14.03.12
רונית כהן זמורה - מדריכת הורים
להיות הורה לילד בעל הפרעות קשב וריכוז זו משימה לא קלה. הפרעה זו משפיעה על היבטי חיים רבים מעבר לתחום הלימודי, והתנהגותם של ילדים הסובלים מבעיית קשב וריכוז מקשה לא פעם לא רק עליהם עצמם אלא גם על משפחתם. ההתמודדות והטיפול עשויים להיות מתסכלים ויקרים ומצריכים השקעת משאבי זמן וכסף, פנייה לגורמים טיפוליים שונים והשגחה רבה.
הפרעות קשב וריכוז - לא רק בבית הספר
ילד בעל בעיית קשב וריכוז נוטה לבטא שורה של התנהגויות אשר הופכות את גידולו למאתגר ותובעני, ומשפיעות על המשפחה בה הוא חי. עובדה זו מסבירה מדוע ההתמקדות בפן הלימודי לבדו מועדת לכישלון ובדרך כלל אינה מחוללת שינוי משמעותי בהישגיו של הילד. דוגמאות להתנהגויות כאלה:
• לעיתים קרובות אינו מציית להוראות, ואינו מקשיב.
• אינו מאורגן ומוסח בקלות.
• מתקשה בתכנון זמן. לא מסוגל לתכנן קדימה.
• מתחיל משימות אך שוכח לסיימן.
• לא מסודר ומשאיר אחריו בלגן.
• קוטע דברי אחרים, דורש תשומת לב בזמנים לא מתאימים.
• מדבר לפני שהוא חושב, לעיתים אומר דברים מביכים.
• מתקשה ללכת לישון.
• נוטה להתנהגויות מסוכנות.
על ההורה לדעת כי אל לו להיות חסר אונים מול התנהגויות אלו, וכי יש בידיו יכולת שליטה על גורמים רבים שבכוחם להשפיע לטובה על הסימפטומים ולמתן אותם. הוא יכול לשמש עמוד שדרה לילד ולכן עליו לנקוט בגישה חיובית, להשתמש בשכל הישר, ולהגיב רק כאשר הוא רגוע וממוקד, ולא באופן אימפולסיבי. תגובה כזו מהווה דוגמא אישית לילד ודרכה יש להורה סיכוי גדול יותר להתחבר אליו ולעזור לו. על ההורה להפנים שהילד אינו עושה דברים בכוונה תחילה, אלא שהתנהגותו קשורה להפרעת הקשב, ונובעת מהדרך השונה בה הוא מעבד מידע רגשי ושכלי. כפי שלא נאשים אדם קצר ראיה על כך שאינו רואה, אין זה הוגן להאשים את הילד בהתנהגויות הנובעות מההפרעה שלו.
הפרעות קשב וריכוז - טיפים להורים
להלן מספר טיפים שיספקו לנו כהורים כלים נכונים להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים במטרה להביא אותם לכדי חיים פרודוקטיביים:
• אמץ גישה חיובית: התעלם מהפרעות קטנות, והמנע מלדרוש מילדך ביצועים מושלמים. כך, למשל, אם סיים 2/3 משעורי הבית עדיף לשבח ולהלל אותו מליצור ציפיות לא ריאליות.
• יצירת תקנון ודבקות בו: לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז יש סיכוי גדול יותר לסיים משימות כאשר סדר ההתרחשויות ידוע להם. לכן עלינו כהורים ליצור מבנה קבוע של סדר יום והתנהלות, כך שהילד יודע למה לצפות. חשוב ביותר ליצור שגרה ולהגדיר זמן ומקום לכל דבר, וליצור טקסים קבועים ופשוטים לכל פעולה. יחד עם זאת יש להתאים את המשימות ליכולות של הילד ולעזור לו לבנות לוח זמנים. אפשר לתלות את רשימת הכללים במקום בו יבלוט לעיני הילד כאשר הוא מבצע את הפעולות (לדוגמא, שלט עם כללים לסידור התיק יש להניח בסמוך למקום בו נמצאים חומרי הלימוד). בנוסף, חשוב להשאיר את הילד עסוק מבלי להעמיס עליו יותר מידי. יצירת זמן המתנה בין פעולה לפעולה יכולה ליצור מצב של "ואקום" המוביל לתוהו ובוהו.
• מתן תגמולים: ילדים הסובלים מבעיית קשב וריכוז מגיבים היטב לתגמולים. כדאי לבחור בתגמולים של דברי עידוד ושבח, ולא בתגמולים חומריים. התגמולים צריכים להשתנות בתדירות גבוהה עקב הנטייה להשתעמם במהירות. ניתן ליצור טבלאות ומדבקות בהן מצויינות התנהגויות חיוביות ולשים אותם במקום בולט. התגמולים צריכים להיות מידיים, ולא הבטחה על תגמול בעתיד.
כאשר הילד אינו מתנהג כשורה, כדאי לשאול כיצד יכול היה להתנהג אחרת ולהתאמן על כך באמצעות משחקי תפקידים.
ההתמדה בגישה זאת כחלק משגרה יום יומית יכולה להיות מתישה. התנהגויות הילד עשויות לעורר בהורה חרדה, דאגה, והתפרצות, וכן הוא עלול להיתקל בקושי לקבל את הילד. על כתפיו של ההורה מוטלת האחריות לשלוט בתגובותיו, ולהגיב בחמלה ובעקביות.
• עידוד תנועה: לילדים בעל הפרעת קשב וריכוז אנרגיה רבה שעליהם לשחרר, ובהתאם - פעילות ספורטיבית ופיזית עשויה לעזור להם לפרוק את האנרגיה בצורה נכונה. פעילות גופנית מעלה באופן מידי את רמת הדופאמין והסרוטונין במוח ויש בה כדי להעלות את רמת הריכוז, לתרום למצב רוח מרומם, לשפר את המוטיבציה ולאפשר שינה טובה יותר. כמו כן, נתן לבצע פעילויות כמו הליכה ובילוי בחיק הטבע.
• תזונה נכונה: אופן האכילה וסוג התזונה הם בעלי השפעה על חומרת הסימפטומים. כדאי לדאוג שהילד יאכל ארוחות קטנות (כל 3 שעות) שבהן ישולבו פחמימות וחלבונים, כאשר בין מרכיבי המזון יש לכלול מגנזיום, אומגה 3 וחומצות. יש להימנע מאכילת מזון מהיר ושתיית קופאין (המצוי במשקאות כמו קפה וקולה).
• הקניית הרגלי שינה: שינה טובה יכולה לעזור לילד עם בעיית קשב וריכוז להעלאת רמת הריכוז. לילדים אלו לעיתים קשה להירדם בשל גריית יתר, הם נוטים להתהפך על משכבם במהלך הלילה ועל כן מתקשים להתעורר בבוקר. משום כך יש לעזור להם על ידי הגבלת שעות הנמנום ביום, והימנעות מקופאין במהלך היום. יש להקפיד על הרגלי שינה קבועים, שבאים לידי ביטוי בשעת שינה ויקיצה קבועה. לפני השינה כדאי ליצור בבית אוירה שקטה ורגועה, בין השאר על ידי הימנעות מצפייה בטלוויזיה או משחקי מחשב. כמו כן, כדאי לדעת כי היחשפות לשמש ושהייה בבית מואר בשעות היום תורמים להפחתת הפרעת השינה על ידי ייצור מוגבר של הורמון מלטונין, האחראי למחזור השינה והעירות.
הפרעות קשב וריכוז - הערות מסכמות
תרופות מרשם הניתנות במסגרות ייעוץ פסיכיאטרי יכולות להיות מועילות מאוד בטיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אך הן אינן פותרות את כל הבעיות. ביכולתן לשפר את הקשב והריכוז, אולם הן מסייעות במעט מאוד לסימפטומים האחרים, כמו חוסר ארגון, ניהול זמן כושל, שכחה ו"סחבת". לכן, טיפול אמיתי עבור הפרעות קשב וריכוז מתמקד בילד ומתחיל בבית. על פי גישה זו, ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר עבור הילד, וביכולתם לתרום לרווחתו הרגשית, החברתית והלימודית. במחקר שערכתי בבתי ספר תיכוניים בו נבדקו 100 תלמידים בעלי חולשה בתחום הקשב והריכוז הנמצאים במסגרות לימודיות שונות (בתי ספר מקיפים, מקצועיים ומסגרות קידום נוער) נבדקו מהם הגורמים המשפיעים ביותר על יכולתו של הילד לצלוח את המסגרת הבית ספרית. תוצאות המחקר מצביעות על כך כי ההורים הם הגורם המשפיע ביותר להתמודדות מוצלחת של הילד בעל בעיית קשב וריכוז בלימודים.
