21.08.11
רותם נחושתאי
הטיפול אצל קלינאית תקשורת מתקיים אמנם בחדר הטיפולים אך לכם, ההורים, יש אפשרות להעצים באופן משמעותי את יעילותו, על ידי הגברת המעורבות בטיפול עצמו ומחוץ לשעות הטיפול.
רגע לפני ההתחלה, ברצוני להסביר באילו מקרים יש לפנות לקלינאית תקשורת ומה תפקידה.
קלינאית תקשורת היא מטפלת פרא רפואית בתחומי השפה, הדיבור והשמיעה בקרב ילדים, מבוגרים וקשישים. קלינאית תקשורת התפתחותית מטפלת בילדים בעלי קשיים ברכישת השפה, המתבטאים בקשיים בהבנת השפה, וכן בהבעת השפה ברכישת אוצר מילים מתאים לגיל, ברכישת מבנים שונים של משפטים ומבנים דקדוקיים וכן בהגיית אותיות שונות ובסיפור סיפורים וחוויות.
הורים רבים שיתפו אותי בהתלבטויותיהם לגבי מידת המעורבות שלהם בחדר הטיפולים, בעבודה עם הילד בבית, בעירוב הצוות החינוכי ועוד. לפניכם עשרה עקרונות בסיסיים שתוכלו ליישם כדי למקסם את תוצאות הטיפול ולהאיץ את ההתקדמות.
1. לפני תחילת הטיפול, בצעו תיאום ציפיות עם קלינאית התקשורת לגבי מטרות הטיפול, תפקיד הקלינאית ותפקידכם בחדר הטיפולים ובבית.
2. הבהירו את רצונותיכם ותפיסותיכם לגבי הצבת הגבולות בחדר. מניסיוני המקצועי למדתי כי לעיתים קרובות עדיף שקלינאית התקשורת תהיה אחראית לנושא הצבת הגבולות וכך היא תוכל לבחור במה להתמקד ועל מה לוותר באופן שיהיה מיטבי לטיפול.
3. היו שותפים בטיפול בתוך חדר הטיפולים על מנת ללמוד כיצד לעבוד עם הילד בבית. זיכרו, מידת העבודה בבית היא מרכיב חשוב בקביעת קצב ההתקדמות בטיפול.
4. בקשו הסברים תיאורטיים לגבי שלבי התקדמות בטיפול, סדר רכישה של יכולות שפתיות בתחומים השונים וגישות טיפול שונות. תוכלו לעבוד עם הילד ביתר קלות אם תבינו את הרציונל של התרגילים.
זיכרו שאנו משתמשים בשפה לשם תקשורת. לכן צרו אווירה של הקשבה, עניין והנאה מהשפה. הימנעו משאלות רטוריות וצרו שיחה משמעותית.
5. מצאו דרכים לרתום את הילד ואת שאר בני המשפחה (אחים גדולים, סבא וסבתא) לטיפול על מנת להכליל את היכולות שנרכשו בטיפול למציאות היום יומית של הילד.
6. דברו עם הילד באופן שעולה במעט על רמת השפה בה הוא נמצא מבחינת אוצר מילים, אורך המשפטים ומורכבותם על מנת שיוכל לחקות אתכם ולהרחיב כך את יכולותיו למשל, ילד שמדבר במילים בודדות ייעזר בהורה המדבר במשפטים של עד 2-3 מילים, במילים שחוזרות על עצמן ובאינטונציה מודגשת אך לא ייעזר בהורה המדבר במשפטים ארוכים של 5-6 מילים, מכיוון שמשפטים אלו הינם מעל ליכולת העיבוד והחיקוי שלו.
7. שלבו את העבודה השפתית בסדר היום שלכם: מצאו, יחד עם קלינאית התקשורת, משחקים שניתן לשחק במכונית במהלך נסיעות, באמבטיה ובמהלך ארוחת הערב. למשל: משחקי הגדרות לדברים שרואים בדרך, משחקי חריזה.
8. שתפו את הצוות החינוכי במסגרת בה נמצא הילד במטרות הטיפול ואופן הטיפול על מנת להכליל את היכולות שנרכשו בטיפול גם לסביבה החינוכית.
9. המנעו משאילת שאלות ועריכת "מבחנים" לילד (למשל: "מה זה?", "תספר לי מה עשית היום בגן"). במקום זאת אימרו אתם את המשפט או המילה שהייתם רוצים שילדכם יגיד. כך הילד יוכל ללמוד את אופן ההתנהגות השפתי המתאים מתוך חיקוי וללא לחץ.
10. לסיכום, קיימים גורמים רבים המשפיעים על קצב ההתקדמות של הילד בטיפול השפתי, אולם ההורה יכול להשפיע באופן משמעותי על חלק מהגורמים הללו. חשוב מאוד להיות מעורבים בצורה מותאמת בטיפולי השפה, לשמור על תקשורת פתוחה עם הקלינאית, לתרגל עם הילד את הכישורים שנרכשו בטיפול ולעשות זאת בצורה מהנה, נעימה וטבעית ככל שניתן. בהצלחה...
על המטפלת-רותם נחושתאי
רותם נחושתאי, MA, קלינאית תקשורת התפתחותית לילדים, עובדת מזה 7 שנים במכונים להתפתחות הילד ובקליניקה פרטית בהוד השרון עם ילדים בעלי קשיים מגוונים ברכישת השפה ובהתפתחותה. טל'- 050-7397006, rotem-ne.com.
