פורום חרדה ודיכאון
פורום "הפרעות חרדה ודיכאון" מיועד לאנשים המבקשים יעוץ והכוונה בתחומים אלה. הפורום יעסוק בהפרעות חרדה כגון התקפי פאניקה, חרדה כללית, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) והפרעות פוסט טראומה (PTSD), כמו גם במצבי דיכאון למיניהם מהזווית של טיפול פסיכולוגי על גישותיו השונות. שאלות נוספות בהן נעסוק הן מה הם סימני האזהרה, למי ניתן לפנות לאבחון וטיפול, מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום ועוד. זאת, תוך דגש על גישת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית- גישת הטיפול הנפוצה להתמודדות עם דיכאון וחרדה, המעודדת את ההבנה והשינוי של יחסי הגומלין בין דפוסי החשיבה והאמונות לבין המצב הרגשי, ומציעה כלי התמודדות המאפשרים שינוי במעגלי החרדה והדיכאון. צוות המטפלים ישמח לענות על שאלותיכם ובמידת הצורך להפנות להמשך טיפול. הפורום לא יעסוק בייעוץ תרופתי, אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
על מנהלת הפורום אורית ברטל היא פסיכותרפיסטית (Msc) קוגניטיבית התנהגותית, מנחת קבוצות ומדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר. בעלת ניסיון רב בטיפול בחרדה, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעות אכילה, בעיות ומשברים זוגיים וילדים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות. ליצירת קשר- http://oritbartal.co.il/ או 054-4877900
| |
נושא |
 |
נכתב ע"י ליטל ב - 13.05.12, 22:18
רוצה למות
[color=black][/coלא מצליחה להרים את עצמי נפשית.מה יהיה איתי ואם אני יתחתן בכלל.
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 14.05.12, 11:33
תגובה: רוצה למות
ליטל שלום, אנשים רבים שרצו למות חיים היום בקרבנו באושר. הם הצליחו להבין על עצמם, על העולם סביבם, דבר או שניים שלא ידעו קודם. זה שינה להם את כל ההסתכלות על חייהם. אי שם, בעתיד שלך רשום הדבר שאת עוד תלמדי על עצמך, אם רק תרצי, שישנה לך את זוית הראיה העצובה שלך. חשבי על דבר טוב אחד שבגללו כדאי לקום בבקר, גם אם זה משהו קטן מאד, מחשבה, חיוך של מישהו, שיר שמתנגן אצל השכנים. בדקי עם עצמך אם מעניין אותך ללמוד למה כדאי לך לחיות, והיעזרי בחבר טוב, בבן משפחה או באיש/ת מקצוע כמורה דרך. ספרי לי מה הדבר הראשון שלמדת.
בהצלחה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י עופרה ב - 12.05.12, 17:51
בדיכאון?
שלום רב,
אחותי בת ה 25 לא רוצה לעבוד או ללמוד, בקושי יוצאת מהבית רק לבילויים עם חברה אחת שיש לה. המצב ככה מגיל 16 היא מתבודדת בחדר בבית של אמא . האם היא בדיכאון? נראה שגם יש לה חרדה חברתית, היא כמעט אף פעם לא רוצה להיות ליד אנשים אחרים חוץ ממשפחה. האם היא צריכה פסיכולוג או פסיכיאטר? איך אפשר לעזור למישהו שלא רוצה לקבל עזרה? זה כאילו היא חייה בבועה שהכל בסדר וטוב לה (כך היא אומרת) תודה מראש על המענה
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 13.05.12, 13:25
תגובה: בדיכאון?
עופרה שלום, לפעמים אנשים מסתדרים עם היותם מרוחקים מחיי חברה, ואכן נשמע מהם שטוב להם והכל בסדר. לא כולנו חיות חברתיות. ואולם, לעתים מדובר בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו ש"הכל בסדר" כדי להימנע מהתמודדות עם קשרים בין אישיים או חשיפה לאנשים פחות קרובים בשל חרדה, ואז מדובר בהתנהגות נמנעת המפריעה לנו לתפקד כראוי ולחוש שמחת חיים. כדאי שאחותך תשוחח עם איש/ת מקצוע על מנת לברר איפה היא עומדת ומה באמת היתה רוצה מחייה. אם יש מישהו בסביבתה, כמוך או כמו חברתה הקרובה, אתן יכולות לפתוח את הנושא בפניה. חשוב להשאיר לה את הבחירה אם להמשיך בטיפול או לא, אבל לפחות על הפגישה הראשונה עם מטפל כדאי להתעקש. הרי יתכן שגם היא תגלה משהו על עצמה בפגישה כזו ותרצה לקבל יותר מהחיים, לא?
