03.10.12
שרון שגיא ברג
מוטי ישב מולי ובכה: "בדיוק הבקיעו שער... כל הקהל עמד ועודד ורק אני לא הצלחתי לקום על הרגליים. הן כל כך רעדו לי... לא ידעתי מה קורה, הרגשתי שחם וקר לי, שאני עוד רגע נחנק... חבר שלי שם לב ושאל מה קורה אבל הפה שלי היה מיובש לגמרי ולא יכולתי לענות. בסוף היו צריכים להזמין אמבולנס שייקח אותי. חשבו שאולי יש לי התקף לב. אבל בבית החולים לא גילו כלום. מאז אני בבית, נמנע, לא מעז לצאת למקום עם אנשים...."
הפרעות חרדה שכיחות ביותר ומופיעות בעוצמה משתנה אצל כ- 5%-10% מהאוכלוסיה.
לחרדה בסיס פיזיולוגי ופסיכולוגי. האדם הסובל ממנה עשוי לחוש יובש בפה, מחנק, דפיקות לב חזקות ומואצות, הזעה, סחרחורת, מתח שרירים ועוד. במקביל, במישור הפסיכולוגי הוא עשוי לחוש תחושת ניתוק/שיתוק נפשי, ומחשבות מציפות כגון: אני כנראה עומד להשתגע... תיכף אתעלף או אמות...
מצבי חרדה יכולים להופיע במפתיע ללא סכנה ממשית (במהלך נהיגה, צפייה במשחק כדורגל) או להיבנות אט אט בתגובה לאובייקט מעורר חרדה הקיים במציאות או בדימיון. החרדה יכולה להופיע בתגובה לגירוי ספציפי (עלייה במעלית, גו'ק שנכנס לחדר, כלב ברחוב) ולעיתים כתגובה למחשבה על מצב מאיים.
הסובל מחרדה מוצא עצמו סובב לא אחת במעגל קסמים מייסר - הסימנים הפיזיולוגים המאיימים שולחים אותו היישר לחדר המיון לבדיקת תקינות פעילות הלב, לחץ דם ועוד. לאחר שלא נמצא דבר המטופל החרד נשלח לביתו, לעיתים מלווה בהפנייה לסדרת בדיקות מקיפה. רק לאחר מספר התקפים וסדרה נרחבת של בדיקות ללא ממצאים, מגיעים המטופל ורופאו להבנה כי מדובר בחרדה והוא מופנה לטיפול פסיכיאטרי ולטיפול בשיחות. בשלב זה רמת החרדה של האדם כבר גבוהה ובמקרים רבים אורח חייו מושפע לרעה - הוא נמנע מסיטואציות שיש בהן פוטנציאל להישנות התקף חרדה, מוטרד מהמצב אליו נקלע ומצמצם פעילויות שגרתיות בכדי להישאר מוגן ככל האפשר.
ישנן גישות טיפוליות שונות לטיפול בחרדה, כאשר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מתבסס על ראיות מחקריות ונחשב יעיל ביותר בטיפול בהפרעות חרדה שונות.
כמה מילים על CBT וחרדה
מספר מאפיינים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי:
• מיקוד בבעיה
• הגדרת מטרות הטיפול בשיתוף עם המטופל
• טיפול קצר מועד
• יעילות גבוהה בטווח הקצר והארוך
• שימוש בכלים מוגדרים וחתירה להישגים ברי מדידה
טיפולי חרדה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי מכוונים לשנות דפוסי חשיבה בלתי מועילים או מזיקים ובמקביל את ההתנהגות הבלתי רצויה. הרציונל העומד מאחורי מטרה זו הוא שמרבית המחשבות שלנו הן אוטומטיות וחולפות במוחנו מבלי שנשים לב אליהן או נקדיש תשומת לב להשלכותיהן, אולם, הן טובעות חותם על הרגשות שלנו. לכן, זיהוי דפוסי חשיבה לא-רציונאליים יכול להשפיע על הרגש בכלל ועל רמת החרדה הנחווית בפרט.
מאחר וחרדה הינה רגש המערב גם תגובות פיזיות, ההבנה היא כי כדי להתמודד עם החרדה יש ללמד את המטופל להפחית את עוצמת התגובות הפיזיות והפסיכולוגיות גם יחד.
במהלך ההתערבות הטיפולית המטופל לומד לבחון את רגשותיו ומחשבותיו ולהבין אלו עיוותי חשיבה מגבירים את החרדה. במקביל טכניקת חשיפה הדרגתית מסייעת לו להתתמודד עם המצבים המאיימים. סוג זה של חשיפה תורם להקטנת החרדה והסימפטומים הנלווים לה ולתחושת שליטה מוגברת.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדה במסגרת קבוצתית
מחקרים שונים מראים שטיפול קבוצתי בחרדה יעיל כמו טיפול תרופתי ולעיתים אפילו יותר, ובכל זאת, רבים חוששים להצטרף לקבוצה מסוג זה. חששות טבעיים ונפוצים נוגעים לשאלות כגון האם ארגיש נוח להיחשף בפני אחרים? האם יוקדש לי די זמן בקבוצה? מה אם לא אתחבר לאנשים בקבוצה? האם המטפל יוכל להתמקד בי?
