|
יש נושא שמעסיק אותי. אני מתנצל אם הוא אולי לא רלבנטי לפורום. אז ככה: במשך תקופה ארוכה הלכתי לפסיכולוגית. היא עזרה לי מאוד. הערכתי אותה, והייתי קשור אליה. זמן קצר אחרי סוף הקשר בינינו - היא נפטרה. (מאז שהיא מתה עברה כבר כמעט שנה). מאוד קשה לי העובדה, שאני לעולם לא אראה אותה שוב. אני זוכר היטב את כל השיחות שלנו, את כל הדברים שהיא אמרה, אפילו את החיוכים שלה - ואני לא מסוגל להאמין שהיא מתה. אני מבין את זה רציונלית, אבל לא יכול לקבל את זה. ברצוני לציין, שבעקבות הטיפול שעברתי אצלה - עליתי על מסלול חדש, אותו אני עדיין חווה יומיום. אפשר לומר שזה בזכותה. גאולה, אני תוהה אם תוכלי לנסות לעזור לי עם "הגוש הזה בגרון" - במובן הרגשי. זה יעבור?. איך את מציעה שאתמודד עם זה?. האם בעקבות מותה של הפסיכולוגית, כדאי שאשקול להתחיל טיפול חדש?.
|