בחברה המערבית הפך השילוב בין אמהות לקריירה כמעט לשם נרדף לרגשות אשמה. הנסיון לתמרן בין אמהות מסורה לפיתוח קריירה מעמיד בפני נשים רבות אין ספור דילמות יומיומיות אך מהותיות: עד כמה להאריך את חופשת הלידה? האם לוותר על משרה נחשקת כדי לבלות יותר שעות עם הילדים? עד כמה לגיטימי לדרוש מבן הזוג השתתפות מלאה בגידול הילדים וניהול משק הבית? המאמנת מיכל דן מסבירה על מקור הקושי בשילוב בין קריירה לאמהות ועל דרכי התמודדות עמו, באופן עצמאי ובאמצעות אימון אישי.
קריירה, אמהות, אשמה ומה שביניהם
במשך אלפי נשים נחשב שוק העבודה לשטח גברי בלבד: נשים הופקדו על ניהול משק הבית וגידול הילדים, ופרנסת המשפחה היתה אחריותו הבלעדית של הגבר. כניסתן של נשים לשוק העבודה בחברה המערבית נבעה תחילה מכורח כלכלי והתרחבות התעשייה, ולאחר מכן ממאבקה העיקש של התנועה הפמיניסטית אשר דגלה בשוויון הזדמנויות והגדלת טווח אפשרויות הבחירה לנשים. באופן טבעי, עם הזמן החלו נשים רבות לפתח קריירות מצליחות, וכיום מרבית הנשים שואפות- בדומה לגברים- לקריירה מספקת ומתגמלת. למרות שינוי משמעותי זה במעמדן התעסוקתי של נשים, הציפייה להתמסרות מלאה לגידול הילדים לא פחתה. באופן אירוני, נשים אמנם זכו בחופש תעסוקתי רחב יותר אך גם בדרישה לניהול "משרה מלאה" כפולה: גם כאם וגם כאשת קריירה. דרישה כפולה זו מודגשת שוב ושוב באמצעות מסרים חברתיים: "בשעה כזאת את חוזרת הביתה?!", "נסיעת עבודה כשהוא כזה פצפון?".
מלבד למסרים החברתיים-תרבותיים, מדגישה מיכל דן את השפעתה של ההיסטוריה האישית על יצירת רגשות האשמה: "נשים רבות מונעות על ידי רגשות אשם אשר מקורם בעבר, כאשר רגשות אלו משפיעים על קבלת ההחלטות, דפוס ההתנהלות והחוויה הפנימית סביב השילוב בין אמהות לקריירה. פעמים רבות מתקבלת כבר בילדות ההחלטה 'לא להיות כמו אמא שלי' ובבגרות עלולה החלטה זו להיות מיושמת באופן קיצוני. לדוגמא, אנו רואים אמהות אשר חווית הילדות של הגעגוע והיעדר תשומת הלב מאם קרייריסטית מביאה אותן לויתור מוחלט על קריירה ונסיון תמידי לרצות את הילדים. מימוש השאיפה לאמהות 'מושלמת' עלולה להביא לתסכול, חוסר סיפוק ומרירות ('לא עשיתי עם עצמי כלום בחיים') אך קושי במימושו עלול להביא לכאב, אשמה ותסכול ('בסוף אני בדיוק כמו אמא שלי')".
אמהות וקריירה ללא רגשות אשמה- משימה (בלתי) אפשרית?
"באופן טבעי", אומרת מיכל דן, "אנו שואפות לאושר בשני המישורים- גם כאמהות וגם כנשות קריירה. בתהליך קבלת ההחלטות מרביתנו מתבוננות במערכת היתרונות והחסרונות: עלייה משמעותית במשכורת מול האפשורת להוציא את הילד מהגן בשעה מוקדמת; תחושת סיפוק והגשמה עצמית במקצוע מול אשמה סביב מיעוט זמן איכות עם הילדים. למערכת שיקולים זו מתווספים שיקולים חיצונים נסיבתיים (שיקולים כלכליים, מידת התמיכה מהמשפחה) וכך, במקרים רבים, מתקבלת החלטה אשר האישה עצמה אינה שלמה איתה".
את תהליך האימון מתארת דן כתהליך המאפשר בחירה חופשית יותר, אשר ממוקדת באישה עצמה ולא בנסיבות החיצוניות. עריכת בחירה באופן זה, לדבריה, מגבירה את הנכונות לקבל את היתרונות והחסרונות המלווים כל בחירה, ולהשלים עמה ללא מרירות ואשמה.
