שנה חדשה – החלטות חדשות

31.12.19

גילת דגן

ענת הגיעה אלי לאימון אישי כשהיא נראית מדוכדכת: "בשנה שעברה לפני ראש השנה הבטחתי לעצמי שאתחיל לחסוך, ארד במשקל ואמצא בן זוג. והנה שנה חדשה הגיעה, ואני קילו יותר מהשנה שעברה, עדיין רווקה ומתנהלת בגבול משיכת היתר".

ענת אינה שונה מרבים וטובים שבכל ספטמבר ולפעמים בדצמבר מקבלים החלטות לשנה החדשה. החלטות של שנה חדשה משקפות ניסיון להניע את עצמנו להשגת יעד אישי חשוב.

אבל שינויים הם לא בהכרח דבר גדול, כפי שאמר הסופר ג'ף דיווידסון: "חלק מלהיות אדם הוא החתירה המתמדת לשיפור עצמי, אם לא בדברים גדולים אז בדברים הקטנים, אם לא כל הזמן אז לפחות מדי פעם ואם לא לתמיד אז לפחות לבינתיים".

כדאי לדעת: ההחלטות הנפוצות ביותר אצל אלה שמחליטים ללכת על שינוי הם לרדת במשקל, להפסיק לעשן ולהתחיל להתעמל.

וענת יכולה להירגע - ממחקר שפרסם החוקר ריצ'רד קוסטנר (2008) עולה כי ענת נמצאת בחברה טובה, שכן רוב האנשים שמקבלים החלטות לשנה החדשה נכשלים בהשגתן. על פי המחקר, 22% מהמחליטים דיווחו כי נכשלו לאחר שבוע אחד בלבד, 40% דיווחו על כישלון לאחר חודש אחד, 50% נכשלו בשלושה חודשים, 60% בשישה חודשים ו-81% לאחר שנתיים. בנוסף, לא רק שאנשים נכשלים בהשגת מטרותיהם בשנה מסוימת, יש גם הוכחות לכך שהם ממשיכים להיכשל גם אם הם חוזרים על אותה ההחלטה שנה אחר שנה. וזה עוד לא הכול: נוסף לכישלון במימוש ההחלטה, מתווספים לכשלון רגשות שליליים וירידה בדימוי העצמי.

מדוע אנו נכשלים בהשגת מטרותינו?

אחוזי ההצלחה הנמוכים והשפעתם השלילית של הכשלונות מעלים שאלות רבות. האם יש היגיון בהצבת סוג זה של יעדים אישיים? האם מדובר ב"סינדרום תקוות השווא" בו מדובר בציפיות שאינן מציאותיות לגבי המהירות, הכמות והקלות של הניסיונות לשינוי עצמי? מדוע אנשים נכשלים בהשגת יעדיהם האישיים ובמימוש החלטות השנה החדשה ויעדים אחרים ששואפים אליהם?

בואו ננסה להבין את מקורות הכישלון וכיצד ניתן לעקוף אותם. ישנן שתי סיבות מרכזיות מדוע אנשים נכשלים בחתירה להשגת היעדים שהציבו לעצמם:

1. יעד לא ברור

אם אדם מציב יעדים מערפלים ושאינם ספציפיים, קשה לשמור את היעד בפוקוס. יעד הוא תוצאה רצויה שאתה מוכן לחתור אליה ולהשקיע אנרגיה בהשגתה. מדובר בהישג עליו אתה יכול להצביע והרגשה שהיא אמיתית ואינה ניתנת לערעור. יעדים לא ברורים יכולים להיות "להתגבר על האקס שלי אחת ולתמיד", "להצליח בעבודה", "להיות אדם נדיב יותר". ויש גם יעדים שאינם ריאליים בהתייחס לאורח חיינו או מידת שליטתנו בו, כ"לסיים את כל משימות הלימודים בזמן, "להתקדם בעבודה", "לבלות יותר זמן עם ילדי", "לא להיות כל כך לחוצה".

לעומת זאת, יעדים כ"להתעמל 3 פעמים בשבוע", "לשתות 10 לפחות כוסות מים ביום" הם יעדים ממוקדים ואפשריים.

