|
שלום יפעת
איני יודע רבות על מחלת הפיברומיאלגיה, אולם קראתי מעט בעקבות שאלתך.
אני מבין שקשה לך עם תגובתו של החבר למחלתך, וההססנות שלו כלפי מגורים משותפים. מנגד את חשה בטוחה באהבתו אליך. אכן נשמע שהחבר שלך אוהב אותך, עם זאת הוא בגילוי לב מספר שזה מדאיג אותו.
אני חש צורך להגיד לך שזה טבעי שהוא חושש ממחלה, בעיקר אם אתם באמת חושבים על קשר רציני. פגשתי במקרים רבים ובמחלות רבות שאחד מבני הזוג חולה בהם, חששות רבים מצד בני הזוג, בנושאים שונים: עד כמה יפגעו תהליכים של הזוגיות, האם אפשר להיות אמא או אבא איתה? האם זה תורשתי ויעבור לילדים? האם אני אצטרך לטפל בו או בה??
חסר לי פרטים לגבי ההשפעה של המחלה עליך, האופן שבו סיפרת לחבר ומתי, ומה הוא יודע עליה ועל ההשפעה של המחלה עליך.
אני מבין שאת במצב תפקודי טוב ולכן הייתי ממליץ לך להרגיע את החששות הטבעיים שלו, להתקדם צעד אחר צעד. אולי ליזום שיחה מרגיעה שבזה שאתם עוברים לגור יחדיו אתם לא מתחייבים לנצח, וזה זמן שתבחנו את היחסים הזוגיים שלכם.
מאחל הצלחה וזוגיות טובה
בברכה
נתי רוזנבלום
מטפל אישי, זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il
|
