מלמדים את הדיכאון לחשוב אחרת: טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון ודיכאון קל

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

הליכי הגירושין הסתיימו ואתה חוזר בפעם הראשונה לבית ריק. ברור לך שלעולם לא תזכה לאהוב שוב, ובכלל, אם התגרשת כנראה שמשהו אצלך לא בסדר. אתה מתבונן בפנים מלאות הזיפים הנשקפות אליך מהמראה ועכשיו ברור לך עוד יותר שגם בעבודה לא תחזיק מעמד. והילדים? מי בכלל צריך אבא כמוך, הם בטח ינתקו את הקשר.

מחשבות שליליות וקיצוניות מסוג זה, המתעוררות באופן אוטומטי, עומדות פעמים רבות בבסיס תפיסתו של האדם המתמודד עם דיכאון כלשהו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הנו סוג של פסיכותרפיה אשר מתמקדת בשינוי תפיסות אלו באופן שיביא לשיפור בסימפטומים הדכאוניים.

אורית ברטל, פסיכותרפיסטית המתמחה, בין השאר, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מציעה טיפול בדיכאון המשלב בין אלמנטים טיפוליים דינמיים לאלמנטים קוגניטיביים-התנהגותיים.

"דיכאון עשוי לנבוע ממגוון גורמים", אומרת אורית, "החל מאובדנים, טראומות ופרידות, דרך היעדר סיפוק ומימוש עצמי ועד מקרים בהם, כביכול, אין סיבה נראית לעין לדיכאון אך האדם חש ייאוש, עצב וחוסר טעם בחייו. מעבר לגורמים השונים אשר הביאו להתפרצות הדיכאון, אפשר לזהות בדרך כלל הנחות יסוד בלתי יעילות בהן מחזיק האדם המדוכא. הנחות אלו מטות את האופן בו האדם מפרש ותופס את עצמו, אנשים אחרים ואת האירועים בסביבתו ומביאות להתפתחות או השתמרות הדיכאון. כך, למשל, אדם שמפרש את פיטוריו כהוכחה לכך שאין לו מה להציע בתחום התעסוקתי עקב גילו המתקדם או כשרונו המועט פגיע יותר לדיכאון מאשר אדם שרואה את הפיטורין כהתמודדות קשה ומכאיבה אשר תתמתן עם הזמן ותאפשר השתלבות מחודשת במעגל העבודה".

הקשר בין הנחות יסוד מגבילות והטיות חשיבה ( מה שמכונה היוריסטיקה ) לבין דיכאון זוהה לפני מספר עשורים. פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, בשם בק אהרון זיהה במסגרת עבודתו הטיפולית כי מטופלים מדוכאים נוטים למחשבות אוטומטיות שליליות המאופיינות בבושה, אשמה וייאוש. הבנה זו הביאה אותו לפתח את המודל שלו לדיכאון, על פיו דיכאון הוא תוצר של הטיות בעיבוד המידע הגורמות לאדם המדוכא לתפוס את עצמו ואת העולם באופן שלילי, המחזק את הדיכאון ופוגע בתפקוד. בק פיתח מודל טיפולי קוגניטיבי "טהור" המתמקד בשינוי הנחות יסוד שליליות אלו. היום, לעומת זאת, נוטים אנשי מקצוע לנקוט בשיטות טיפול פחות "טהורות" ויותר אקלקטיות, המשלבות בין טכניקות טיפוליות שונות.

טיפול בדיכאון כפי שמציעה אורית ברטל הוא טיפול המשלב אלמנטים דינמיים, קוגניטיביים והתנהגותיים: "במוקד הטיפול עומד הניסיון לזהות את הנחות היסוד המגבילות את תפקודו של המטופל ומביאות לתחושות הדכאוניות. הנחת הבסיס של הטיפול הקוגניטיבי היא שאירוע חיצוני- מכאיב ככל שיהיה- אינו מביא לדיכאון. מה שמביא לדיכאון הוא האופן בו המטופל מפרש את האירוע, ולכן יש לזהות את הפרשנויות והנחות היסוד ולבחון אותן יחד. למשל, עזיבת הילדים הבוגרים את הבית אינה סיבה "אובייקטיבית" לדיכאון, אך כאשר היא מעוררת תחושות שליליות ("הם כבר לא יצטרכו אותי", "אני ובעלי לא נסתדר בלי הילדים"), היא בהחלט עשויה להביא לכך".

"מעבר לבחינת הנחות היסוד", מוסיפה אורית, "הטיפול מאפשר להתבונן במקורן של הנחות אלו. פעמים רבות מדובר בהנחות או תפיסות שנרכשו והתקבעו בילדות ובחינה מחודשת שלהן עשויה להביא לשינוי. לדוגמא, בחורה אשר חווה ייאוש ודיכאון לאחר פרידה עשויה לזהות שלמדה בילדותה כי 'כדי להסתדר בחיים צריך גבר' ועל כן היא חווה את הפרידה באופן קיצוני כל כך. זאת, למרות שהתבוננות משותפת בקורות חייה תצביע על כך שהיא אישה חזקה ועצמאית".

מלבד האלמנטים הטיפוליים הקוגניטיביים, כולל הטיפול גם היבט התנהגותי.

"דיכאון מביא פעמים רבות לשיתוק רגשי ותפקודי", מסבירה אורית, "ובמסגרת הטיפול נעשה ניסיון משמעותי לדחוף את המטופל חזרה לתפקוד, גם אם תחילה מדובר בחזרה מלאכותית,קשה ובלתי מהנה. החזרה לתפקוד- עבודה, בישול, טיפול בילדים וכן הלאה- מחזירה את המטופל בהדרגה למעגל החיים ומביאה גם לשיפור בערך העצמי ולקבלת פידבקים חיוביים מהסביבה".

גם הקשר בין השתמרות והחמרת הדיכאון לבין יחסיו של האדם המדוכא עם סביבתו הוכחו כמשמעותיים ובהתאם, במידה והמטופל מעוניין, משלבת אורית את המשפחה כולה בטיפול: "אנשים שלא חוו דיכאון", אומרת אורית, "מתקשים לדמיין את המצוקה והייאוש שהוא גורם. לכן, פעמים רבות מעורר דיכאון של אחד מבני המשפחה תגובות של תסכול, כעס ואכזבה- 'אם היית מתאמץ באמת היית יוצא מזה'; 'תראה כמה אנחנו עושים בשבילך, ועדיין זה לא מספיק'. מצד שני, לפעמים הדיכאון מעורר צורך כל כך חזק לעזור ולגונן עד שהמשפחה כולה נכנעת לדיכאון- משאירים את הבית חשוך, מבטלים אירועים משפחתיים וכן הלאה. בשני המקרים המשפחות רוצות בטובת בן המשפחה המדוכא אך חוסר הידע וההבנה רק מחזקים ומקבעים את הדיכאון. לכן, ניתן לשתף את כל המשפחה בטיפול באופן שיאפשר לבני המשפחה להבין טוב יותר מה עובר על האדם המדוכא וכיצד ניתן לעזור לו ולקדם אותו. מאחר וגם לבני המשפחה לא קל לעמוד בפני אדם יקר שסובל כל כך, מאפשר הטיפול גם תמיכה וקבלה של התחושות הקשות שמתעוררות. למרות היעילות הגבוהה שבשילוב בני המשפחה בטיפול, השילוב יעשה, כאמור, רק בהסכמתו ובאישורו של המטופל עצמו".

למרות יעילותן של טכניקות הטיפול הקוגניטיביות-התנהגותיות, מציינת אורית ברטל כי במקרה הצורך כדאי לשלבן עם תרופות פסיכיאטריות ובייחוד נוגדי דיכאון : מחקרים רבים תומכים בטענה כי שילוב טיפול פסיכותרפי עם טיפול תרופתי מסייע במיוחד בהשגת תוצאות טיפוליות מהירות ועמידות לאורך זמן.

על המטפלת - אורית ברטל:

היא בעלת תואר מוסמך(Msc.) בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית מטעם שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, ומנחת קבוצות והורים מטעם מכון אדלר. אורית היא בעלת ניסיון רב בטיפול במקרי דיכאון, הפרעות חרדה , סכיזופרניה ואף הפרעות אכילה למניהן. כמו כן, היא מטפלת בהורים, זוגות משפחות והפרט המתמודדים עם משברים, קשיי תקשורת בין אישית, ומצבי לחץ. מעבר לטיפול במבוגרים אורית מציעה טיפול פרטני לילדים ובני נוער המתמודדים עם בעיות התנהגות, קשיים רגשיים, משברי גיל ההתבגרות, קשיים חברתיים וכן הלאה.

מידע נוסף על דיכאון: דיכאון לאחר לידהדיכאון קליני

מידע נוסף לטיפול בדיכאון: טיפול בדיכאון - מוזל, פסיכולוגים מומלצים לטיפול בדיכאוןפסיכוליגים קלינים לדיכאון