פורום חרדה ודיכאון

פורום "הפרעות חרדה ודיכאון" מיועד לאנשים המבקשים יעוץ והכוונה בתחומים אלה.

הפורום יעסוק בהפרעות חרדה כגון התקפי פאניקה, חרדה כללית, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) והפרעות פוסט טראומה (PTSD), כמו גם במצבי דיכאון למיניהם מהזווית של טיפול פסיכולוגי על גישותיו השונות.
שאלות נוספות בהן נעסוק הן מה הם סימני האזהרה, למי ניתן לפנות לאבחון וטיפול, מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום ועוד.
זאת, תוך דגש על גישת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית- גישת הטיפול הנפוצה להתמודדות עם דיכאון וחרדה, המעודדת את ההבנה והשינוי של יחסי הגומלין בין דפוסי החשיבה והאמונות לבין המצב הרגשי,
ומציעה כלי התמודדות המאפשרים שינוי במעגלי החרדה והדיכאון. 

צוות המטפלים ישמח לענות על שאלותיכם ובמידת הצורך להפנות להמשך טיפול.

הפורום לא יעסוק בייעוץ תרופתי, אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.

על מנהלת הפורום

אורית ברטל היא פסיכותרפיסטית (Msc) קוגניטיבית התנהגותית, מנחת קבוצות ומדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר. בעלת ניסיון רב בטיפול
בחרדה, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעות אכילה, בעיות ומשברים זוגיים וילדים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות.

