השמנת ילדים, בעיה כבדת משקל

נעמי פיטליק

לפני כמה שנים נאלצת להתחנן לכל כפית נוספת של גרבר כדי שהפצפון יגיע לטווח המשקל המצופה; היום, לעומת זאת, את מוצאת את עצמך נאבקת לדחוס אותו לג'ינס שקניתם רק לפני חודש ולגרום לו להבין שסלט זו לא מילה גסה.

נעמי פיטליק, פסיכולוגית קלינית בכירה ומנהלת מכון מודע המציע תוכניות טיפוליות לילדים הסובלים מהשמנת יתר, מסבירה על הקשר בין אוכל לרגשות, הגורמים להשמנת ילדים והדרך להתמודד עמה.

משולש רומנטי: הגוף, הנפש והמשקל שביניהם

נקיפות המצפון בהן את נתקפת אחרי כל פרוסת עוגה; הזמן הממושך שאתה מבלה בחדר כושר למרות הסרט המצוין שמוקרן בדיוק בטלוויזיה; הניסיון לצרף כמה פירות לביסלי והשוקולד הממלאים את עגלת הסופרמרקט... כל אלו מצביעים על קיומה של מודעות לחשיבות השמירה על המשקל, גם כשאיננו מצליחים לעמוד בסטנדרטים שהצבנו לעצמנו ולילדינו.

למרות שרבים מאיתנו חשים בצדק כי תקופתנו מאופיינת בעיסוק מוגזם וכמעט אובססיבי ברזון, מחקרים רבים מצביעים היום על השפעותיה השליליות של השמנה בקרב ילדים.

השמנת יתר בילדות עשויה לגרום לבעיות בריאותיות כסוכרת, עלייה ברמות הכולסטרול, עלייה בגורמי סיכון מטבוליים ועוד. כמו כן, אחוז גבוה מהילדים השמנים יהפכו גם למבוגרים שמנים, על בעיות הבריאות המשתמעות מכך. מעבר לכך, מצביעה נעמי פיטליק על הקשיים הפסיכולוגיים הנלווים פעמים רבות להשמנה בילדות: "המודעות לגוף מתעוררת בתקופתנו בגיל צעיר מאוד, וילדים בגילאי 6-7 כבר מתייחסים לתחושה שהם שמנים מדי וחשים ברע עם גופם. בהתאם, ההשמנה עשויה להביא לפגיעה בתפיסה וההערכה העצמית, ביכולת לחוות חיבור לגוף ואף לקשיים חברתיים וערעור מקומו החברתי של הילד בקרב בני גילו".

• הפרעת אכילה או בררנות?
  

  
• מהם הגורמים להפרעות אכילה?

  
• טיפול משפחתי בהפרעות אכילה

  

ובכל זאת, רק עוד ביס... הגורמים להשמנת ילדים

כמה פעמים קרה לך, למרות המודעות הרבה לחשיבות השמירה על משקלו של ילדך, שהמרת את הסלט שתכננת לארוחת ערב בפיצה או התגמשת (מאוד) בנוגע לחוק ה"ממתק אחד ביום"? לדבריה של נעמי פיטליק האכילה ממלאת תפקיד משמעותי ביחסים ביננו לבין ילדנו. לכן, פעמים רבות אנו מתקשים לפעול באופן רציונלי בתחום זה ונשלטים על ידי גורמים רגשיים: "הנתינה הראשונה והבסיסית ביותר שכל הורה נותן לילדו היא ההאכלה. התינוק היונק מספק צורך פיסי (רעב) אך בו זמנית ההאכלה יוצרת קשר רגשי בינו לבין ההורה באמצעות החיבוק והמגע המלווים את ההאכלה. הנתינה שבההאכלה היא אחת הנתינות הכי אינטימיות וקל מאוד להגיע למצב של כמיהה להאכלה אינסופית של הילד - מצב בו ההאכלה אינה רק אמצעי לסיפוק הרעב אלא אמצעי ליצירת חיבור ומגע רגשי".