"העבודה האימונית", מתארת דן, "מתחילה בזיהוי החלטות, בחירות ודפוסים הנובעים מאירועי העבר ומביאים לאשמה או צמצום אפשרויות הבחירה. במקביל, מאתרים ומאתגרים אמונות ותפיסות אוטומטיות אשר יוצרים אשמה וקשיים כ'אמא טובה אוכלת צהריים עם הילדים שלה'; 'לבשל ולנקות זה לא התפקיד של הבעל'. במסגרת האימון, ניתן לפרק תפיסות אלו ולבחון אלטרנטיבות חלופיות. לדוגמא, אישה אשר מתלבטת לגבי קבלת משרה אשר תצמצם את שעות הפנאי עם ילדיה עשויה לגלות בתהליך האימוני כי זמן פנאי אינו בהכרח זמן איכות עם הילד. בהתאם, תוכל אותה אישה לבחור לקבל את המשרה אך לדאוג שהזמן בו היא בבית יהווה זמן איכות אמיתי עם הילדים, ולא זמן לסידורים, טלפונים וכן הלאה".
תהליך האימון אותו מתארת דן אינו מסתכם בקבלת החלטה שלמה ומגובשת יותר, אלא מלווה את המאומנת בתהליך מימושה של ההחלטה באופן שלם ונקי מרגשות אשם. "בתחום השילוב בין אמהות לקריירה", אומרת דן, "מומלץ לפנות לאימון כאשר רגשות האשמה יוצרים מצוקה או מונעים התקדמות בקריירה או הבאת ילדים מתוך חשש מחוסר יכולת להעניק להם טיפול הולם. אחרי השלב הראשוני בו מתקבלת החלטה איתה האישה מרגישה שלמה, נבנה באימון חזון המתייחס לאופן בו רואה האישה את השילוב בין אמהות לקריירה. בהתאם לחזון זה, נבנים צעדים פרקטיים אשר יקדמו את הגשמת החזון האישי וייצרו מחוייבות של המאומנת לתהליך. צעדים אלו עשויים להיות קשורים בתחום התעסוקתי ו/או הבין אישי. בתחום הקריירה, המאמן מלווה ומכוון לצעדים לפתיחת עסק עצמאי, התארגנות להרחבת שעות העבודה, שילוב הכשרה מקצועית אשר תאפשר קידום בעתיד וכן הלאה. בתחום הבין אישי, מסייע האימון בהתמודדות עם היעדר תמיכה וחיכוכים הנוגעים לשילוב הקריירה בתפקיד ההורי, ובייעול הדיאלוג עם הילדים באופן שיפחית את חווית האשמה הפנימית ואת הלחץ שעשויים להפעיל הילדים. כך, לדוגמא, כולל האימון הנחיה לניהול "שיחות רתימה" של בן הזוג לבניית הקריירה ולעזרה משמעותית יותר בטיפול בילדים ובמשק הבית, והנחיה כיצד להסביר לילד, בהתאם לגילו, את בחירות הקריירה המשפיעות גם על חייו (מדוע סבתא תקח אותו מהגן פעמיים בשבוע, למשל).
"בשורה התחתונה", מסכמת דן, "תהליך האימון האישי בתחום השילוב בין אמהות לקריירה אינו פשוט ודורש עשייה ומחוייבות רבה לתהליך. המאומנת מקבלת 'שיעורי בית' הכוללים עמידה במשימות בתחום התעסוקתי, תרגול של העברת מסר אסרטיבי סביב בחירות אישיות וכן הלאה. כאשר המאומנת מחוייבת לתהליך, תוך זמן קצר ניתן לראות שינוי גם בחוויה הפנימית וגם באפשרות לתמרן באופן יעיל יותר בין שתי המשימות המשמעותיות כל כך לתחושת הסיפוק והאושר האישי".
מיכל דן היא מאמנת אישית המתמחה באימון אישי, זוגי ומשפחתי, ייעוץ להורים ואימונים הנוגעים לתחום הקריירה: אימון עסקי, ייעוץ קריירה והכנה לראיונות עבודה.
ליצירת קשר: 052-8025973 או http://www.eliady.co.il/
לקריאה נוספת:
