גודל גופן  

אסתי גרין

מטפלת זוגית ומשפחתית, בעלת קליניקה בר"הש. מטפלת בזוגות במשבר, משבר אחרי בגידה...

הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע

בגוב העריות - פגיעה מינית בתוך המשפחה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט ב - 15/06/08
קטגוריות: טראומה- טיפול והתמודדות

ביהדות, אחת העבירות שנאמר עליהן "ייהרג ובל יעבור" היא עבירת גילוי העריות. זאת, מתוך הנחה שמוטב לאדם למות ולא לגרום או לשאת את ההרס הנפשי הכרוך בגילוי העריות. בדומה ליהדות, מציבות תרבויות רבות את גילוי העריות כאחד האיסורים החזקים ביותר, עליהם מוטלת ענישה קשה ביותר ובהתאם, מכונים יחסי עריות 'אינצסט'- מילה לטינית שפירושה טמא, מלוכלך. חוקרים מתחומים שונים ניסו להסביר את הסיבה לקיומו הגורף של איסור העריות: חלקם התמקדו בהסבר אבולוציוני-ביולוגי המבוסס על הסיכון המוגבר ללידת ילדים הסובלים ממומים שונים; הסברים סוציולוגיים הצביעו על חשיבות איסור העריות לתפקודה השוטף של המשפחה, באמצעות מניעת בלבול וחילופי תפקידים בה; פרויד עצמו הציע כי משיכה מינית בתוך המשפחה הנה טבעית ומתבקשת, אך התפתחותו של סופר אגו תקין אינה מאפשרת מימוש מיני.    

למרות האיסור החמור, ההערכה היא כי מתוך כלל מקרי ההתעללות המינית בילדים, שליש עד מחצית מהמקרים מתרחשים בתוך המשפחה אצל בנות, ו10-20% ממקרי ההתעללות המינית בבנים. גילוי העריות נחשב לאחד מסוגי ההתעללות הקשים, והשפעותיו על הילדים הנפגעים נרחבות ונוגעות להיבטי חיים רבים. 

 

 במרבית ממקרי גילוי העריות האב הוא הפוגע בבנו או בביתו, כאשר בדרך כלל אין הוא נזקק לשימוש באלימות בכדי לנצל מינית את הילד: מעמדו במשפחה ונטייתם של ילדים לציית להוריהם מאפשרת לו להשתמש באיומים ("אם תספרי תהרסי את המשפחה", "לא יאמינו לך, אני אזרוק אותך מהבית") ובפיתוי (מתנות, העדפה על פני אחים אחרים). כך, הופכת הפגיעה לסוד משותף, אשר הילד חושש מגילויו לא פחות מהפוגע.

מחקרים רבים ניסו להצביע על מאפייניהם של הורים הפוגעים מינית ושל המערכת המשפחתית המאפשרת את הפגיעה המינית (ביודעין או שלא ביודעין). הממצאים אינם חד משמעיים, אך מספר דפוסים נמצאו כחוזרים על עצמם:


ההורה הפוגע

הורים הפוגעים מינית בילדיהם עשויים להיות מרקע, רמת השכלה ומקצועות שונים. בין 60-80%  מהתוקפים עברו בעצמם תקיפה מינית בילדותם, או סבלו מהתעללות או הזנחה, כך שהם נעדרים מודל פנימי של יחסי משפחה תקינים. כמו כן, בין אם התנהגותו של הפוגע היא חסרת ביטחון ובין אם היא שתלטנית ותוקפנית, בדרך כלל מדובר באנשים בלתי בשלים נפשית החוששים מיצירת קשר רגשי אמיתי. הפגיעה בילד/ה עשויה לנבוע מחוסר היכולת להשיג חיבה וסיפוק בקשרים בוגרים וקושי להתמודד מינית עם נשים בוגרות.

תפקידה של האם במשפחות בהן הילדים נפגעים מינית משמעותי גם הוא, מאחר ושתיקתה מאפשרת את ההתעללות. אמהות אלו נוטות להיות תלותיות ובלתי בשלות, ופעמים רבות עברו אף הן התעללות או הזנחה בילדותן. לעיתים רבות מזניחות אמהות אלו את ילדיהן או נוטות ל"היפוך תפקידים" עם בנותיהן, כך שהבת הופכת אחראית להרגעת האב ותמיכה בו. יחד עם זאת, חשוב לציין כי רק בשליש ממקרי גילוי העריות מתרחשת הפגיעה במשפחות שלמות, ולא בכאלו בהן נעדרת האם עקב פטירה, אשפוז ממושך או גירושין.   


