|
שלום לך,
ראשית כול זה נפלא שאת חושבת על בתך בצורה כזו מעמיקה. עצם החשיבה שלך אותה כבר יכולה , בטח אותך, ללמד כיצד יש לנהוג ולעודד אותה- במיוחד במצבי משבר. שנית, כדיי מאוד להבחין האם בתך מרצה באופן כללי מעבר לשתי האמירות הללו. האם מולך ישנה התנהגות של רצוי? כיצד היא מגיבה אליך כאשר את כועסת/ מאוכזבת וכו' ? כמו כן כיצד את מגיבה כלפיה שאת כועסת/ מאוכזבת וכו'. כלומר אני מציעה לך לבחון יותר לעומק את העניין ולנסות להבין יותר את עולמה הפנימי של בתך. כאשר תביני יותר תוכלי לשוחח עם בתך על מצבים ותוך כדיי מצבים. למשל כאשר תכעסי תוכלי לומר "אני כועסת אך עדיין אוהבת אותך" במידה והיא ישר תנסה לנחמך. וכו'. והפוך כאשר היא תכעס תתאכזב- תעודדי אותה לבטא את רגשותיה מולך ולומר לה שחשוב לך לשמוע את רגשותיה. כמובן חשוב ביותר שאת לא תבהלי מהכעס או האכזבה שלה ותגיבי באמפטיה והכלה.
בברכה,
חמדת שמואלי שירם.
|
השב
