|
שלום עמית קודם כל הפורום בהחלט מיועד להתלבטויות כמו זו שהבאת, ואני מניחה שיש רבים שהשאלה ששאלת מעסיקה אותם. נושא של אבדן ראיה חלקי או מלא בגיל מתקדם היא נושא כאוב. יחד עם אבדנים אחרים המלווים את המסע שלנו בשנים המתקדמות בחיים, אבדן ראיה קשה ביותר עבור רוב האנשים. גם בגילאים צעירים יש קושי בהתמודדות ורכישת כלים חדשים להתמצאות ותפקוד במצב של ירידה בראיה. ככל שאנו מזדקנים, יש קושי רב יותר לרכישת כלים חדשים, לשינוי, להסתגלות. יש הרבה פעמים נטיה להכחשה של המצב או להסתגרות ודכאון. העבודה הנעשית עם צעיר שמאבד ראיה על האפשרויות הטמונות בעתיד, על יכולת להתמודד ולהשיג השגים בחיים, לא עובדת עם האדם הקשיש. יחד עם זאת, יש בהחלט מקום לטיפול המאפשר לאדם לראות את הדברים הממלאים את חייו, ולא לאפשר לאבדן הראיה (או לאבדנים אחרים) לקחת את מה שיש. טיפול יכול לאפשר לאבא לדבר על האבדן, ואולי על המשמעויות האחרות הקשורות אליו (כולל מחשבות על סוף, מות, אבדנים אחרים), דברים שקשה לרוב האנשים לחלוק עם בני משפחתם, ובדרך כלל גם נחסמים ע"י בני המשפחה. הייתי מציעה לאבא לפנות לייעוץ נפשי, בכדי לאפשר לו למצות את השנים הבאות בצורה מלאה ומהנה יותר. בהצלחה טל
|