בהצלחה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י טל ב - 08.05.12, 8:21
פחד להיות לבד במקום הומה זרים
שלום, בני בן ה10 פוחד להישאר לבד אפילו לדקות ספורות במקום בו יש הרבה זרים. למשל: אם אנחנו נוסעים ברכבת אינני יכולה להיכנס לשירותים משום שהוא מפחד לחכות לי בחוץ דוגמא נוספת: רצינו לרשום אותו למחנה כדורגל שהוא מאד מאד רצה, אך ויתר מאחר ופחד. הוא הסכים להירשם רק אם אחד מאיתנו יהיה איתו במשך כל היום כל ימי הקייטנה. דוגמא נוספת: כאשר היינו בברכה ישבנו על הדשא מחוץ לאולם הברכה (המחוממת) הוא פחד להיכנס לתוך אולם הברכה לבד על מנת לקרוא לחבר שהיה בפנים אפילו שאנחנו ישבנו במרחק שניות ספורות. הוא גם פחד ללכת לקנות ארטיק לבד אפילו שיכל לראות אותנו ממקום הקיוסק.
פחד זה אינו משתפר עם ההתבגרות, אלא להפך.
מעבר לפחד זה הילד בעל ביטחון עצמי רב, פופולרי מאד בין חבריו, אינו מפחד להישאר לבד בבית (גם לא בחושך), אינו מפחד ללכת בחושך לבד בישוב.
פחד זה מעיב על חייו.
בברכה, טל
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 11.05.12, 12:16
תגובה: פחד להיות לבד במקום הומה זרים
טל שלום, את מתארת מצבים בהם נוכחים אנשים אחרים (אך לא אנשים אליהם בנך מורגל) הגורמים לבך חרדה. חרדה מסוג זה מבוססת כנראה על חוויה מוקדמת בה הרגיש מאויים בהמון , או סביב אנשים זרים. לא מובן מאליו שאנחנו מדברים כאן על אגורופוביה (חרדה מיציאה מהבית או התחככות עם הרבה אנשים) ויתכן שמקרה כלשהו שילדך חווה, כמו התגרות של ילדים אחרים, או מבוגר שהפחיד אותו עומדים בבסיס חרדותיו. יתכן שעמכם לא יסכים לדבר על כך, וראוי לכן, שתפגישי אותו עם מטפל העובד עם ילדים לברור מקור החרדה ולטיפול בה. גם כאן, טיפול CBT יעיל וממוקד לבעיה. לא כדאי למשוך את העניין, אלא לטפל בזה כשזה עדיין קטן. בהצלחה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י שרון ב - 03.05.12, 11:17
הפסקת נטילת ציפרלקס
שלום, נטלתי ציפרלקס במשך שנה וקצת, כדור אחד ליום. לפני כשבועיים הרגשתי שאני רוצה להפסיק קצת עם הכדורים, אבל הפסקתי בבת אחת. מאז אני סובלת מכאבי ראש מוזרים וכאבי בטן. מה עליי לעשות? הבנתי שאסור להפסיק בבת אחת רק אחרי שכבר הפסקתי.
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 03.05.12, 22:01
תגובה: הפסקת נטילת ציפרלקס
שרון שלום. אנא ראי את תשובתי לרון מהפניה הקודמת. ובכל זאת אנצל את פנייתך כדי להתריע כנגד הפסקת תרופות רשומות על דעת עצמכם, יש לפעמים הנחיות לגבי ירידה איטית, וירידה פתאומית עלולה לגרום לנזק. אנא פני בהקדם לרופא שלך. בהצלחה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י רון ב - 02.05.12, 12:47
מה המינון הנכון?
הבנתי שבאפקסור יש כמה חומרים פעילים נגד דיכאון וחרדה ושאם משנים את המינון אז כל חומר מקבל השפעה חזקה או חלשה יותר. אז האם יכול להיות שדווקא במינון גבוה יחסית (נגיד 300 מ''ג) התרופה תשפיע פחות טוב על בן אדם אם הוא ייקח מינון נמוך יותר?
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 03.05.12, 21:57
תגובה: מה המינון הנכון?
רון שלום, בעניני תרופות אנא פנה לרופא שלך, לא נוכל לעזור לך מכאן. אגב קיימים פורומים בהם ניתן להתייעץ עם פסיכיאטר. תוכל לנסות שם.