המשפחה

שני דפוסים משפחתיים מרכזיים נמצאו קשורים בקיומה של התעללות מינית בילד:

  • משפחות הנמנעות מקונפליקט באמצעות ההתעללות: במשפחות אלו יחסי ההורים תקינים לכאורה, אך למעשה ההורים נמנעים מהעלאת הקונפליקטים הקיימים ביניהם מתוך חשש למשבר בחיי הנישואין. הילדים במשפחה זו זוכים לטיפול הולם אך קיימים עוינות או ריחוק בין האם לבת, ומעורבות רגשית חזקה בין האב לבת. במשפחות אלו, כאשר פונה הבת בבקשת עזרה מהאם היא עשויה להיתקל באי אמון או כעס.
  • משפחות המווסתות את הקונפליקט באמצעות ההתעללות: משפחות אלו הן "משפחות רב בעייתיות" המאופיינות בהזנחה, חוסר גבולות והיפוך תפקידים בין ההורים לילדים. כמו כן, מאופיינת המשפחה בחוסר ארגון ושימוש בענישה פיסית, ולעיתים יותר מילד אחד עובר התעללות מינית. במשפחות אלו עשויה ההתעללות להיות ידועה לכל בני המשפחה, אך להישמר כסוד מפני העולם החיצוני.

השפעות גילוי העריות

בסיפור התנ"כי על אמנון ותמר, מסופר כי לאחר שנאנסה על ידי אחיה אמנון "תקח (תמר) אפר על ראשה וכותונת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה" (שמואל ב' פרק י"ג). ואכן, גילוי העריות מביא לתחושה בסיסית של אובדן קשה של ביטחון ואמון.

פגיעה מינית בתוך המשפחה היא בגידה אקוטית באמונו של הילד, המבין כי האדם בו בטח ואותו אהב ניצל אותו, וכי אנשים אחרים היקרים לו (האם, למשל) אפשרו את הניצול. תחושת הבגידה, והאשמה העצומה הנלווית לשמירת הסוד או גילויו, משפיעים באופן משמעותי על האופן בו תופסים הילדים את עצמם, את גופם ואת חייהם. בהתאם, נמצא כי גם שנים לאחר תום ההתעללות עסקו נשים בניסיון להבין את משמעות הפגיעה ולשלבה בסיפור חייהן הכולל. בנוסף, ניתן להצביע על מספר השפעות המאפיינות קורבנות התעללות מינית במשפחה:

  • אובדנות ופגיעה עצמית: גילוי העריות מביא פעמים רבות לתחושות אשמה עצמית קשה והפגיעה העצמית (חתכים, כוויות וכד') מאפשרת לנפגעת הענשה עצמית, אך תוך שמירת תחושת השליטה, מאחר ועכשיו היא האחראית לכאבה. דרך נוספת לפגיעה עצמית היא הפרעות אכילה, הקשורה בפגיעה בדימוי הגוף ומאפשרת לנפגעת לטשטש את מיניותה.
  • הפרעות סומטיות: נפגעות רבות מדווחות על בעיות גופניות להן לא נמצא הסבר פיסיולוגי, ככאבי גב, מיגרנות, בעיות עיכול וכן הלאה. כאבים אלו עשויים לנבוע הן מפגיעות פיסיות ספציפיות שנכללו בהתעללות והן מהחרדה והלחץ שיוצרים הזיכרונות.
  • הפרעות פסיכיאטריות שונות: מחקרים רבים מצביעים על פגיעותן הגבוהה יותר של נפגעות גילוי עריות לפיתוח הפרעות שונות. הבולטות בהן הן הפרעות דיסוציאטיביות הנובעות מהצורך להתנתק מחווית ההתעללות הבלתי נסבלת, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון הנובע מהפנמת תחושת חוסר האונים והפרעות חרדה שונות, המייצגות את מצב החרדה התמידית בו היו שרויות קורבנות ההתעללות.
  • פגיעה בדימוי העצמי: פעמים רבות מביא גילוי העריות בילדות לפגיעה בדימוי העצמי ודימוי הגוף גם בבגרות. פגיעה זו עשויה להתבטא בהערכה עצמית נמוכה, גועל ומבוכה מהגוף, פחד ממגע מיני ורתיעה מלבוש או סממנים גופניים נשיים. תחושות אלו מביאות פעמים רבות לקשיים בין אישיים, זוגיים וחברתיים.

טיפול בנפגעות גילוי עריות

"ה'סנונית' הזה גרוע במיוחד. צריך לעמוד על רגל אחת, לפשוט את הידיים לצדדים, ואת הרגל השנייה להרים אחורנית. בזמן האחרון הוא מתעקש להיצמד אלי מאחור, שיהיה לי יותר קל כאילו, וגם לפעמים סתם כשאני עומדת ליד החלון בחדר שלי, נכנס ונצמד אלי, יותר מדי, חזק כזה, אז אני מנסה להתחמק בעדינות, שלא ייעלב או ייפגע ושוב יהיו יחסים גרועים בבית" (מתוך 'אני אנסטסיה', אלונה קמחי)

 

במובנים מסוימים דומה הטיפול בנפגעות גילוי עריות לטיפול בילדים שעברו התעללות מינית מחוץ למשפחה- טיפול המתמקד בעיבוד הטראומה והתמודדות עם רגשות האשמה, הבושה, שיקום התנהגויות של הרס עצמי ושיקום האמון והיכולת ליצירת קשר מיטיב עם אדם בוגר. יחד עם זאת, הטיפול בנפגעות גילוי עריות מורכב הרבה יותר מאחר ופעמים רבות מערערת התגלות הפגיעה המינית את התא המשפחתי כולו.

