5 הטעויות המשפחתיות הנפוצות של תקופת החגים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

החגים בדרך ואתם תוהים איך לעבור אותם השנה בלי מתח ופיצוצים מיותרים? להלן חמשת הטעויות המשפחתיות הנפוצות של תקופת החגים, והדרך להימנע מהן וליצור חגים משפחתיים רגועים ומהנים יותר.

שאלות לא רגישות

לא ברור למה החג עושה לנו את זה, אבל משום מה דווקא בארוחות החג ובמפגשים המשפחתיים של תקופה זו הרסנים מותרים ושאלות כמו "מתי כבר נראה אותך עם חבר?" או "נו, כבר התחלתם לנסות להיכנס להיריון?" הופכות לגיטימיות. שאלות מסוג זה נוגעות לא פעם בנקודות הרגישות ביותר בחייהם של בני המשפחה- הרווקות המאוחרת, הגירושים הקשים, בעיות הפריון וכן הלאה. בהתאם, הנשאלים מגיבים לא פעם בהדיפה, התחמקות או הסתגרות אשר מעוררים בצד השואל עלבון או אשמה, אווירת השיחה נעכרת והאפשרות לאינטימיות משפחתית נינוחה נפגעת. על אף שהשפעותיהן של שאלות בלתי רגישות יכולות להיות בלתי נעימות ביותר, הפתרון להתמודדות עמן אינו מורכב. מצד אחד, חשבו פעמיים לפני שאתם פונים בשאלה אינטימית לבן משפחה שאינכם מכירים לעומק את מצבו. מצד שני, התכוננו מראש לשאלות לא רגישות שעשויות להיות מופנות אליכם והכינו תשובה אשר מציבה גבול באופן ידידותי ולא פוגע.

ציפיות לא ריאליות

אווירת החג, החופש והחגיגיות משרים עלינו לא פעם אווירה אופטימית ונרגשת. נשמע מצוין? אולי, אבל לאו דווקא. לצד התקווה לחגים משמחים ונעימים, אנשים רבים מפתחים לנוכח החג ציפיות אשר אינן תואמות את המצב המשפחתי בפועל. "אבל איך אתה לא רוצה להיות בחג עם המשפחה?!" אנחנו עשויים לשאול נער מתבגר שבקושי מרים את הראש מהאייפון או בדומה, להביע את חוסר האמון שלנו בכך שבן או בת הזוג לא עוזרים במטבח- למרות שביום יום שלנו אנחנו האחראיים הבלעדיים על הבישול. במילים אחרות, לפעמים אנו מצפים שהחג ישנה כבמטה קסם דפוסי התנהגות ויחסים שהתקבעו כבר לפני זמן רב. ציפיות מסוג זה מהוות לא פעם מקור לפיצוצים ואכזבות ולכן חשוב לשים לב האם אכן מתגבשים דפוסי ציפיות לא ריאליים ובמקביל- לנהל משא ומתן פתוח וגלוי על הציפיות: ערכו תיאום ציפיות לגבי העזרה לה אתם מצפים, סכמו עם המתבגר לאילו אירועים משפחתיים עליו להגיע ומאילו הוא פטור וכן הלאה.