ליצירת קשר-  http://oritbartal.co.il/  או 054-4877900

נושא חדש

עמוד 1 מתוך 84  >  >>

	נושא
	נכתב ע"י גדעון ב - 21.02.12, 17:08 יש טיפול מסובסד? רציתי לדעת במידה שיש לי הפרעה נפשית שמצריכה טיפול פסיכולוגי של כמה שנים טובות ובמידה שאני מקבל קצבת נכון מביטוח לאומי האם יש איזה דרך להשיג טיפול אינטנסיבי של פעמיים שלוש בשבוע בצורה מסובסדת.? מלבד מרפאה לבריאות הנפש שנותנת פגישה רק פעם בשבוע. האם משרד הבריאות או איזה גוף נותן תמיכה מסובסדת? פשוט אין לי כסף לממן טיפול של כמה שנים אבל אני באמת צריך טיפול
	נכתב ע"י סמדר ב - 20.02.12, 21:50 לאחרונה הפכתי להיות חרדתית שלום לך, אני אישה בת 44, עורכת דין במקצועי, הייתי שכירה שנים רבות וכיום מנהלת משרד עצמאי מצליח קרוב ל-3 שנים. אני חווה לאחרונה תהליכים כואבים מהסביבה שקרובה לי, אם זו עובדת שלי שאמה בת ה-54 נפטרה, או קרוב משפחה שפוטר באופן פתאומי מעבודתו ועולמו חרב עליו. האירועים הללו משום מה משפיעים עלי בצורה חזקה ואני מוצאת את עצמי מסוייטת בלילות, רואה מול עיני תרחישים מכאיבים ומתקשה לתפקד. חשבתי שהדבר הנכון עבורי יהיה לפנות יותר זמן בשבילי, מזה שנים ארוכות שהשקעתי את כל כולי בעבודה מאומצת. נרשמתי לסטודיו סי לסניף שקרוב לי לבית וה עשה לי ממש טוב, עברתי טיפול אסתטי משמעותי בפנים אצל רבקה זיידה - תגובות שקיבלתי מהסביבה היו נהדרות: "את נראית נהדר! מה עשית בפנים? תגידי, איזו דיאטה עשית? וכיו"ב. זה עשה לי טוב לקבל כאלו תגובות ומחמאות וגרם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי אבל כעבור תקופה החרדות שלי התעצמו ומתמקדות יותר לגבי הבן שלי בן ה-17. אני חרדה מאוד מהגיוס שלו שהופך קרוב מאי פעם ואני לא מתביישת לומר שאני חולמת על התרחישים הקשים והאיומים ביותר! האם אני צריכה לקבל טיפול תרופתי? האם טיפול פסיכולוגי? אודה לך מאוד אם תסייעי לי ותכווני אותי למצוא את הכיוון שנכון עבורי. תודה.
	נכתב ע"י רמי ב - 19.02.12, 15:54 ציפרלקס ביחד עם קסנאגיס שלום אני לוקח קסנאגיס שני כדורים של 0.5 מ"ג ליום .. לא כל כך עזר לחרדות ולכאבי שרירים ועייפות. היום הרופא (נוירולוג) נתן לי ציפרלקס. לקחתי את הכדור בבוקר ואני מרגיש על הפנים.. אני מרגיש שאני הולך אוטוטו לבית החולים. בחילה, סחרחורת, לחץ בראש, נמנום.. ומה לא. עוד מעט מתעלף! אני נמצא בתקופה קריטית בחיי (פיטורים מהעבודה וחיפוש עבודה חדשה) ולא כל כך מרשה לעצמי להרגיש כך ובטח לא חרדות. מה לעשות? להפסיק את הציפרלקס? הערה אני הרגשתי גם חרדות/ עייפות כרונית/ כאב שרירים לפני הציפרלקס.. אוליי גם בגלל ה קסנאגיס. אני בן 32 מה עליי לעשות
		נכתב ע"י אורית ברטל ב - 20.02.12, 22:56 תגובה: ציפרלקס ביחד עם קסנאגיס רמי שלום, אני שומעת שאתה עובר תקופה לא פשוטה בחייך. לא מפתיע שאתה מרגיש כזה כאוס. יתכן שמה שאתה מתאר הוא התקף חרדה. אל תיבהל. זה הולך כמו שזה בא. ובכל זאת הייתי מציעה לך לפנות בהקדם לרופא המשפחה או לפסיכיאטר לבדיקה חוזרת של התרופות שלך. אגב, יתכן שכאבי השרירים והעייפות קשורות לתרופות שאתה נוטל. אם לא תוכל להמתין לפגישה עם אנשי מקצוע אנא פנה לחדר מיון פסיכיאטרי לקבלת עזרה ראשונה. בהצלחה במציאת עבודה וייצוב מצבך הרפואי. אורית ברטל
