מהי פסיכולוגיה?

צוות בטיפולנט

מדוע התאהבת דווקא בבת זוגך הנוכחית? כיצד מתקבלות החלטות משמעותיות בקבוצה? מדוע ילדים מתחילים את כיתה א' דווקא בגילאי חמש-שש? מדוע אנשים מסוימים מתמודדים טוב יותר מאחרים עם אירועים טראומטיים? ממה נובעים מצבי דיכאון וחרדה וכיצד מטפלים במצבים אלו?

על שאלות אלו ורבות אחרות מנסה להשיב מדע הפסיכולוגיה וכפי שניתן לראות, מדובר בתחום נרחב הנוגע כמעט לכל היבט של חיינו.

מה היא פסיכולוגיה?

פסיכולוגיה היא מדע החוקר את התנהגות האדם ועוסק בארבעה תחומים מרכזיים הקשורים זה בזה:

תיאור התנהגותי: מימד זה של הפסיכולוגיה מתמקד בתיאור התנהגויות אנושיות בסיטואציות שונות. ההכרות עם מגוון ההתנהגויות האפשריות במצבים שונים מהווה בסיס לחקר הגורמים להתנהגות ולחיפוש אחר יישומים פרקטיים. היבט זה כולל זיהוי תופעות שונות כנטייתם של תינוקות לחייך יותר להוריהם, נטייתן של קבוצות להתלכד לנוכח יריבות עם קבוצה אחרת וכן הלאה.

גורמים להתנהגות: מימד זה עוסק בזיהוי הגורמים העומדים בבסיס ההתנהגות, כאשר תיאוריות פסיכולוגיות שונות יציעו הסברים שונים להתנהגויות שונות. כך, לדוגמא, בעיות התנהגות של ילד עשויות להיות מוסברות כתגובה לחוסר יכולתם של ההורים להציב גבולות, וגישה אחרת עשויה להציע כי זוהי דרכו של הילד לבטא מצוקה רגשית. כיום, הולכת וגדלה האמונה כי הגורמים להתנהגות הם מגוונים ונובעים משילוב בין גורמים ביולוגיים, רגשיים, קוגניטיביים, חברתיים וכן הלאה.

• במה שונה שיחה עם פסיכולוג משיחה עם חבר?

  
• כיצד מוצאים פסיכולוג
  מומלץ וטוב?

  
• איך יודעים מהי גישת הטיפול המתאימה לי?

  

חיזוי התנהגויות: האפשרות לתאר התנהגויות ולהבין את הגורמים להן מאפשרת פעמים רבות לחזות התנהגויות אנושיות בסיטואציות שונות. כמו כן, יכולת החיזוי מאפשרת הכללה (זהירה) בין מצבים ואוכלוסיות שונות.

שליטה ובקרה התנהגותית: היכולת לחזות התנהגות אנושית ולהבינה מאפשרת לפתח כלים וטכניקות לשליטה והכוונת ההתנהגות. כך, לדוגמא, ההבנה כי התפתחותם הרגשית של ילדים נפגעת ללא דמות מטפלת קבועה הביאה לשינוי משמעותי בטיפול בילדים יתומים, וההכרה בקונפורמיות לה נוטות קבוצות בתהליך קבלת החלטות הביאה לפיתוח אסטרטגיה בה מתערב אדם חיצוני המתייחס לצדדיה השליליים של ההחלטה.

תחומי הפסיכולוגיה השונים

פסיכולוגיה, כפי שניתן לראות, היא תחום נרחב הנוגע להיבטים רבים של ההתנהגות האנושית. בהתאם, התפתחו מספר תתי תחומים העוסקים בענפיה השונים של הפסיכולוגיה.

פסיכולוגיה קלינית

פסיכולוגיה קלינית היא אחד מענפי הפסיכולוגיה המוכרים ביותר, המתמקד בהבנת קשיים רגשיים והתנהגותיים וטיפול בהם. הענף של פסיכולוגיה קלינית מתמקד במחקר וטיפול במקרים של מצוקות נפשיות והפרעות נפשיות ובהתאם, פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה קלינית עוסקים באבחון, טיפול ומחקר הנוגעים להיבטים אלו:

אבחון: פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה קלינית עוסקים באבחון אישיותי המאפשר לזהות את מוקדי הקושי של המאובחן ולהציע לו תכנית טיפולית הרלוונטית לצרכיו. אבחון יכול להיערך באמצעות ריאיון קליני המאפשר איסוף מידע ישירות מהמטופל (ומבני משפחתו, במקרה של קטין), כאשר באמצעות הריאיון המטפל אוסף מידע על ההיסטוריה של המטופל, קשייו, יכולותיו, דפוסי התנהגותו ודפוסי יחסיו ובו זמנית- מקדיש תשומת לב למידה בה המטופל מסוגל להתבוננות פנימית, תובנה ולקיחת אחריות על התנהגותו וקשייו. אמצעי אבחוני נוסף בו פסיכולוגים העוסקים בפסיכולוגיה קלינית עושים שימוש הוא אבחון פסיכודיאגנוסטי. אבחון פסיכודיאגנוסטי כולל הערכה של האישיות על בסיס מבחנים קוגניטיביים והשלכתיים אשר מציעים תמונה אישיותיות הכוללת מידע על האינטליגנציה והיכולות הקוגניטיביות של המטופל, כמו גם על היבטים לא מודעים של חיי הנפש שלו כקונפליקטים מרכזיים, דפוסי יחסים בין אישיים ועוד.

טיפול: חלק מרכזי בעבודתם של הפסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה קלינית הוא התחום הטיפולי. פסיכולוגיה קלינית מציעה מענה לאנשים המתמודדים עם מגוון קשיים רגשיים הנמצאים על ספקטרום רחב של חומרה: החל מאנשים הסובלים מהפרעות התפתחותיות נפשיות גנטיות (אוטיזם, סכיזופרניה וכד'), דרך אנשים המתמודדים עם הפרעות רגשיות המלוות בסימפטומים פסיכיאטריים של דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה וכן הלאה, ועד לאנשים המתמודדים עם מגוון מצבי חיים נורמטיביים המלווים בקושי רגשי כמשברי חיים, קשיים בתחום הזוגי/מיני, קשיים בין אישיים, דימוי עצמי נמוך, בדידות וכן הלאה.

מחקר: חלק מהפסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה קלינית עוסקים גם בתחומי המחקר. כיום, פסיכולוגיה נחשבת למדע לכל דבר ואלפי מחקרים ברחבי העולם עוסקים בבחינה מדעית של היבטים שונים הנוגעים לתחום של פסיכולוגיה קלינית. בין היתר, מחקרים אלו מתמקדים בחקר הגורמים להתפתחותם של קשיים נפשיים, חקר יעילותם של מודלים טיפוליים, זיהוי הגורמים המנבאים את יעילות הטיפול הנפשי ועוד.

פסיכולוגיה חינוכית

פסיכולוגיה חינוכית היא ענף העוסק בהשתלבותם של ילדים במערכת החינוכית ובטיפול בקשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים הפוגעים בהשתלבות הילד במערכת. פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה חינוכית עוסקים באבחון, טיפול והדרכה אשר מכוונים לשימור ושיפור התנאים המאפשרים תפקוד תקין של התלמידים במערכת החינוכית. פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה חינוכית משתלבים בצוות החינוכי של בתי הספר והגנים ופועלים במספר היבטים:

איתור וסיוע לתלמידים עם קשיים רגשיים: פסיכולוגיה חינוכית מכוונת לאיתור תלמידים אשר קשייהם הרגשיים פוגעים ביכולתם להשתלב במערכת החינוכית מבחינה לימודית, תפקודית וחברתית. בהתאם, פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה חינוכית מבצעים תצפיות על ילדים אשר הצוות החינוכי מדווח על קשייהם, ובונים תכנית התערבות במידה ואכן נמצאים קשיים. תכנית זו עשויה לכלול הפנייה לתהליך אבחוני מעמיק, הפנייה אל טיפול פסיכולוגי, הפניית ההורים אל הדרכת הורים ובניית תכנית התערבות חינוכית-טיפולית אשר תסייע לצוות החינוכי לקדם את הילד. כך, למשל, פסיכולוג חינוכי עשוי לבנות עם הצוות החינוכי וההורים תכנית חיזוקים התנהגותיים אשר תכוון לשיפור התנהגותו של ילד מפריע, או לכוון את המחנכת לפעולה יזומה להבלטת כישוריו של הילד וחיזוק מעמדו החברתי.

הדרכת הצוותים החינוכיים: ילדים המתמודדים עם קשיים רגשיים עשויים להוות אתגר משמעותי לצוות החינוכי. בהתאם, העוסקים בתחום של פסיכולוגיה חינוכית יכולים לסייע הן בהבהרת והסברת המצבים הפסיכולוגיים העומדים מאחורי התנהגותו של הילד והן בבניית תכניות התערבות אשר יקדמו אותו בתחום החברתי, הלימודי וההתנהגותי.

הדרכת הורים: פסיכולוגים חינוכיים מסייעים בהסברת קשייו של הילד להורים, הנחייתם כיצד לסייע לו בהקשר התפקוד הבית ספרי והכוונתם לפנייה לטיפול פסיכולוגי במידת הצורך.

אבחון והשמה: פסיכולוגיה חינוכית כוללת בין היתר השתתפות בתהליכי אבחון והשמה של הילד. כך, למשל, פסיכולוג חינוכי יכול לבצע אבחון פסיכודיאגנוסטי או אבחון פסיכודידיקטי אשר יבהירו את מקור קשייו של הילד, ולקחת חלק בוועדות השמה העוסקות בבחירת מסגרת הלימוד המתאימה ביותר לילד.

התערבות במצבי משבר: פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה חינוכית אחראיים גם על סיוע בהתמודדות עם מצבי משבר המשפיעים על התלמידים. כך, למשל, פסיכולוג חינוכי ינחה את הצוות החינוכי וילווה את הילדים סביב אירועים כמחלה או מוות של ילד או של הורה, התמודדות עם חשיפה לאירועי טרור ומלחמה וכן הלאה.

השתלבות במסגרות החינוך המיוחד: חלק מהפסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה חינוכית משתלבים במסגרות החינוך המיוחד. תפקידם במסגרות אלו כולל את כל התפקידים שצוינו, אך לאלו נלווים בחלק מהמקרים גם התערבויות טיפוליות פרטניות לילדים השוהים במסגרת החינוכית-טיפולית.
יש לציין כי כיום, תהליך ההכשרה בתחום של פסיכולוגיה חינוכית כולל פעמים רבות גם התנסות בפסיכותרפיה כך שחלק ניכר מהפסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה חינוכית מציעים גם טיפולים פרטניים והדרכות הורים.

פסיכולוגיה ארגונית או פסיכולוגיה תעסוקתית

פסיכולוגיה ארגונית, או פסיכולוגיה תעסוקתית, היא ענף המתמקד בהשתלבות הפרט בארגון התעסוקתי אליו הוא משתייך ובהנעת וקידום ארגונים. פסיכולוגיה ארגונית או תעסוקתית משלבת עיסוק בהיבטים הנוגעים הן לרווחתו של הפרט כעובד והן לרמה הארגונית. פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה תעסוקתית או פסיכולוגיה ארגונית עוסקים במספר תחומים מרכזיים:

ייעוץ קריירה: פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה ארגונית או פסיכולוגיה תעסוקתית עוסקים פעמים רבות במתן ייעוץ לאנשים החווים התלבטויות, תקיעות או משברים בתחום הקריירה. במסגרת ייעוץ של פסיכולוגיה תעסוקתית הפסיכולוג מסייע למטופל לזהות ולפעול להשגת כיווני הקריירה המתאימים לו. זאת, מתוך הכרותו של הפסיכולוג הן עם שוק התעסוקה והן עם גורמים פסיכולוגים ואישיותיים המשפיעים על האפשרות להשתלב בתחומי תעסוקה מסוימים ולנהל קריירה מספקת.

מיון והשמת עובדים: ליווי תהליכי מיון והשמה הן במסגרת החברה אליה משתייך הפסיכולוג והן כחלק מהצוות המקצועי במכונים העוסקים במיון והערכת מועמדים פוטנציאליים למקומות עבודה שונים.

שיפור המבנה הארגוני: כיום ידוע לנו כי יעילותם של ארגונים מושפעת במידה רבה מהמבנה הארגוני ומניהול יחסי האנוש בחברה. בהתאם, פסיכולוגים תעסוקתיים עשויים להשתלב בחברות או לייעץ להן סביב ייעול תהליכים, זיהוי גורמים מעכבים, עידוד מוטיבציה, הדרכת מנהלים ועוד.

פעילות לקידום רווחת העובד: בחברה המערבית, מקום העבודה משמש לא רק מקור פרנסה אלא גם מסגרת חברתית ומקור לתחושות סיפוק, ערך עצמי והנאה (או להיפך). בהתאם, במסגרת התחום של פסיכולוגיה תעסוקתית הפסיכולוג המהווה חלק ממערך הארגון או החברה מסייע לצוות העובדים ולהנהלה סביב משברים, חיכוכים על רקע בין אישי, סכסוכי עובדים-הנהלה, שינויי קריירה בעלי השלכות פסיכולוגיות (קידום, יציאה לפנסיה) וכן הלאה.

פסיכולוגיה שיקומית

פסיכולוגיה שיקומית היא ענף המתמקד בליווי ומתן סיוע לקבוצות אוכלוסייה המתמודדות עם פגיעות ומגבלות שונות. פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה שיקומית עוסקים באבחון, איתור צרכים והעצמת יכולת התפקוד של המטופל בהיבטים תפקודיים, רגשיים, קוגניטיביים, חברתיים ועוד.
פסיכולוגים העוסקים בפסיכולוגיה שיקומית יכולים להציע טיפול לאנשים המתמודדים עם פגיעות על רקע גורמים שונים ומגוונים ביותר. בין האוכלוסיות אשר פסיכולוגיה שיקומית יכולה לסייע להם נכללים אנשים שתפקודם נפגע בעקבות תאונות ומחלות, בעלי מומים מולדים והפרעות נפשיות, קשישים שחלה ירידה בתפקודם, אנשים הסובלים מהפרעות תקשורת ועוד. בהתאם, פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה שיקומית יכולים לעבוד הן במסגרות פרטיות והן במסגרות ציבוריות כבתי חולים, פנימיות, מוסדות חינוך מיוחד, מרפאות והוסטלים לבריאות הנפש ועוד.
במסגרת העבודה בתחום של פסיכולוגיה שיקומית, המטפל מציג לנגד עיניו את שיפור תפקודו ועצמאותו של המטופל ופועל להרחבת יכולותיו בתחומים בהם הוא מתקשה. זאת, באמצעות טיפול פרטני, סיוע והדרכה של בני משפחתו של האדם המתמודד עם פגיעה ובאמצעות בניית תכנית טיפולית כוללנית אשר יכולה לסייע למטופל במגוון היבטי חיים. כך, למשל, פסיכולוג העוסק בתחום של פסיכולוגיה שיקומית יסייע להורים לילד שנפגע בתאונת דרכים קשה להתמודד ולעכל את המצב החדש, להבין את השלכות הפגיעה ולבנות תכנית שיקומית אשר תסייע לקידום תפקודו של הילד בכל אחד מתחומי החיים בהם הוא זקוק לסיוע.

פסיכולוגיה רפואית

פסיכולוגיה רפואית, המכונה גם פסיכולוגיה בריאותית, היא ענף המתמקד בקשר שבין בריאות ורווחה נפשית לבין מצבי בריאות וחולי. בהתאם, פסיכולוגיה רפואית עוסקת בהיבטים פסיכולוגיים הקשורים לשמירה על הבריאות הפיסית והנפשית ובהתמודדות עם פרוצדורות ומצבים רפואיים בעלי השלכות פיסיות ונפשיות. הכשרתם של פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה רפואית כוללת הכרות הן עם מצבים רפואיים וגופניים שונים והן עם השלכותיהן הנפשיות של מצבים אלו. על בסיס הכשרה זו, פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה רפואית מציעים טיפול, ייעוץ וסיוע סביב מגוון מצבים וקשיים. בחלק מהמקרים התערבויות טיפוליות אלו ניתנות במסגרות פרטיות אך במרבית המקרים פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה רפואית ישלבו בבתי חולים, מרפאות ומערכות רפואיות.

ליווי והכנה לקראת פרוצדורות רפואיות: בעת הצורך, פסיכולוגים רפואיים העובדים במסגרות של בתי חולים מכינים ומלווים חולים המתמודדים עם פרוצדורות רפואיות שונות. הליווי כולל הכנה פסיכולוגית לניתוחים, טיפולי פוריות ופרוצדורות רפואיות נוספות וליווי פסיכולוגי של המטופל בשלבי ההחלמה וההתאוששות.
סיוע בהתמודדות המשפחתית: אבחון וטיפול בבעיה רפואית משמעותית משפיעה לא רק על האדם הסובל ממנה אלא גם על בני משפחתו. בהתאם, פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה רפואית במסגרת בתי חולים מלווים משפחות בתהליכים המורכבים של האבחון, קבלת תוצאות האבחון והכניסה לטיפול הרפואי. בשלבים שונים אלו התערבות הפסיכולוג מסייעת לבני המשפחה בהתמודדות הראשונית שעשויה להיות קשה ומשברית ומכוונת את בני המשפחה כיצד לסייע לבן המשפחה החולה.
סיוע בהתמודדות עם מחלות כרוניות: פסיכולוגים רפואיים מלווים ומסייעים למטופלים הסובלים ממחלות כרוניות המצריכות ניהול קבוע. במסגרת זו, המטפל מסייע בהתמודדות הפסיכולוגית ובתהליכי ההשלמה עם המחלה, בקשיים הרגשיים הנלווים לקשיי ניהולה ובהתמודדות עם השלכותיה האישיות והמשפחתיות.

פסיכולוגיה התפתחותית

פסיכולוגיה התפתחותית היא ענף העוסק בחקר ההתפתחות מילדות לבגרות והגורמים המשפיעים עליה, ובליווי ויעוץ בהתמודדות עם ליקויים וקשיים התפתחותיים. פסיכולוגים המתמחים בתחום של פסיכולוגיה התפתחותית עוסקים במספר תחומים מרכזיים:

אבחון בעיות התפתחותיות: פסיכולוגים התפתחותיים מתמחים באבחון הפרעות המופיעות בינקות ובילדות המוקדמת שביניהן הפרעות התפתחותיות מולדות (למשל, אוטיזם ופיגור), הפרעות האכלה מוקדמות, הפרעות התקשרות וכן הלאה. על בסיס ממצאי האבחון, הפסיכולוג ההתפתחותי יציע תכנית טיפולית המתאימה לקשיי הילד ולצרכיו.

ייעוץ לגיל הרך: פסיכולוגים העוסקים בתחום של פסיכולוגיה התפתחותית מציעים ייעוץ וטיפול הן סביב קשיים והתלבטויות נורמטיביים איתם הורים מתמודדים (למשל, בעיות שינה של תינוקות וקשיי התנהגות בגיל הרך), והן סביב קשיים בקשר ההורה-ילד אשר גורמים למצוקה ו/או פגיעה בהתפתחותו של הילד (למשל, קושי בקשר האם-ילד הגורם לבעיות אכילה ושינה).

מחקר בתחום ההתפתחותי: ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של תינוקות, והאופן בו גורמים שונים משפיעים עליה ומעצבים אותה (לטוב ולרע) היא אחד הנושאים ה"חמים" ביותר בפסיכולוגיה העכשווית. פסיכולוגים העוסקים במחקר בתחום של פסיכולוגיה התפתחותית חוקרים את היבטי ההתפתחות השונים לאורך החיים ובפרט בילדות המוקדמת, ובוחנים כיצד ניתן ליישם את ממצאי המחקר לחיי היום יום.

פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית היא אחת מענפי המחקר של תחום הפסיכולוגיה. פסיכולוגיה מחקרית ממוקד בהבנת הקשר בין הפרט לסביבתו, תוך דגש על תהליכים המתרחשים אצל הפרט עצמו ובקרב קבוצות. בהתאם, מחקר בתחום של פסיכולוגיה חברתית במגוון נושאים שביניהם:
התנהגות בקבוצה, והאופן בו הפרט מושפע מהקבוצה החברתית בה הוא נמצא: לדוגמה, פסיכולוגיה חברתית עוסקת בהקשר זה בנושאים כסטיגמות, אפליה, לחץ חברתי, קבלת החלטות בקבוצה וכן הלאה.
קשרים בין אישיים: קשרים בין אישיים הם חלק מהותי במחקר בתחום של פסיכולוגיה חברתית ובהתאם, פסיכולוגיה חברתית מתמקדת בין היתר בחקר הגורמים להתאהבות ומשיכה רומנטית, סלידה חברתית וכן הלאה.
הטיות קוגניטיביות חברתיות: פסיכולוגיה חברתית נושקת במקרים מסוימים לתחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית ובהתאם, מחקרי פסיכולוגיה חברתית עוסקים בין היתר באופן בו תהליכים חברתיים וקבוצתיים משפיעים על היבטים קוגניטיביים הנוגעים לאופן בו האדם תופס ומפרש את המציאות.