בברכה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י חגית ב - 01.05.12, 17:00
אגורפוביה
שמי חגית ואני עובדת בערוץ 10. בימים אלו אנחנו עובדים על כתבה בנושא אגורפוביה, אני מחפשת אנשים שסבלו/סובלים מההפרעה או מומחים בנושא שיכולים לעזור לנו למטרת ראיון (לא חובה להחשף- אשמח לשוחח גם רק למטרת תחקיר ללא מצלמה) ולספר לנו על הקשיים, ההתמודדות והחיים עם ההפרעה. אשמח אם תוכלו ליצור קשר עימי בטלפון 054-5912524 תודה רבה על שיתוף הפעולה, חגית
|
 |
נכתב ע"י מלי ב - 30.04.12, 14:55
האם נכון הדבר?
האם הגיוני שבאופן סטטיסטי לאנשים עם הפרעות נפשיות יש גם איזה שהיא נטייה מינית או פטיש מסוים יותר מלשאר האוכלוסייה במובן הסטטיסטי ? הרי לפעמים מה שגורם להפרעה נפשית הוא אורך חיים מסוים, מה שיכול לגרום לבן אדם להימשך אל משהו מסוים. למשל בן אדם שסובל מחרדה ודיכאון הימשך גם אל עולם הסאדו מאזו למשל. או לאיזה שהוא פטיש אחר שרוב האנשים לא נמשכים אליו. האם זה נשמע הגיוני או שיש איזה שהוא נתון מסוים לגבי הנושא? דרך אגב אני לא בא לתקוף מישהו או להוציא לשון הרע אלא רק שואל!
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 03.05.12, 21:55
תגובה: האם נכון הדבר?
מלי שלום, למיטב ידיעתי, אין קישור מוכר בין חרדה ודכאון ובין התנהגות מינית מוקצנת. ההיפך בדרך כלל נכון: אדם בדכאון או חרדה יאיט מאד את פעילותו המינית. אכן קיימות הפרעות נפשיות מסויימות בהן נמצא קשר בין ההפרעה ובין פעילות מינית מוקצנת ומוגברת. הפרעות אלה מאופיינות, בין היתר,בהתנהגויות אימפולסיביות, חוסר יכולת לדחות סיפוקים, וצורך בריגושים תמידיים. כמו למשל הפרעה בי-פולרית בחלק המאני שלה, או הפרעות קשב וריכוז, וכן הפרעות התפתחותיות כמו PDD ו- ODD. במחקר שפורסם ב2010 ב- Journal of Consulting and Clinical Psychology נמצא שבהפרעות אלה ודומיהן, הנטיה לנטילת סיכוני יתר מוביל לעתים גם להתנהגות מינית מוקצנת ולעליה (במיוחד אצל בני נוער ) במחלות מין. ישנן הפרעות אישיות מסויימות(הפרעת אישיות חברתית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטריונית) בהן הקצנה בהתנהגות המינית היא אחת ממאפיני ההפרעה, אך אין להבין מכך שכל מי שלוקה בהפרעה גם יקצין את ההתנהגות המינית שלו.
בברכה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י נתי ב - 29.04.12, 15:16
כיצד מטפלים ברגשות?
ידוע שבדרך כלל במקרה שבן אדם סובל מהפרעות חרדה ודיכאון נהוג לטפל טיפול מסוג cbt. אבל מה עושים במקרה שהבעיה היא פחות קוגנטיבית ויותר רגשית. זאת אומרת שהבן אדם מבין שלפעמים החרדות שלו הם מטופשות ומוגזמות אבל לא יכול לשלוט על הרגש הזה. מה עושים בכזה מקרה כי הרי לשלוט ברגשות זה כמעט בלתי אפשרי אנחנו פוחדים וכועסים מכל מיני דברים אבל אי אפשר לשלוט ברגשות גם אם יודעים שהם מטופשות. אז איזה סוג טיפול הכי מתאים למקרה כזה? איזה אלטרנטיבה יש לcbt?
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 03.05.12, 10:29
תגובה: כיצד מטפלים ברגשות?