2. הנהגה עצמית

הנהגה עצמית מתייחסת בין השאר ליכולת האדם להפעיל שליטה עצמית, כמו לשנות את הדרך בה הוא מגיב. שינוי של הרגלים כגון מתי אנחנו מנשנשים, מתעמלים או לומדים, דורשת מידה רבה של הנהגה עצמית על בסיס יומיומי. הנהגה עצמית שכזו דורשת מאמץ וסביר כי תופרע על ידי דרישות חיים אחרות, שיכולות להשאיר את האדם מרוקן ובלתי מסוגל לפעול לכיוון היעד.

כיצד פועלים להשגת מטרות?

למרות הקשיים והמאמץ שדורשים שינויים, חלק מן האנשים מצליחים להשיג את היעדים שהציבו לעצמם בזכות נחישות, תמיכה מחברים ומשפחה ועוד. מספר גורמים משפיעים על כך:

עניין של מוטיבציה: לאנשים סיבות שונות ומגוונות להצבת יעדים. סיבות אלו משתנות במידה בה הן אוטונומיות - כלומר, משקפות את האינטרסים של היחיד או לחלופין - נובעות מלחצים חברתיים או תפיסת הציפיות מהאדם. אם היעד הוא אוטונומי, יש סיכוי רב יותר שיושג בהצלחה. יעדים שאינם אוטונומיים ומקובלים על האדם עלולים ליצור קונפליקט פנימי, בעוד יעדים אוטונומיים מאפשרים לאנשים להסתמך על משאבים ככוח רצון והיכולת להפעיל כוח סבל. התהליך דרכו אנשים בוחרים וממשיגים את היעדים שלהם יכול גם הוא להשפיע על היכולת שלהם לגייס את כוח השליטה העצמית הנדרש כדי לשמר אותם.

שינוי אורח חיים: מציבי יעדים צריכים למצוא דרכים למימוש מטרות באופן שמצמצם למינימום את התביעה למשאבי שליטה עצמית. אדם שמעוניין לרדת במשקל, למשל, צריך לנטרל את הבית מפיתויים משמינים עד כמה שאפשר. שיטה זו נקראת 'תוכנית הטמעה' ומטרתה למנוע מאיתנו את הצורך להיות מודעים בכל רגע למטרותינו על ידי ארגון הסביבה באופן שתומך ביעד אליו אנו מכוונים. תוכניות הטמעה הן יעילות ביותר מאחר והן מקשרות את ההתנהגויות הרצויות עם סיטואציות מסוימות ומאפשרות תגובה אוטומטית ללא הצורך לקבל החלטות ללא הרף (קל יותר להמנע מאכילת צ'יפס כאשר הוא אינו זמין בבית). מחקרים מראים כי אנשים שתגברו את היעדים שלהם בתוכניות הטמעה הצליחו הרבה יותר בהשגת היעדים השונים (Gollwitzer & Sheeran, 2006).

עם קצת עזרה מחברים: תמיכה של חברים ומשפחה יכולה לעודד התקדמות בהשגת יעדים אישיים כיוון שהיא עוזרת להגביר את תחושת היכולת העצמית, משנה את רמת העניין בפעילויות הקשורות בהשגת היעד ועוזרת ליחידים ליצור אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות. יחד עם זאת, השפעת תמיכם של אחרים תלויה באופן בו היא נתפסת על ידי האדם - מעורבות תסייע רק אם תתפס כתמיכה, ולא כשתלטנות. תמיכה אמיתית מערבת ראיית עולם דרך עיני האחר, הכרה ברגשותיו וסיוע וקבלה של דרכו הספיציפית של האדם המבקש לערוך שינוי. לעומת זאת, שליטה מפעילה לחץ על מישהו לפעול, לחשוב או להרגיש בדרך מסוימת.

לסיכום, זכרו שני דברים חשובים:

בדרך כלל אנשים עושים שישה או יותר ניסיונות לפני שהם מצליחים לכבוש יעד שהציבו לעצמם. וגם לכישלון יש ערך מוסף - גם מי שנכשל מרוויח משהו בעל ערך שיכול לעזור לו במאמצים לעתיד. שכן, החיים הם מסע ולא יעד. חשוב ליהנות מהמסע כמו גם מההגעה ליעד.

בהצלחה!