פסיכולוגיה קוגניטיבית

פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף פסיכולוגיה מחקרי אשר עוסק בחקר תהליכים קוגניטיביים כזיכרון, תפיסה, קשב, זיכרון, תהליכי למידה, אינטליגנציה, פתרון בעיות וכן הלאה. מחקר בתחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית נושק במקרים רבים לענפי פסיכולוגיה אחרים. כך, למשל, חקר תהליכי תפיסה וזיכרון של תינוקות והאופן בו תהליכים אלו מתפתחים נוגע הן לתחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית והן לתחום של פסיכולוגיה התפתחותית. בדומה, סוגיות המעסיקות את החוקרים בתחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית, אשר נוגעים לתהליכי קבלת החלטות, קשורים פעמים רבות לא רק לקוגניציה אלא גם לתהליכים חברתיים-קבוצתיים ולהיבטים רגשיים. כלומר, על אף שהתחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית נחשב לתחום מחקרי, הוא נושק להיבטים פסיכולוגיים רגשיים ובין אישיים רבים.

פסיכולוגיה ויישומיה בחיי היום יום

פסיכולוגיה, אם כן, היא תחום נרחב ומקיף אשר כולל הן עבודת מחקר ופיתוח והן התערבויות טיפוליות-ייעוציות.
התחום המחקרי מציע בחינה אמפירית ושיטתית של ההתנהגות האנושית, אשר מרחיבה את הבנתה ואת האופנים בהם ניתן להשפיע עליה. שיטות המחקר מבוססות על עריכת תצפיות או על עריכת ניסויים מבוקרים הבוחנים מגוון נושאים כתהליכים קוגניטיביים, יעילותן של שיטות טיפול שונות, קשר בין מצבי חיים שונים (למשל, האם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ישתמשו בהתבגרותם בסמים יותר מנערים ללא ההפרעה?) ועוד.
ההיבט היישומי של הפסיכולוגיה מתייחס להתערבויות טיפוליות-ייעוציות בהתאם לענף הספיציפי בו מדובר- יעוץ ארגוני, טיפול פסיכולוגי נפשי, הדרכת הורים וכן הלאה. בתחום זה קיימות מגוון גישות מרכזיות ועשרות טכניקות ושיטות טיפול ספיציפיות, אשר נובעות מהבסיס התיאורטי של הגישה בה עובד המטפל. כך, למשל, מטפל העובד בגישה הקוגניטיבית יציע טיפול ממוקד המשלב טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות בעוד שמטפל העובד על פי הגישה הדינאמית או האקזיסטנציאליסטית יציע חקירת עומק של הקונפליקטים והקשיים מפרספקטיבות שונות. בעבר התקיימה הפרדה חדה בין הגישות התיאורטיות אך כיום נפוצה יותר גישה אקלקטית המשלבת כלים מאסכולות שונות.

לימודי פסיכולוגיה בישראל

פסיכולוגיה היא תחום לימוד נפוץ ומוערך בישראל. לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון ניתנים באוניברסיטאות ובמרבית המכללות, וכוללים מגוון קורסים אשר מציעים מגוון קורסי מבוא בסיסיים בתחומי הפסיכולוגיה השונים. בין נושאי החובה הנלמדים במסגרת התואר הראשון בפסיכולוגיה נכללת פסיכולוגיה פיסיולוגית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של תהליכי למידה ותפיסה, פסיכולוגיה אבנורמלית ועוד. כמו כן, מוצעים מגוון קורסי בחירה העוסקים בנושאים ספציפיים.
סטודנטים הבוחרים להמשיך ללימודי פסיכולוגיה מתקדמים בוחרים באחד מתחומי ההתמחות הספציפיים - פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה רפואית, פסיכולוגיה חברתית או פסיכולוגיה מחקרית. לימודי תואר שני בתחומים אלו ניתנים במסגרת האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות. תנאי הקבלה לכל אחת מהמגמות שונים, אך באופן כללי הקבלה אליהן נחשבת לקשה ותחרותית ביותר. כך, למשל, קבלה ללימודי פסיכולוגיה קלינית דורשים ציונים גבוהים, עמידה בדרישות הסף של מבחן המתא"ם, הגשת הצעת מחקר, המלצות מהתחום הטיפולי והמחקרי, כתיבת קורות חיים אישיים ועמידה בראיונות אישיותיים.

היכנסו לקבלת מידע אודות פנקס הפסיכולוגים