תקופת הילדות היא התקופה בה מתבססים בדרך כלל דפוסי והרגלי האכילה ובהתאם, מצביעה נעמי פיטליק על האופן בו הופך האוכל לאמצעי להתמודדות רגשית: "באופן כללי אנחנו רגילים לחבר בין אכילה לרגשות ולא פעם משתמשים במשפטים כמו 'תאכל משהו, זה ירגיע אותך' או 'תקחי משהו מתוק אם את עצובה'. האכילה מהווה הרבה פעמים אמצעי תקשורת, סיפוק והבעת רגש וצרכים רגשיים רבים מתנקזים אליה. בהקשר זה אנחנו יכולים לראות מצבים בהם האוכל הופך ממש ל'פקק' לרגש, כאשר בכל פעם שרגש לא נעים מתחיל להתעורר פונים מיד לאכילה, כדי להמנע ממנו".

מחקרים רבים תומכים בטענה כי השמנת ילדים מושפעת ביותר מדפוסי האכילה הנהוגים במשפחה. יחד עם זאת, ישנם גורמים משמעותיים נוספים המגדילים את הסיכוי להשמנה.

על פי נתוני משרד הבריאות, השמנתם של כ-5% מהילדים השמנים נובעת מהפרעות אנדוקריניות או גנטיות. יחד עם זאת, במרבית המקרים נובעת ההשמנה משילוב בין גורמים גנטיים לגורמים סביבתיים הנוגעים הן להרגלי האכילה המשפחתיים והן להשפעות חברתיות.

אחת הנאשמות המרכזיות בעלייה בשיעורי ההשמנה של ילדים היא (אלא מה) הטלוויזיה. הצפייה הממושכת בטלוויזיה מצמצמת את העיסוק במשחקים המלווים בפעילות גופנית ומלווה פעמים רבות ב"נשנושים", משקאות ממותקים ואכילה אשר אינה מביאה לתחושת שובע. גם הפרסומות הרבות למאכלים המלוות את הצפייה מגבירות פעמים רבות את צריכת המזון והחטיפים.

הפיתויים שמייצרת הטלוויזיה מתווספים להרגלים חברתיים נפוצים אשר פוגמים גם הם בשגרת האכילה הבריאה: תרבות הבילוי בקניונים והתמעטותם של גני משחקים, מגרשי ספורט ושאר מרחבים המזמינים פעילות גופנית; תרבות השפע והמזון המהיר אשר מציעה מגוון משקאות ממותקים ומאכלים עתירי קלוריות; גידול במספר הקיוסקים בבתי הספר אשר מציעים תחליפים מפתים ומשמינים לסנדוויץ' עם קוטג' של ארוחת העשר הביתית.

תפריט לדיאטה מוצלחת: פסיכולוג, ביטחון עצמי וקצת פחות טלוויזיה

האסוציאציות השליליות הנלוות למילה דיאטה מייאשות רבים מאיתנו עוד בביס המלפפון הראשון, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדיאטה לילד: "אין סיכוי שהוא יסכים לוותר על שוקו ושניצל"; מה, אני לא אתן לו לאכול עוגה ביום הולדת?"...

על אף הקושי הנלווה לשינוי הרגלי האכילה של הילד, תקופת הילדות היא אחת התקופות המתאימות ביותר לעריכת שינויים אלו: דפוס האכילה של ילדים צעירים נקבע על ידי הוריהם ותהליך הגדילה הטבעי מקל על ההרזיה.

לדבריה של נעמי פיטליק, הדרך להתמודדות עם השמנת ילדים היא באמצעות תהליך שינוי משותף לילד ולהוריו: "ילד צעיר אינו מסוגל לערוך דיאטה בריאה בעצמו ולכן יש צורך בשינוי מערכתי הכולל את המשפחה כולה. לכל ילד יהיה קשה לראות שרק לו אסור לגעת בשוקולד שבמקרר ולכן כדאי לתאם ולבחור מה יהיה במקרר עבור המשפחה כולה. גם שינוי בהרגלי הבילוי והפנאי אמור להיעשות ברמה המשפחתית - אם הליכה רגלית תהפוך להרגל של המשפחה כולה, לילד יהיה קל יותר להצטרף אליה ולראות בה בילוי משותף ולא רק עול שמונע ממנו לשחק במחשב. מעבר לכך, אין צורך וסיבה למנוע מהילד מאכלים אהובים אבל ניתן לצמצם כמויות ולערוך שינויים קטנים שיהפכו את האוכל לבריא יותר ומשמין פחות, כמו טיגון של השניצל במחבת טפלון שמצריך פחות שמן".