ובכן, מהם היתרונות של המסגרת הקבוצתית הטיפולית מעבר להיותה חסכונית בזמן ובעלות? נמנה אחדים:
יתרון ראשון נוגע לאפשרות להשוואה ולתחושת הנורמליזציה - "יש עוד אנשים שמגיבים בצורה כזו משונה לעכביש בחדר", "לא רק אני נמנע מהליכה למקומות הומים", "גם הוא חושש מנהיגה למקום לא מוכר..."), ההבנה כי חרדה הינה תופעה אנושית נפוצה יחסית היא מקור הקלה משמעותי עבור רבים מהמטופלים.
יתרון שני נוגע לאפשרות ליצירת הכרות אינטימית ותומכת של מספר משתתפים הפועלים בהתאם לתוכנית מובנית. אנשים הסובלים מחרדה חשים פעמים רבות בושה וחוששים לחלוק את הבעיה עם סביבתם מפחד שיצחקו עליהם או ישפטו אותם. ההשתתפות בקבוצה של אנשים הסובלים מתחושה דומה מאפשרת לשתף בתחושות, להיעזר ברשת תמיכה, לצפות וללמוד איך האחרים מתמודדים עם החרדה שלהם וכיצד הם משנים את דפוס החשיבה וההתנהגות.
יתרון חשוב נוסף נובע מהשונות הקבוצתית - מאחר ולמשתתפים ניסיון חיים שונה, מאפשרת העבודה הקבוצתית חשיפה לדוגמאות ולסיטואציות מגוונות.
לאחר כל אלו חשוב לציין כי לטיפול הקבוצתי פנים שונות. הוא מתנהל בחלקו של הזמן כשהקבוצה עובדת על בעיות משותפות כשלם ובחלקו האחר של הזמן במתכונת של זוגות המתרגלים את הנלמד באופן אישי וממוקד יותר. בנוסף, יש מטופלים החשים צורך לשלב בטיפול הקבוצתי גם מפגשי טיפול פסיכותרפי אישי על מנת לענות על צרכים נוספים שאינם מקבלים ביטוי במסגרת הקבוצתית.
שלבים בקבוצת CBT לטיפול בחרדה
כמו בקבוצות טיפוליות אחרות, גם בקבוצה הטיפולית בחרדה אנו מתחילים בהיכרות בין המשתתפים ולאחר מכן בהגדרת החוזה הקבוצתי. חברי הקבוצה מתחייבים לשמור על סודיות בנוגע לנושאים העולים בקבוצה. כמו כן, מתבקשים המשתתפים לנהוג בכנות ופתיחות לגבי הנושא אותו הם מביאים לקבוצה.
כעת ניתן להתחיל בעבודה:
הבנת הבעיה
שורה של הפרעות חרדה הכוללת הפרעת פאניקה, פוביה, הפרעת חרדה מוכללת, מחשבות ומעשים כפייתיים, נשענת כולה על בסיס אחד ושמו חרדה. על מנת להתמודד עם ההפרעה מתמקדת הקבוצה בחלקה הראשון של העבודה בנושאים:
• מה הן הפרעות חרדה ומה הגורם להן?
• אילו סוגים של הפרעות חרדה אנחנו מכירים?
• מדוע יש הסובלים מהן יותר מאחרים?
למידה ומעקב אחר הדפוס האישי
אחרי למידת התיאוריה והרקע חשוב להעמיק את ההבנה הקוגניטיבית בכל הנוגע לזווית האישית:
• כיצד נראית החרדה שלי?
• ניהול מעקב אחר מחשבות מפחידות.
• זיהוי עיוותי חשיבה מעצימי חרדה.
• שימוש במודל לפתרון בעיות.
לימוד טכניקות התנהגותיות להתמודדות עם החרדה
החלק ההתנהגותי בדרך להכחדת החרדה מבוסס על עקרון החשיפה האומר שכדי להפטר מפחד מסוים על האדם להיחשף אליו באופן מתמשך. בנוסף, על מנת לסייע בשליטה בסימפטומים הגופניים נלמדות שיטות הרפיה שונות:
• תרגול נשימה נכונה.
• דמיון מודרך והרפיה עמוקה.
• חשיפה בדמיון.
• חשיפה במציאות וניהול יומן חשיפה.
• ביצוע משימות לעבודה בבית בין המפגשים הקבוצתיים.
עיגון הידע הנלמד ועיצוב דרכים משמרות
כמו בכל תחום בחיים - גם אחרי שמסיימים חובה להמשיך ולתחזק ולתחזק:
• סיכום ואיסוף של הכלים שנלמדו.
• גיבוש אסטרטגיות שימור.
• יצירת מחוייבות להמשך התהליך האישי.
על המטפלת - שרון שגיא ברג
שרון שגיא ברג - פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית מוסמכת מטעם התוכנית הישראלית התלת שנתית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. M.A מאוניברסיטת ת"א, יועצת ארגונית ובעלים של APRIORI לפיתוח אישי וארגוני, מנהלת התוכנית הדו שנתית להכשרת מנחי קבוצות במכללת ת.ל.מ.
מטפלת בעלת ניסיון רב בהפרעות חרדה, דיכאון, מצבי לחץ, ויסות רגשי והפרעות אישיות אצל מבוגרים ומתבגרים. מטפלת בקליניקה פרטית ובמחלקת אשפוז יום בבי"ח באר יעקב.