שי שלום, אין צורך בטיפול אלטרנטיבי ל CBT. זו טעות להניח שטיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי) פוסח על הרגשות. הרי כשמטפלים בדכאון וחרדה מטפלים בדיוק ברגשות. אלא שאנחנו גם מטפלים בתהליך שהוליד את הרגשות האלה, שכן רגש נובע מטריגר כלשהו: משהו קרה (דברים שנאמרו, ריח או צליל מוכר, אדם שעבר ב רחוב, כמעט תאונה וכו' וכו' , כל אחד והארוע המתניע שלו) שנפגש עם זכרון מאיים מן העבר. הזכרון מפעיל מחשבות שליליות אוטומטיות המתבססות על נסיון העבר (שוב אני בסכנה, שוב איני מצליח, האם הסימן הזה מאיים עלי וכו') והרגשות מיד מצטרפות (בהלה, חוסר אונים, דכאון, חרדה, בושה וכו'). כפי שאתה רואה, אנחנו מדברים אמנם גם על צדדים קוגניטיביים בטיפול , אבל ממש ממש לא יכולים בלי לעבוד על התחושות הרגשיות המביאות להפרעה רגשית. אני מזמינה אותך להכנס להסבר על טיפול קוגניטיבי התנהגותי באינטרנט (גם באתר שלי תמצא התייחסות לכך) כדי להבין טוב יותר את שיטת הטיפול.
בהצלחה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י שי ב - 25.04.12, 5:00
שאלה
אני בן 27 סבלתי בעבר מדכאון וחרדה ואני מאובחן כסובל מאו סי די עברתי תקופות לא קלות אבל התמודדתי לאחרונה כ10 ימים לערך אני סובל מבעיות שינה נוראיות היתי רגיל אפילו בדכאון לישון 8 או 9 שעות ללא בעיות כרגע השינה שלי היא לא יותר משעתים רצופות בנוסף בלילות אני לא נרדם ושאני כבר נרדם אני קם עם כאבי ראש איומים בנוסף אני סובל מכאבי צוואר שמקרינים לראש אני כבר לא מתפקד מה לדעתך הענין ומהו הטיפול
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 28.04.12, 13:56
תגובה: שאלה
ישי שלום, אינני יודעת למה אתה מרגיש כפי שאתה מרגיש. לא כתבת אם אתה נוטל תרופות, לפעמים זה העניין. אנא פנה לפסיכיאטר, או לרופא המשפחה לבדוק את הנושא. בלי שינה אנחנו לא מתפקדים, ומיד מזדנבות להן תופעות לוואי כמו כאבי צוואר וראש. 10 ימים זה הרבה והגיע הזמן לפתור את הגורם למצב. בהצלחה, אורית ברטל
|
 |
נכתב ע"י מיכל ב - 24.04.12, 2:14
חרדות לפני גיוס
ערב טוב ברצוני להתייעץ עמכם בקשר לנער עם חרדות לישון מחוץ לבית [לא בסביבה המוכרת לו] לפני הגיוס ביקר אצל פסיכיאטר וקיבל מכתב העוסק בחרדותיו של אותו נער. בעקבות ביקור אצל קבן הורד הפרופיל ל64.הגיוס נדחה. כאשר התקרב תאריך הגיוס, הצבא ,משיקוליו, דחה את הגיוס. בעוד כמה ימים אמור הנער להתגייס. נמצא בחרדות נוראיות.יחד עם זה לא מוכן לשתף פעולה: לא לוקח את הכדורים שניתנו לו- לעמדתו , לאחר נטילה של 3 כדורים המצב לא השתנה; לא מוכן בשום פנים ואופן לחזור אל הפסיכיאטר או ללכת לאחר. מאיים על התאבדות, חוסר עניין בחיים, הכל שחור... מה ניתן לעשות במקרה שכזה? תודה מראש על תשובתכם.
|
|
 |
נכתב ע"י אורית ברטל ב - 28.04.12, 13:40
תגובה: חרדות לפני גיוס
מיכל שלום, כדאי מאד לשתף את הקב"ן בבסיס קליטה ומיון, עוד טרם גיוסו. אולם יתכן ששירותו הצבאי של בנך יבוטל כליל. בכל מקרה, וודאי שאיש המקצוע בשטח מבין את חומרת הבעיה. גם אם לבסוף בנך לא יגוייס, מאד חשוב להפנות אותו לטיפול (אזרחי) מסודר ואחראי, הכולל פסיכיאטר ופסיכותרפיה. לא ניתן לסמוך על הבן שיפעל לשקם את עצמו, כפי שבעצמך את מעידה. אספי אנשים בעלי השפעה עליו, כמו קרובי משפחה וחברים, או כל דמות סמכותית משמעותית בחייו, וחייבו אותו להתחיל בטיפול מקיף. לעתים מספיק להפנות אותו לפגישה או שתיים, והוא עצמו כבר יראה את הצורך להמשיך בתהליך. בהצלחה, אורית ברטל
|
|
|
מדריך לבחירת איש מקצוע
|
|
|
|
|
|
|