	נכתב ע"י ארנון ב - 14.02.12, 12:15 שאלה למטפלים אני שואל ולא מתוך כעס אלא מתוך רצון להבין למה מטפלים לוקחים מאות שקלים לעשה כאשר רוב האנשים במדינה מרוויחים רק כמה עשרות שקלים בעשה. נכון שחלק מזה הולך למיסים אבל כל העובדים במדינה משלמים מיסים.  ונכון שעבדתם קשה כדי להגיע למה שאתם היום אבל אתם לא היחידים שלמדו באוניברסיטה. אז אני שואל איך הגעתם למצב שאתם לוקחים מאות שקלים לשעה ממטופל אין לכם נקיפות מצפון אתם לא מרגישים סוג של ניצול? אנא ענו בכנות
		נכתב ע"י אורית ברטל ב - 15.02.12, 19:36 תגובה: שאלה למטפלים ארנון, דוד, וכל הפונים בנושא תעריפי טיפול שלום, בואו נשאיר את הפורום פנוי לטיפול בכאבי נפש ונשאיר את נושאי המחאה החברתית, צודקים ככל שיהיו לפורומים אחרים. המחירים אכן יקרים למטופל, אך השכר החודשי של מטפלים אינו שונה מבעלי מקצועות חופשיים אחרים, שלא לדבר על אינסטלטורים מספרות וכו'. נכון היה למדינת ישראל לכלול בביטוח הרפואי טיפול פסיכולוגי ארוך טווח (כי קצר כבר יש לנו) מתוך הבנה שטיפול פסיכולוגי אינו פחות חשוב מכל טיפול רפואי, ולעיתים חשיבותו אף עולה על טיפול פיזי רפואי. אני מאמינה שבסוף נגיע. כל טוב לכלכם ורק בריאות! אורית ברטל
	נכתב ע"י דוד ב - 12.02.12, 10:34 יש מחאה נגד הפסיכולוגים? שמעתי שיש מחאה נגד הפסיכולוגים ושמתכוונים להפסיק לבוא אליהם עד שיורידו המחיר  על כך שהם לוקחים מאות שקלים לפגישה בלי סיבה מוצדקת ומתעשרים על חשבון הלקוחות שלהם שנכנסים למינוס.אני לא יודע מה איתכם אבל לפי דעתי זאת יוזמה מבורכת. נכון שהפסיכולוגים עבדו קשה כדי להגיע למה שהם היום אבל זה עדיין לא מצדיק להרוויח פי עשר יותר משאר האנשים שחלקם גם למדו באוניברסיטה אבל לא מקבלים שכר של מיליונרים אנא הפיצו הבשורה לכל חבריכם. אני בעד!
	נכתב ע"י זאב ק. ב - 12.02.12, 2:39 כאבי לחץ ודכאון במשך ארבע שנים אני בן 22. אני עובר שנים מאוד קשות מבחינה נפשית. כבר לפני חמש שנים התחלתי להרגיש באופן אובססיבי שאני לא מנצל את זמני כמו שצריך ושאני צריך להספיק יותר (כעת אני מבין שזה היה הטריגר לכל מה שאני עובר) ולאחר שנה התחלתי להרגיש כאבים עזים בחזה, באופן תכוף מאוד והכאבים היו נשארים לזמן רב (העוצמה של הכאב הייתה משתנה) ויחד עם זאת נכנסתי לדיכאון חמור. הלכתי לפסיכאטרית והתחלתי טיפול תרופתי שעזר לי לתקופה מסויימת. לאחר כחצי שנה הפסקתי את התרופות, הרגשתי טוב. אך לאחר חצי שנה שוב חזרו הכאבים והמחשבות... ניסיתי כל מיני טיפולים. הפסיכיאטרית המליצה לי על ביו- פידבק. הלכתי לאחד עשרה מפגשים ולא ראיתי התקדמות. אח"כ הלכתי לשני טיפולים קוגנטיביים (אחד אחרי השני) ולא הרגשתי שינוי. כעת יש לי עדיים כאבים בחזה, בחלק העליון של הבטן, מתיחות שאני מרגיש בכל הגוף, אני מתקשה להירדם, לפעמים נכנס לדיכאון, הלוך לשירותים באופן תכוף מאוד, ואני גם לא רואה את הסוף של כל זה. אני איבדתי אמונה בפסיכולוגים. מה עכשיו??אני מבקש את עזרתכם ואת ייעוציכם. תודה רבה
