מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד

שלום , אני בן 14 .
אני לומד בחטיבה , כיתה ח' . אני מגדיר את עצמי כאאוטסיידר קיצוני , בגלל תפיסות העולם שלי , האמונה שלי והיחס שלי לאנשים , אני לא מתחבר לחברה הקיימת .לפני הכל , אני חייב להגיד שיש לי המון חברים , שרואים בי דמות אסרטיבית ולפעמים אפילו מנהיגה אבל עדיין , אאוטסיידרית .
אז ככה , הכל התחיל כביכול מהטיול השנתי של אותה השנה , שאני הולך עם חברים בערבים אבל מוצא את עצמי לבד , כשכל אחד מוצא לו ידיד או ידידת נפש , אהבות וכו' . מאז הותקפתי בדידות קשה (בסביבות אפריל אותה השנה) . מאז התחלתי להדרדר - התחלתי לשים לב שבדרך כלל אני נמצא לבד ברגעים קריטיים , רגעי אמת , והתחלתי לחשוב שכנראה אהיה כך גם כל חיי - שוב , יש לי המון חברים , שבדרך כלל שואלים או שואלות מה קורה כשאני ב"באסה" . התחלתי לחשוש שאהיה בודד כל חיי . מה שעוד יותר תיסכל אותי שאני תיד האדם הראשון שיעזור לכל אחד בחברה , ויודעים ורואים את זה . אבל כשאני במצוקה לא ממש עוזרים לי ואם אני פורק זה תמיד אותו ה "עזוב אותך שטויות" או "חח מה אתה מפגר" ....
אני מתחיל לחשוב שאף אחד לא יכול להבין אותי , ושאני פשוט מיוחד , לרע .
הדיכאון המשיך לכך שאני הייתי בא הביתה , לא אוכל ולא מכין שיעורים , אלא שם מוזיקה (רוק ומטאל המועדף ) , בדרך כלל בלדות ושירים דכאוניים וישן. אני מזדהה עם המילים שבשירים כאלו רבות , ואני מרגש שזה הדבר שמבטא אותי בדרך הטובה ביותר . התחלתי להתרחק מחברה . אני מיואש מאוד , ואני חשבתי על התאבדות , אבל בעקבות סרט שראיתי אני חושב על בריחה . אני מגדיר את עצמי בודד , שונה , דחוי וחסר אונים .
איך אני אוכל לצאת מזה ?
בתודה מראש , א' .

שלום א',
קראתי את דבריך וחשבתי כמה קשה בוודאי להיות לא רק לבד- אלא גם לבד מתחת לפסאדה של "הכל בסדר אני חזק ומסתדר". נשמע שחלק גדול מהאנרגיות שלך מושקעות בלהעביר מסר של חוזק ו"בסדריות", שלא ממש מאפשרות להכיר אותך באמת, ולעזור לך באמת. אתה כותב "אבל כשאני במצוקה לא ממש עוזרים לי ואם אני פורק זה תמיד אותו ה "עזוב אותך שטויות" או "חח מה אתה מפגר" ....אני מתחיל לחשוב שאף אחד לא יכול להבין אותי , ושאני פשוט מיוחד , לרע".
האם אתה יודע לומר מדוע אתה כל כך נזהר מלשתף אנשים במצוקה שלך?
מאחר והבדידות היא מה שמקשה עליך כל כך, אפילו עד כדי מחשבות על מוות, אני חושבת שמה שיכול להקל עליך הוא קשר וקבלת תמיכה. ממליצה מאוד על פניה לטיפול, שיכול לאפשר לך להבין יותר לעומק מדוע כל כך קשה לך להישען ולהיעזר, למרות שאתה אהוד ומוערך. אתה חווה מצוקה ובדידות שאפשר לעזור לך להתמודד איתם, ואין שום סיבה שתישאר איתם כל כך לבד.  
לאור האופן בו אתה מתאר את עצמך, אני מניחה שלא קל לפנות ולבקש עזרה- אבל אני מאמינה בכל ליבי ששווה את המאמץ.
מה דעתך?

ליטל