|
היי, אני לא בטוחה שהגעתי לפורום הנכון,אבל לאחרונה יש עניין שמטריד אותי קצת יותר מבדרך כלל. אני לא בטוחה אם יהיה נכון להגדיר את זה כ'בעיה',כי אני עדיין בגיל ההתבגרות מה שיכול להסביר את הבלבול בכל הנוגע למיניות.
בכל אופן... לאחרונה אני מאד מבולבלת בנוגע לתחושות המיניות שלי. אני נעה מקיצוניות אחת לאחרת.
בכל פעם שמתעוררים בי רגשות,תחושות,פנטזיות או מחשבות מיניות אני כביכול מאפשר לעצמי "להשאב" לתוך זה. אחרי כמה שעות,אני מרגישה תחושת אשמה וגואל ש"נכנעתי" ליצר המיני שלי. לפעמים אני יכולה להרגיש מאד טוב עם הגוף שלי,עם המיניות שלי,ולפעמים זה מתחלף בתחושות של שנאה עצמית גועל ואשמה...
אני מאד מבולבלת, אני מרגישה נעה מקצה אחד לאחר,כשאני לא באמת מצליחה למצוא את האיזון בין השניים. כשצד אחד בתוך הוא הנוקשה ודורש ממני לא להכנע ליצרים שלי,וצד אחר בתוך חי,וחושק ומרגיש...
אני בטיפול פסיכולוגי(בגלל דברים אחרים), ליתר דיוק,התחלתי טיפול לפני חודש(4 מפגשים), אבל..אני לא ממש מרגישה בנוח לדבר על הנושא הזה עם הפסיכולוגית,אני בכלל לא יודעת אם זה נכון ובסדר לדבר על זה. מה גם שהיא דתייה,ואני לא בטוחה איך היא תקבל נושאים כאלו. אני מפחדת שהיא תגרום לי להרגיש רע יותר בנוגע לכל מה שאני מרגישה,ובמקום לעזור לי לקבל אתזה(אני אמורה לקבל את זה?)תנסה לגרום לי לשנות את זה.
אני מתנצלת על כל החפירה כאן, אני פשוט לא באמת יודעת איך אני אמורה להתמודד במצב כזה. בד"כ,אני לא מפחדת לדבר על כלום,אבל הנושא הזה מביך מהרגיל...עבורי בכל אופן.
אשמח לשמוע תגובה, תודה...
|