטיבה זו. אך כיצד עושים זאת?
הצעד הראשון בהתמודדות מצריך הכרה בקיומו של קושי רגשי-מיני. הכרה זו אינה פשוטה עקב הבושה אשר אופפת פעמים רבות את התחום המיני ועקב מנגנוני ההגנה המורכבים המונעים מאנשים להכיר בקשייהם (הרי מי רוצה להחליף דימוי של דון ז'ואן או של אשת קריירה ש"מאוהבת" בעבודה בדימוי של אדם בעל קשיים רגשיים-מיניים?).
הצעד השני, והלא פחות מורכב, הוא להתחיל לוותר בדרגה על מנגנוני ההגנה המונעים מאתנו להיות במגע עם קשיינו: לוותר על הגראס שמקל על חרדת הביצוע, להימנע מהשימוש בויאגרה (במידה ואין הצדקה רפואית לשימוש בה) להתנסות בדיוק באותם דברים מהם אנו נמנעים (יציאה לדייטים, המשך הקשר מעבר לסטוץ הראשוני) ובעיקר - לבחון מה קורה לנו ואיך אנחנו מרגישים ומתפקדים ללא מנגנוני ההגנה שאימצנו.
צעד נוסף אשר מסייע לאנשים רבים הוא העברת המוקד מהתפקוד המיני לתפקוד הזוגי-אינטימי. רבים מהאנשים המתמודדים עם קשיים בתפקוד המיני ממוקדים כל כולם ביכולת להשיג זקפה, לאפשר מגע מיני וחדירה או להגיע לאורגזמה ו"על הדרך", שוכחים להשקיע באינטימיות הרגשית. כאשר המוקד מוסט והאדם מתחיל להשקיע את מירב מאמציו ביצירת קשר אינטימי ורגשי, הוא גם יכול לאפשר לעצמו ליהנות ממגעים אינטימיים שאינם מיניים וממגעים מיניים שאינם חייבים להסתיים בחדירה או אורגזמה. מגעים אלו הופכים את המיניות לנינוחה ופתוחה יותר ולמלחיצה פחות, וכך מצמצמת לא פעם את הקשיים בתפקוד המיני. למשל, אישה אשר אינה מגדירה את מטרת המגע המיני כהשגת אורגזמה יכולה להרפות מהמאמץ המכוון "לעשות את זה כמו שצריך" ופשוט ליהנות ממגעיו של בן הזוג וכך, באופן פרדוקסלי, להגביר את הסיכוי להנאה מהמגע המיני ואף להשגת אורגזמה.
במידה והקשיים בתפקוד המיני באים לידי ביטוי במסגרת קשר זוגי קבוע, צעד חשוב נוסף בהתמודדות נוגע להבחנה בין גורמים הקשורים באדם עצמו (חרדת ביצוע, פחד מאינטימיות, קושי להרפות ולאבד שליטה) לבין גורמים הקשורים בקשר הזוגי (ריחוק ושחיקה באים לידי ביטוי גם בירידה בחשק המיני, תחושת נחיתות ביחס לבן הזוג המביאה לחרדת ביצוע וכד'). בין אם מדובר בקשיים הקשורים במערכת היחסים הספציפית ובין אם מדובר בקשיים של האדם עצמו (בדרך כלל קיימת אינטראקציה בין השניים), מומלץ לשתף את בן/בת הזוג בקשיים ולהפוך אותו לפרטנר בהתמודדות. הסתרת הקושי המיני וההתחמקות ממגעים מיניים הנלווית לה מביאים פעמים רבות לריחוק והחרפה של הקשיים, בעוד ששיתוף כנה עשוי לגייס את הפרטנר/ית להתמודדות משותפת.
כפי שניתן לראות, ההתמודדות עם קשיים בתפקוד המיני מצריכה רמה גבוהה של מודעות עצמית, העזה וחשיפה. בהתאם, מרבית האנשים המתמודדים עם קשיים מתמשכים בתפקוד המיני נזקקים לסיוע מקצועי אשר יסייע להם בכל אחד מהצעדים הרלוונטיים. בהתאם, במקרים של קשיים מיניים הפוגעים באופן משמעותי ביכולת ליצור או לשמר קשר זוגי חיובי הכולל מיניות מספקת - מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי, טיפול זוגי או טיפול מיני.
