פורים כל השנה: משחקי תפקידים של ילדים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

פורים מתקרב והזאטוט הביתי כבר לא יכול לחכות להפוך לדוב/ספיידרמן/הארי פוטר, אבל מי שמתבונן מקרוב במשחק שלו לאורך כל השנה, יזהה בקלות שאצלו פורים מתרחש כמעט כל יום. משחקיהם של ילדים בגילאי הגן ותחילת בית הספר היסודי מבוסס ברובו על משחקי תפקידים אשר ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית.

על משחקי תפקידים ותפקידם הלגמרי לא משחקי בחיי הילד.

עובדים בלשחק

אם נדמה לכם שחייו של הקטנצ'יק הם שעשוע מתמשך אשר האתגר הגדול ביותר בו הוא בחירה בין משחק בבובות למשחק ברופא וחולה, כדאי שתחשבו שוב. ילדים משחקים כבר מגיל שנה וכבר מגיל זה המשחק מסייע להם במטלות התפתחותיות חיוניות. אפילו משחק תמים של "קוקו", אשר מופיע בגיל הינקות, מסייע לתינוק בהשגת היכולת החיונית של קביעות אובייקט שמשמעה ההבנה הרגשית והשכלית שגם אם אינו רואה דבר מה- החפץ עדיין קיים. החל מגיל שנה מתחילה להתפתח באופן הדרגתי יכולת סימלית: הפעוט מתחיל להעמיד פנים שהוא מאכיל את אמא בכפית, או משכיב את הבובה לישון. היכולת הסמלית תלך ותתפתח עד שהפעוט יוכל להעמיד פנים שחפץ מסוים מייצג חפץ אחר (למשל, קוביה תייצג טלפון) ולגלם בעצמו תפקידים שונים- רופא, כבאי, אמא, נסיכה, צב נינג'ה.

על אף שיכולת משחקית זו נדמית לנו כמובנת מאליה, הגישה הפסיכואנליטית היתה הראשונה אשר הסבה את תשומת הלב לחשיבותו הרבה של המשחק להתפתחותו התקינה של הילד. מלאני קליין, אנליטיקאית אשר היתה מחלוצות הטיפול הפסיכולוגי בילדים, זיהתה כי המשחק מבטא את עולמו הפנימי של הילד. בגיל הרך יכולתו המנטלית והרגשית של הפעוט עדיין אינה מאפשרת לו לנסח בבבהירות את רגשותיו ולעבד את חוויותיו באופן ישיר, והמשחק מהווה דרך ביטוי לפנטזיות, רגשות, מחשבות, פחדים ומשאלות. החל מגילאי שנתיים-שלוש, היכולת הסימלית המפותחת יחסית מאפשרת לפעוט להשתמש במשחק באופן חדש: היכולת לדמיין, לגלם תפקידים שונים ולבנות סיטאציות דמיוניות הופכת את המשחק לאמצעי המרכזי באמצעותו הפעוט לומד להתמודד עם העולם על הדרישות, האיומים ומערכות היחסים שבו.

לא רק משחק ילדים- תפקידי המשחק

אחד מתפקידיו המרכזיים של המשחק בגיל הרך הוא אימון בתפקידים חברתיים. הפעוט חשוף מדי יום למגוון תפקידים חברתיים (הורים, מורים, תינוקות, שוטרים) ולפונקציות רבות שהם ממלאים: הגננת שחוגגת יום הולדת ומשבחת ציור יפה היא אותה הגננת שנוזפת ומעמידה בפינה, וההורה שמאכיל ומלביש הוא גם ההורה שצריך לנסוע לחו"ל לנסיעת עבודה. המשחק מאפשר לפעוט לתרגל התמודדות עם מצבים חברתיים אלו אשר דורשים ממנו להתנהג באופנים שונים ובמקביל, הוא מתנסה באימוץ מודלים שונים לחיקוי אשר מאפשרים לו להפנים יכולות והתנהגויות מגוונות. כמובן, לא מדובר ב"תרגול יבש" אלא בשחזור או המצאת סיטואציות באופן שמאפשר עיבוד רגשי שלהן: הפעוט אשר מגלם גננת נוזפת יכול להזכיר לעצמו דרך המשחק שהגננת גם מאוד אוהבת את הבובה הנזופה- אבל לא מרשה לה להרביץ, והילדה אשר הוריה מתגרשים מגלמת במשחק את הסיטואציה המאיימת בה אחד ההורים עוזב את הבית אך דואגת לכך שלכל אחד מההורים יהיה בית חדש ויפה עם כלב, חתול ו"המון משחקים". כך, המשחק מאפשר גם הכנה לסיטואציות מאיימות בחיי הילד: ילדים מתמודדים עם אירועים רבים בהם אין להם שליטה- מעברי דירה, זריקות, נסיעה של הורה ולידת אחים צעירים- והמשחק מאפשר להם להתכונן ולהרגיע את עצמם מראש. דוגמא קלאסית ושכיחה היא המשחק ברופא וחולה אשר מאפשר לפעוט לההזכיר לעצמו איך מתמודדים עם כאב פיסי- "אל תבכי, רק רגע וזה עובר. אחר כך תקבלי סוכריה".

המשחק אינו מאפשר רק הכנה, עיבוד והתמודדות עם סיטואציות מחיי היום יום, אלא מאפשר לילד ביטוי של פנטזיות, משאלות ודחפים אשר ברור לו שלא ניתן לממש במציאות. כך, האח המסור והאוהב במציאות יכול לבטא רגשות של קנאה וכעס לתינוק חדש דרך המשחק ("...ואז האמא אמרה, בעצם אנחנו לא צריכים תינוק חדש, כבר יש לנו ילד, והם נתנו אותו לאישה אחרת וחזרו לבית שלהם") והילד הדחוי חברתית עשוי להשתמש במשחק כאמצעי לנקמה או לפיוס עם הילדים האחרים ("אני סופר-מן! אני בא מהשמיים וזורק לזבל את כל הילדים הרעים הם מבקשם סליחה ונעשים טובים ומשחקים עם כל הילדים"). כך, הילד אף נהנה מהאפשרות לחזק את בטחונו העצמי ולחוות עצמו כחזק, כל יכול ובעל שליטה מלאה במציאות חייו. חשוב להדגיש כי למרות שילדים רבים "נכנסים למשחק" באופן שנדמה טוטאלי ומציאותי, הם מבינים היטב את ההבדל בין המשחק למציאות ובמרבית המקרים אינם מתקשים לפשוט את מדי הסופר-מן ולרדת מהשמיים לארץ, או לקבל את סמכות המורה יום אחרי ששלטו ביד רמה בכיתת בובות מרדנית. לכן, תפקידנו כהורים הוא לאפשר לילד להמשיך ולהינות ממשחקי תפקידים ולהמנע מלהרוס אותם על ידי עימות מהיר מדי עם המציאות ("אין קסמים במציאות", "אסור לדבר ככה למורה")- יהיו להם מספיק שנים לחיות את המציאות גם ללא התיווך המופלא של המשחק.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים