זוגיות בחג: טיפים לחגים זוגיים שמחים יותר

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

למה שוב עושים את החג דווקא אצלה? איך הוא לא נוקף אצבע כשאני כבר יומיים לא יוצאת מהמטבח? ולמה אין קייטנות לילדים גם בסוכות?!

תקופת החגים היא הזדמנות לשמחה וקרבה בין בני זוג אך גם מקור פוטנציאלי למתחים וקונפליקטים. גם זוגות אשר בדרך כלל מיטיבים להתמודד עם שינויים בשגרה ונהנים מה'ביחד' האינטנסיבי עשויים להתקל בקונפליקטים, ויכוחים ומתיחות לפני ובמהלך החג.

ד"ר ענת הרמתי, פסיכותרפיסטית בגישה ממוקדת וקצרת מועד, מטפלת משפחתית וזוגית ומאמנת, מציעה דרכים להתמודדות עם מתחים וקונפליקטים בתקופת החגים.

אז איפה עושים את החג השנה?

נירה ומשה נשואים 11 שנה + 3 ילדים קטנים, שותפים ומנהלים ביחד בהצלחה רבה עסק משפחתי. לנירה משפחה קטנה, חמה ומגובשת ואילו משה הוא בן למשפחה גדולה אך מסוכסכת, שלמרות המתחים מנסה לחגוג את החגים בבית האם האלמנה. נירה לא מרגישה בנוח משפחתו של משה, וגם לא חווה את שמחת החג ותחושת הביחד שקיימת אצל הוריה. בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה ולפני כל חג יש דיון מתוח סביב השאלה היכן לעשות את החג. בפעם האחרונה, לפני שפנו לטיפול, נירה לקחה שניים מהילדים לבית הוריה ומשה הלך למשפחתו עם הילד השלישי.

הפתרון של נירה ומשה אינו שכיח אבל אי הסכמה סביב השאלה 'איפה עושים את החג' מתעוררת פעמים רבות ועלולה להעכיר את האווירה ולגרום לאחד מבני הזוג לחוש שההחלטה נכפתה עליו.

מה עושים? פתרון מרכזי הוא הגעה להסכמה מראש לגבי הסדר קבוע המחלק את החגים בין משפחות בני הזוג. עם זאת, כדאי גם לחשוב על פתרונות גמישים ויצירתיים כהזמנת המשפחה הקטנה של בן הזוג לחגוג עם המשפחה הגדולה יותר, או חריגה משגרת החג לטובת חגיגה במקום שונה ובאווירה אחרת.

כאשר לא מצליחים להגיע להסכמה, כדאי לנהל דיאלוג אשר יאפשר לבדוק מהו הצורך של כל אחד מבני הזוג ומדוע כל כך קשה להתפשר. השאלה "למה בעצם זה כל כך חשוב לך?" והבנת הצורך העומד מאחורי ההתעקשות מאפשרים לרכך את הקונפליקט ולחשוב על פתרונות אשר יענו על הצרכים. כך, למשל, אם ההתעקשות נובעת מתחושה שהנכדים מרוחקים מהסב והסבתא, אפשר להמיר את ארוחת החג איתם בטיול משותף וכן הלאה.

'למה הכל נופל עלי'? למה הכל 'אני' ?

דילמת ה'לאן הולכים בחג' עשויה להיחסך מזוגות המארחים בביתם, אך גם פתרון זה עשוי להביא למתיחות: אירוח הוא משימה הדורשת השקעה ודאגה לפרטים רבים ועשויה לעורר תחושות של ניצול, עייפות ותסכול. כאשר תחושות אלו מציפות קונפליקטים רדומים נוספים ("לבוא לחג היא יודעת, אבל לשמור על הנכדים אין לה זמן...") עשויים כעסים רבים להיות מופנים לבן הזוג שמשפחתו מתארחת או לזה שמעורב פחות בבישול ובהכנות. לכן, מומלץ לדאוג מראש לחלוקת תפקידים ולשתף בהכנות את בן הזוג, ילדים בוגרים ובמידת הצורך גם את האורחים.

'אבל למה לפני כולם?!'

ארוחות החג מפגישות את בני הזוג זה עם מסורות ומנהגי משפחתו של זה. מסורות משפחתיות כישיבה ארוכה בצותא לאחר הארוחה או השתתפות בברכות וטקסים דתיים עשויים לעורר אי נוחות אצל בן/בת הזוג המתארחים, וחשוב למצא את האיזון: לתת מרחב לבן/בת הזוג המביא איתו ערכים שונים והתייחסות אחרת לטקסים משפחתיים ולטקסים דתיים באופן שלא יפגע בו או במשפחתו, אך לא לכפות או 'לדחוק לפינה' את בן הזוג. חוסר כבוד למסורת המשפחתית או אי נוחות רבה סביבה עלולות לעורר ויכוח לאחר הארוחה במקרה הרע או בפני כל בני המשפחה במקרה הרע יותר.

עברנו את הארוחה- עכשיו מה עושים עם הילדים?

מה נעשה עם הילדים? לאן ניסע? שאלות אלו משקפות במקרים רבים קושי בקבלת ההחלטה לגבי אופן הבילוי, ולאו דווקא קושי בבילוי המשותף. כאשר כל אחד מבני הזוג מתעקש על סוג בילוי מסוים, פעמים רבות התוצאה היא היעדר החלטה וויתור על הבילוי. לכן, כאשר מעוניינים בבילוי מחוץ לבית כדאי לתכנן מראש את הבילוי ולקבוע עם חברים. אפשר גם להחליט שרק אחד מבן הזוג מבלה עם הילדים בזמן שהשני נהנה ממנוחה ופנאי לעיסוקיו האישיים- כדאי להפרד מהפרדיגמה ש'משפחה טובה ונורמלית' מבלה בחג ביחד כל הזמן. עם זאת, כמובן, חשוב שהעומס והאחריות לא יפלו רק על אחד מבני הזוג.

על מחברת המאמר-ד"ר ענת הרמתי

ד"ר ענת הרמתי ,פסיכותרפיסטית בגישה ממוקדת וקצרת מועד , מטפלת משפחתית וזוגית ומאמנת. עובדת עם זוגות בכל שלבי הקשר הזוגי בקליניקה פרטית בתל אביב. לפרטים נוספים

תחומי מומחיות:
טיפול זוגי