בהתאם לדברים אלו, מחקרים רבים מצביעים על תפקידו המשמעותי של שינוי ההרגלים היומיומיים בהשפעה על משקל הגוף: למשל, ילדים אשר הוריהם צמצמו את שעות הצפייה שלהם בטלוויזיה ירדו במשקל ללא כל שינוי בהרגלי התזונה והספורט.

ההבנה כי שינוי בהרגלי האכילה והפעילות יביא לשינוי במשקלו של הילד אינה חדשה למרבית ההורים. ואכן, לדבריה של נעמי פיטליק, ההבנה אינה בהכרח מספיקה ליצירת שינוי ובהתאם מציע מכון מודע טיפול לילדים הסובלים מהשמנת יתר.

הטיפול במכון מודע כולל הן את הילד והן את הוריו ונערך במתכונת של קבוצת הורים וקבוצת ילדים. "בשתי הקבוצות", מסבירה נעמי פיטליק, "המוקד המרכזי הוא קידום מודעות לחשיבות אורח החיים הבריא והתייחסות לאלמנטים רגשיים הקשורים באכילה: ילדים שמנים רבים סובלים מדימוי עצמי נמוך ומקשיים חברתיים ובטיפול הקבוצתי מכוונים לשיפור המיומנויות החברתיות ומסייעים לילד בביסוס ביטחון עצמי שאינו מבוסס רק על המראה החיצוני. מעבר לכך, מעלים את המודעות לאו דווקא לירידה במשקל אלא לקיום אורח חיים בריא וגורמים המעכבים אותו. למשל, מלמדים את הילדים לזהות את האופן בו פרסומות טלוויזיה משפיעות על הבחירות התזונתיות".

בקבוצת ההורים, הפועלת במקביל לקבוצת הילדים מודגשים גם כן היבטים נוספים מלבד חשיבות הירידה במשקל. לדבריה של נעמי פיטליק, אחת הנקודות המשמעותיות היא סיוע להורים בבידוד האלמנטים הרגשיים מהאכילה: "מדגישים בפני ההורים את האפשרות לתת ולפנק את הילד באמצעים אחרים מלבד האוכל ומציעים אלטרנטיבות לנתינה ובילוי משפחתי. לדוגמא, ההורים לומדים להקצות זמן לאכילה כאשר זמן האיכות עם הילד ניתן בנפרד, לבלות לא רק בבתי קפה אלא גם בטיול ומשחק וכן הלאה. מעבר לכך, הטיפול מסייע במקרים בהם הקושי בשינוי הרגלי האכילה מהווה סממן של קושי בביסוס הסמכות ההורית: באופן טבעי ילדים נהנים יותר לאכול ממתקים וג'אנק פוד ולפעמים הורים מתקשים מאוד להציב גבול ולהודיע שהיום לא אוכלים צ'יפס או פיצה. במקרים אלו, לומדים כיצד להשתמש בסמכות ההורית ולהציב גבולות באופן לא כוחני אך תוך העברת מסר לפיו ההורה הוא שמופקד על בריאותו ולכן גם על הרגלי האכילה של ילדו".

על המטפלת - נעמה פיטליק

נעמי פיטליק היא פסיכולוגית קלינית בכירה ומנהלת מכון מודע לטיפול ושיקום פסיכולוגי. בעלת ניסיון רב בטיפול פרטני, זוגי וקבוצתי. מעבירה סדנאות בתחום שיקום נפגעי נפש ומטפלת בבעיות של הפרעות אכילה בקרב ילדים ובוגרים. בעבר, מרצה באוניברסיטת בואנוס איירס, מנהלת יחידת מרכז יום במעון השיקומי לבריאות הנפש פ"ת ופסיכולוגית בכירה במחלקה פתוחה בבי"ח גהה.

ליצירת קשר:

כתובת האתר: www.shikum.co.il
כתובת למכתבים: רח' ויצמן 107 משרד 15 כפר סבא
טלפון מכון מודע: 09-7655730
טלפון נייד: 052-2307354
דואר אלקטרוני: [email protected]

מקורות

Influence of Parents' Eating Behaviors and Child Feeding Practices on Children's Weight Status, Johannsen, Darcy L.; Johannsen, Neil M.; Specker, Bonny L., Obesity. Vol 14(3), Mar 2006, 431-439

The Role of Media in Children's Development: An Ecological Perspective, Jordan,-Amy, Journal-of-Developmental-and-Behavioral-Pediatrics. Vol 25(3) Jun. 2004, 196-206