טיפול בילד בעל בעיית קשב וריכוז הינו מורכב ומצריך, מלבד הטיפול התרופתי, ליווי משפחתי לצד הדרכת הורים להכוונה בהתמודדות עם המטלות המשפחתיות.
בבית בו גדל ילד שאין לו בעיית קשב וריכוז יכולים ההורים לנקוט בגישות שונות והילד לומד להגיב באופן שונה לכל אחד מהם. אולם במקרה של ילד הסובל מבעיית קשב וריכוז, מחלוקת בין ההורים לגבי דרך ההתנהלות עם הילד, יכולה להביא את הילד לכדי בלבול, עד כדי שיבוש בתפקוד המשפחתי, ביחסי הורים - ילדים ובזוגיות (2001Johnston, ).
חלק לא פחות משמעותי בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז של אחד הילדים היא ההתמודדות עם האחים שאינם סובלים מההפרעה. לעיתים קרובות האחים במשפחות אלו מקבלים פחות תשומת לב והצלחותיהם נתפסות כמובנות מאליהן. הם נדרשים לגלות אחריות גדולה יותר כלפי משק הבית ולעיתים מטילים עליהם תפקידי עזרה רבים, מאחר ואי אפשר לסמוך על הילד בעל בעיית הקשב והריכוז. מחקרים הראו כי אחים רבים מרגישים קורבן למעשים תוקפניים של האח וחשים כי ההורים מצפים מהם לדאוג ולהגן על הילד הלקוי. כתוצאה מכך הם מדווחים על חרדה, דאגה ועצב רב (1999Kendall, ) ואף חשים קנאה וטינה כלפי האח בעל בעיית הקשב והריכוז. אנו כהורים צריכים להיות ערים לצרכיהם של הילדים האחרים במשפחה, לדאוג לרווחתם הפיזית והנפשית ולא ליצור עליהם עומס כדי לא לפגוע בהם וכן ביחסיהם עם האח הסובל.
לסיכום, טיפול מתאים בילד מתחיל בבית, כשאנו ההורים מספקים לו את הכלים לבריאות נפשית ופיזית: יש לנו השפעה מכרעת על מיתון הסימפטומים ומיצוי הפוטנציאל של הילד להצלחה.
כמו כן, אל לנו לשכוח כי חיים עם ילד בעל בעיית קשב וריכוז צופנים בחובם גם רגעי שמחה וקסם. לילדים אלו תפיסה מהירה של מצוקת הזולת ורגישות לסבל של אחרים. הם נוטים להיות סקרנים, יצירתיים ובעלי כושר המצאה. יתרונותיהם אלו (בדומה לחסרונותיהם) נובעים מדרכם השונה לעבד מידע רגשי ואינטלקטואלי לעומת ילדים רגילים. אם אנו כהורים נדע לנווט אותם נכון, ולהבליט את נקודות החוזק והייחודיות שלהם, אזי יגדלו לבוגרים בריאים ופוריים.
היכנסו לקריאה נוספת אודות הפרעת קשב וריכוז
על המטפלת - רונית כהן זמורה
רונית כהן זמורה, מאבחנת דידקטית, מדריכת הורים ומטפלת זוגית ומשפחתית.
ליצירת קשר - 052-2303707
ביבליוגרפיה
Johnston, C., & Mash, E. J. (2001). Families of children with attention-deficit/hyperactivity disorder: Review and recommendations for future research. Clinical child and family psychology review, 4(3), 183-207.
Kendall, J. (1999). Sibling accounts of attention deficit hyperactivity disorder (ADHD). Family process, 38(1), 117-136.