במקרים בהם מתגלה פגיעה מינית בקטין, יש לפעול באופן מיידי להרחקתו מהפוגע ולמניעת הפגיעה, אלא שפעולה זו מורכבת כאשר מדובר בפגיעה מינית במשפחה: הוצאת הילד למשפחה אומנת, מקלט וכן הלאה מספקים הגנה אך במקביל "מענישים" את הילד ה"מוגלה" מסביבתו המוכרת. יחד עם זאת, הוצאת הפוגע והשארת הילד בביתו אפשרית רק כאשר יש יסוד ברור להאמין כי הילד יזכה לתמיכה ולא לגינוי, כעס והאשמות ("תראה איך פירקת את המשפחה"; "אבא הלך לכלא בגללך").

גם בשלבי ההמשך, תפיסתה ויחסה של המשפחה לפגיעה המינית משפיע רבות על אופן וטיב הטיפול. על פי הגישה המקובלת, הרואה בגילוי העריות בעיה משפחתית מערכתית, יש לטפל במשפחה כולה ולא רק בילד הנפגע. זאת, בכדי לאפשר שיקום של המשפחה והתמודדות הן עם הפגיעה בילד עצמו והן עם תהליכי האישום והענישה המופעלים לעיתים כלפי הפוגע. הסיכוי לשיקום המשפחה לאחר הפגיעה גדל כאשר ההורים לוקחים את מלוא האחריות על הפגיעה ולא מאשימים את הילד, כאשר הם מוכנים לדון בקשיים הזוגיים וכאשר אין בעיות קיצוניות כהתמכרויות, סטיות מיניות, בעיות פסיכיאטריות קשות, עבריינות והתעללות נפשית ופיסית בילדים מלבד הפגיעה המינית.  

מסגרת הטיפול בנפגעי גילוי עריות ומשפחותיהם תלויה, אם כן, במידת שיתוף הפעולה של המשפחה ומסוגלותה הבסיסית. באופן כללי, נעשה ניסיון להציע טיפול פסיכולוגי מערכתי וכולל עד כמה שאפשר המורכב מטיפולים פסיכולוגיים פרטניים לכל אחד מבני המשפחה ובהמשך, טיפול משפחתי, הכולל את המשפחה כולה או חלקים שונים ממנה (למשל, טיפול בבני הזוג, טיפול בילד הנפגע ואמו וכן הלאה). כמו כן, עשויות נפגעות גילוי עריות להיתרם במיוחד מטיפול קבוצתי המאפשר קבלת תמיכה, הפחתת האשמה ("לא רק לי זה קרה, אולי גם אני לא אשמה כפי שהבנות האלו לא נראות לי אשמות") ולמידת מיומנויות התמודדות.

 

לקריאה נוספת

  • קישורים נוספים באתר: פגיעה מינית בילדים
  •  אתר מקום- מידע בנושא טראומה מינית וארגוני תמיכה, יעוץ וטיפול בתחום:  http://www.macom.org.il/
  • ספרות מומלצת:
    • לדבר את השתיקה/ שמואל גולדשטיין, עמותת אשלים 2005.
    • ילדות כואבת/ עפרה אילון וחניתה צימרין, ספרית פועלים 1990.
    • טראומה והחלמה/ ג'ודית הרמן, הוצאת עם עובד 1992.

ראה מטפלים בתחום

בת שבע רקנטי
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

בת שבע רקנטי
איזור בארץ: יהודה ושומרון, ירושלים והסביבה
שפה: עברית

לפרטים נוספים

ליטל גליק
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

ליטל גליק
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן, השרון
שפה: עברית

פסיכולוגית קלינית, מטפלת באמצעות טיפול קצר מועד וממוקד או טיפול ארוך טווח...
לפרטים נוספים

יגאל שרון
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

יגאל שרון
איזור בארץ: השרון
שפה: עברית, אנגלית, גרמנית

פסיכוטרפיסט קוגניטיבי התנהגותי CBT בעל תואר שני MSc (מוסמך) . בעל ניסיון טיפולי רב...
לפרטים נוספים

ד
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

ד"ר מיכל בן צבי זומר
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, אנגלית

ההחלטה לפנות לטיפול, היא החלטה לא קלה. רובנו חווים רגשות מעורבים ובילבול כשאנו...
לפרטים נוספים

 -->