למקומות, היכון, חג! התמודדות עם תחרות

איכות האירוח, בחירת המתנות, הבחירה אצל מי לעשות את החג, ההתנהגות של הילדים ליד שולחן האוכל, מידת העזרה עם הנכדים בחגים... כל אלו ואלמנטים רבים נוספים מהווים לא פעם מקור להשוואה ותחרות בין כלות, חותנות, אחים ושאר חברי המשפחה. בחלק מהמקרים דפוסי התחרות וההשוואה מודעים ומייצרים תחושות של לחץ ("צריך אירוח גורמה, לא פחות!"), קנאה ונחיתות ("איך אצלם תמיד יותר מוצלח...") או קיפוח ("תראה מה אמא שלך הביאה הביאה לאחיך ומה לנו היא הביאה שנה שעברה"). במקרים אחרים התחרות מתנהלת מתחת לפני השטח אך מייצרת תחושות של מתח ואי שקט ומביאה לחיכוכים שעל פניו נדמים שטותיים ומיותרים, אך למעשה מכסים על תחושות קשות של תחרות. הצעד הראשון בהתמודדות עם דפוסי תחרות במשפחה הוא שימת לב ופיתוח מודעות לנושא. לאחר מכן, כדאי לנסות לזהות מתי דפוס זה גורם לנו להתנהל באופנים שאיננו שלמים איתם (למשל, הוצאת סכומים לא סבירים על מתנות ואירוח או "הענשת" החמות על העדפתה לנכד אחר בצמצום מפגשי החג איתה). מעבר לכך, כדאי לנצל את ההזדמנות לעריכת חשבון נפש ולשאול את עצמנו האם באמת יש סיבה לרגשות הטינה, הקיפוח או התחרות, או שאנו מייצרים דפוסים אלו עקב גורמים רגשיים הנובעים מאופיינו ומההיסטוריה האישית שלנו, ולאו דווקא מהמצב המשפחתי הממשי. התבוננות מסוג זה עשויה לסייע לנו לזהות, למשל, שהתחושה הקשה שלנו לגבי העדפתה של החותנת את הנכד האחר קשורה בעיקר לחוויות של קיפוח ביחס לאחינו שחווינו בילדותנו, או שהתחרות מול הגיסה קשורה יותר בפרפקציוניזם שלנו עצמנו מאשר ל"חזית" ממשית שהגיסה מנהלת מולנו.

מנת יתר של משפחה

ביום יום, המפגשים שלנו עם בני המשפחה הגרעינית, ועל אחת כמה וכמה עם בני המשפחה המורחבת, היא מוגבלת יחסית: כל אחד שקוע בענייניו והמפגשים מוגבלים לשעות אחה"צ או הערב עם המשפחה הגרעינית ולארוחת שישי עם המשפחה המורחבת. החגים מזמנים לנו מפגשים משפחתיים אינטנסיביים אשר לאו דווקא מתאימים לנו, ומפגישים אותנו גם עם החלקים הפחות מוצלחים של הדינמיקה המשפחתית: הקושי של שניים מהילדים להסתדר זה עם זה, המהירות בה אנחנו מתפוצצים על בן הזוג, הביקורתיות של החותנת וכן הלאה. בחלק מהמקרים, הפתרון היעיל ביותר להתמודדות יהיה להתאים את כמות ומשך המפגשים המשפחתיים למה שמתאים לכם באמת: לא חייבים להישאר לישון אצל ההורים שלך לאורך החג כולו, ואפשר לנצל חלקים מחול המועד לארגון זמן איכות עם כל אחד מהילדים בנפרד, לצד הפעילויות המשפחתיות המשותפות. מעבר לכך, כדאי להגיע למפגשים המשפחתיים עם ציפיות ריאליות ונכונות להבליג גם על הערות והתנהגויות שאנחנו פחות אוהבים.

חוסר יכולת לבקש עזרה

חוסר היכולת לבקש עזרה היא אחת הטעויות השכיחות ביותר בתקופות החגים: נדמה שאידיאל לא כתוב מנהל אותנו וגורם לנו להתעקש על הכנת כל המנות לבד, לשכנע את עצמנו שהילדים לא באמת צריכים לעזור בגילם ולהיות משוכנעים שאי אפשר לסמוך על כך שמישהו אחר יבחר מתנות לחג במקומנו. התוצאה, כמובן, אינה מפתיעה: מתח ולחץ, עצבנות, עייפות מוחלטת ותחושות של תסכול ואכזבה כלפי בני המשפחה. אז מה עושים? כן, מבליגים על הצורך להוכיח לכמה הרבה אנחנו מסוגלים, נענים להצעות עזרה ומבקשים ישירות את עזרתם של בן/בת הזוג והילדים. גם אתם תהנו הרבה יותר כאשר תגיעו לחג נינוחים ולא מותשים, וגם בני המשפחה שיתרמו את חלקם יחוו את החג ואת האירוח כשלהם וייהנו מהנתינה.

תחומי מומחיות:
טיפול משפחתי