		נכתב ע"י אורית ברטל ב - 13.02.12, 18:22 תגובה: כאבי לחץ ודכאון במשך ארבע שנים דוד שלום, הכאבים שאתה חווה, אף כי הם אמיתיים מאד עבורך, הם כנראה תוצאה של החרדות והמתח בהם אתה שרוי. נטילת התרופות, סייעה לך כל זמן שנטלת אותם  אך היעילות שלהן נפסקת עם הפסקתן. הטיפול האופטימלי הוא שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, העובד ישירות על החרדות, וטיפול תרופתי הממתן את החרדה ומסייע מאד בהתמודדות עם הפסיכותרפיה.  מפגישה או שתיים, כפי שחווית, לא סביר שתחוש בשינוי. טיפול נוסף העשוי לעניין אותך נקרא SE)somatic experiencing) או חוויה סומטית, העוסקת ביכולת הגוף לרפא את עצמו ממצבים טראומטים . התיאשת מוקדם מדי, והאלטרנטיבה לא מלבבת. אני מציעה לך לא לוותר, ולהתחיל בנחישות טיפול משולב קוגניטיבי ותרופתי העשוי לשנות את חייך.מצא לך מטפל מיומן ואפשר לעצמך טיפול מקיף ורציני. בהצלחה, אורית ברטל
	נכתב ע"י נורית ב - 07.02.12, 22:29 גלובוס היסטריקוס כשאני מדברת על משהו אישי מאד שמציק לי, או שאני נעלבת, אני מרגישה, כיצד בלי הודעה מוקדמת וללא כל שליטה, דמעות חונקות בגרון, אם הדבר קורה כשאני במשפחה אני מתחילה מיד לבכות. אם בעבודה, אני "נחנקת" ואיני מצליחה לבטא את עצמי מחשש שאבכה, מובן שזה מגביל מאד את התקשורת שלי. אמרו לי שאולי זו תופעה פסיכאטרית של גלובוס היסטריקוס ותרופות יעזרו, האם כך ?, האם יש דרך אלטרנטיבית למתן את החנק ? [אני בת 49, רזה, ספורטיבית, ב"ה, ללא מחלות ותרופות]. התוכלו לסייע ? תודה, נורית
		נכתב ע"י אורית ברטל ב - 08.02.12, 21:22 תגובה: גלובוס היסטריקוס נורית שלום, זה לא נשמע כמו גלובוס היסטריקוס, מצב בו היית מרגישה בגוש בגרון. כשאבחון רפואי שולל הימצאות גוש כזה, אנחנו מניחים שזוהי תופעה פסיכוסומטית הנובעת מחרדה. אך את אינך מרגישה שיש לך גוש בגרון ולכן נחפש סיבות אחרות. הקושי שלך הוא לעמוד בפרץ רגשות, בבכי כשאת נתקלת בעלבון או כאב. אנשים, במיוחד נשים רבות מרגישות כמוך, ובמקום להתעמת עם גורם הכאב, בוחרות להימנע ולא להביע את רגשותיהן, שמא יפרצו בבכי. מה כל כך נורא בבכי הזה? מה יקרה אם תבכי? מה יחשבו אנשים לדעתך? מה את חושבת על חברה במשרד שפורצת בבכי? איך התייחסו בילדותך לבכי?האם  היה מותר לבכות כילדה? מי עוד בכה? מה שקורה לך קורה כתוצאה מפרשנות שגויה שאת מעניקה לסיטואציה. הייתי מוותרת על תרופות, אין בהן צורך  לדעתי. במקום זה פני לטיפול פסיכולוגי ובררי לעצמך מה קורה לך באותו הרגע, איך להתגבר על הפחד מהבכי, או בכלל מהצורך לפרוץ בבכי כשמתעמתים איתך. בהצלחה, אורית ברטל
	נכתב ע"י חנן ב - 07.02.12, 14:41 חרדה אני מניח שלום רב. אני כחודש  סובלמהפפרעת נשימה כמו קוצר כאילו לא נכנס לי מספיק אוויר וכאבים בחזה וחוסר איזוןבגוף שמלווה בטישטוש קל הלכתי להמון בדיקות התאשפזתי אפילו לשבוע השגחה.. רופא עניים אמר שיש לי ראייה 6על6 רופא ריאות אמר שהכל תקין אפילו הלכתי לפרופסור שחשד אולי שחזר לי האסתמא. שהייתי ילד היה לי עד גיל 13-14 פחות או יותר כל הרופאים אמרו לי שהכל בסדר איתי ויכל ליהיות חרדה. הלכתי לפסיכולוגית שהיא איבחנה אות שיש לי חרדה קלאסית. המליצה לי ciperlax לחצי שנה כדור ביום.. לא זוכר ניראה לי 15 מג שזה יחסית קצת גבוהה לא? כי רק מתחילים אמורים להתחיל מ 10 מג? השאלה היא כזאת אני פוחד להתחיל עם הכדורים האלה למרו תשאני מרגיש חסר אונים כבר עם המצב ואני כבר חודש לא הלכתי לעבודה.. ואני משתגע בביית למרת שאני מרבה לצאת גם במצבי. יוצא לבית של חברים יושב עם החברה ועוד ועוד לא אוהב להישאר בבית יותר מידי כי אני נכנס למחשבות לגבי מה יש לי ומתחיל לאבחן את עצמי ואני לא רוצהאת זה כי זה מכניס אותי להיפוכונדריה קלה... ואז כמובן יגיע ההתקף לאחר מכן אז להתחיל עם הכדורים או לא זאת השאלה ואם כן חצי שנה זה לא הרבה? ואחרי זה זה בטוח להפסיק איתם לא יחזור לי החרדה שאני יפסיק? האם זה בכלל חרדה באמת??
		נכתב ע"י אורית ברטל ב - 08.02.12, 21:01 תגובה: חרדה אני מניח חנן שלום, כמובן שמכאן אינני יכולה לאשר או להכחיש שזו אכן חרדה. אבל לאור הבדיקות המקיפות שעברת, ומסקנת אנשי המקצוע שיתכן שמדובר בחרדה, הייתי נותנת צ'אנס לאפשרות זו. אם הפסיכיאטרית שלך (פסיכולוגים אינם רושמים תרופות) המליצה שתיקח ציפרלקס, כדאי להתחיל מיד, שכן לוקח לתרופה מספר שבועות להשפיע. בדרך כלל מתחילים עם מינון נמוך של 10 מ"ג ובהמשך מעלים את המינון אך אני אינני סמכות בנושא. אגב, חצי שנה לא נחשבת לזמן ארוך מדי וחבל מאד להפסיק את התרופה מוקדם מדי. אנא פנה לרופאה שלך ובקש שתסביר לך שוב בטלפון כיצד ליטול את התרופה, ושכנע את עצמך שהגיעה העת. יתכן שחייך ישתנו בעיקבות זה. בהצלחה, אורית ברטל
	נכתב ע"י א ב - 01.02.12, 8:51 לבחור בן ה 37 שסובל מחרדה ודיכאון אני בגילך וסובל מבעיות דומות. אולי נוכל לדבר זה עם זה. אתה מוזמן לשלוח לי מייל ל: shlishit@gmail.com
	נכתב ע"י שמעון ב - 31.01.12, 22:41 מהו התפקיד של זה? האם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה למשל כמו ציפרלקס. האם התפקיד שלהם נועד לעשות אנשים יותר שמחים ומאושרים באופן כללי. או שדווקא התפקיד שלהם אמור לשמור על יציבות רגשית. ושהתפקיד שלהם לא באמת אמור לעשות אותך יותר שמח ביום יום וחייכן ומבסוט כמו אדם שלוקח סמים או אלכוהול לפני מסיבה אלא דווקא למנוע ממך להגיע למצב של דיכאון ומנוע הידרדרות. בעצם התרופות רק מטפלות בתסמינים ולא משפרות את מצב הרוח אם הוא כבר טוב אלא רק משמרות אותו? מקווה שהבנתם את השאלה
		נכתב ע"י אורית ברטל ב - 04.02.12, 19:56 תגובה: מהו התפקיד של זה? שמעון שלום, אם הבנתי אותך נכון, אז כללית אתה צודק. תרופות אנטי דכאוניות לא תהפוכנה אותנו לשיכורים מאושר, ואם אנחנו לא בדכאון, סביר שלא נחוש שום שינוי. אבל אם אדם סובל מדכאון, צפוי שיפור במצב הרוח אשר יעזור לו להתייצב ולתפקד. האם לא זה מה שביקשנו סך הכל? לא שיכרות אלא אחיזה שלווה ויציבה במציאות, ככל שניתן. כל טוב, אורית ברטל